Page 50 - peamim 46-7
P. 50
Iשירת אבן גבירול ותורת ה מ ו ס י ק ה הערבית 47
זכה ונאצלת ,על פי ׳כתר מלכות׳ ,כאמור .זאת ועוד ,בעצם נגינת הכינור רמוזה גם
הפונקציה הספקולטיבית של ארבעת מיתריו ,בהתאם לתפיסת ׳האחים הנאמנים׳
)אגב איזכור ׳הא רעה׳ בשיר )שו׳ (14מעיד על כך ,שיתכן כי אבן גבירול הכיר
תיאוריות מוסיקאליות ערביות(1.׳8
לפי תורת המוסיקה הערבית ,הבאה לידי ביטוי גם ב׳ערוגת הבושם׳ של רמב״ע,
נוערה לארבעת מיתרי הכינור השפעה מרחיקת לכת על החושים והלחות של האדם
ועל רוחו ונשמתו ,וצלילי ארבעת המיתרים מקבילים באופן סמלי לארבעת יסודות
העולם :המיתר ׳זיר׳ מקביל ליסוד האש :צלילו קל וגבוה וחם כאש; המיתר ׳מת ׳נא׳
מקביל ליסוד האוויר ,וצלילו מתאים לרכות האוויר ולעדינותו; ה׳מת׳לת״ מקביל
ליסוד המים ,וצלילו חופף לרטיבות המים ולרעננותם ,ולפי רמב״ע הוא מתקשר גם
לדמעות ובכיף 8המיתר הרביעי ,׳בם׳ ,מקביל ליסוד האדמה ,וצלילודומה לכבדות
האדמה ולעוביה .וכאשר יחסי ארבעת המיתרים מאוזנים בינם לבין עצמם ,הם
משפיעים על הלחות והמזגים של האדם ,ומאצילים על הנפש תענוג רוחני ותחושה
של הרמוניה קוסמית ו׳חוויה מיסטית׳ .דומה שכך גם בשירו של אבן גבירול:
לארבעת היסודות הנרמזים בשיר מיוחסת השפעה סמלית של איזון הרמוני ,הגורם
לשמחה וקורת רוח רבה למשורר .גם ב׳תיקון המידות׳ מדובר על ההשפעה והזיקה
שבין ׳ארבעה הטבעים׳)הליחות ,או המזגים( לבין ארבעת היסודות של העולם)עמי
.(24בפתח הספר נאמר ,כי ראוי לאדם ׳שיתעדן במידותיו עד שיותקנו אצלו ,ושלא
יפנה את חושיו אלא למה שיש בו צורך הכרחי ...כיון שזה האושר של העולם הזה׳,
ולאחר שישיגהו ,ימשיך לשאוף ׳אל השגת מה שלמעלה ממנו ,כלומר אל האושר
הנצחי׳)עמי .(8-7ומסתבר שלא כן הדבר אצל הנגיד .בשירו אין איזון מוצלח בין
החושים לבין ארבעת היסודות ,לפי שכוח המשיכה של האדמה גובר בו על כוח
האש והמים ,שכן האנשים צונחים אצלו חסרי דעה ארצה כהלומי מקבת )שו׳ ,25
.(31יסוד ה א ו ו י ר נעדר למעשה מן השיר .וכדאי עוד לציין ,כי סמוך לסוף השיר
׳יגזול שנת עיני׳ נרמזת נוכחות הנגיד ,׳נגיד עמי׳ ,במשתה)שו׳ 86.(37ואף זה מחזק
את הטיעון בדבר התחרות הסמויה שהתקיימה בין שני המשוררים בעיצובו של שיר
הקצידה על משתה יין.
השתייה והנגינה בשירו של אבן גבירול משפיעות הרבה על חושיו והתנהגותו ,על
שכלו ונשמתו של המשורר ,כפי שהדבר מתואר גם ב׳איגרת על המוסיקה׳ .בשיר
ראה :שילוח ,האגרת ,עמי 24הערה ,29וראה ביאורו של ד׳ ירדן לתיבה זו. 84
ראה ׳ערוגת הבושם׳ ,עמי .219וראה מוטיב הבכי ו ה ד מ ע ו ת בשירו שלעיל ,שו׳ 43-41,39ועוד. 85
על השפעת היין והמוסיקה על המידות והליחות — ראה גם ׳מוסרי הפילוסופים׳ ,עמי .523-522
בכינוי ׳נגיד עמי׳ ,מצאו פרשני השיר רמיזה למשה רבנו ,אבל זוהי סברה רחוקה ובלתי משכנעת. 86
גם סמיכות בית זה לבית שלאחריו ,שבו נרמז שירו של אבן כ׳לפון ,רומזת לזהותו של שמואל
הנגיד כאן ,שהרי המחלוקת ׳על משתה היין׳ סחפה גם את אבן כ׳לפון — ראה :כ״ץ ,מריבה:
כ״ץ ,כ׳לפון .יצוין שאבן גבירול ה ש ת מ ש בכינוי ׳נגיד עמי׳ בפיוטו ׳שחר ע ל ה אלי׳ >שו׳ ,(4
כשהוא מוסב על דוד המלך.
