Page 52 - peamim 46-7

‫‪I 49‬‬ ‫שירת אבן גבירול ותורת המוסיקה הערבית‬

‫והתעלות הנפש נאמר ב׳תיקוץ המידות‪ /‬שהיא מידה הקשורה ׳בהשגת דבר מבוקש‬
‫ובביצוע ענין רצוי׳‪ ,‬שלפעמים מצטרפת אליו ׳קלות השכל׳)עמי ‪ ,(68‬ודבר זה קורה‬
‫למשורר בסוף השיר‪ :‬השתייה והנגינה הביאוהו להתעלות נפש‪ ,‬והוא נכנס לחדרי‬
‫חדריה של השירה )שו׳ ‪ ;(39‬וב׳תיקוץ המידות׳ נאמר‪ ,‬שמידת השמחה תהיה‬
‫׳בנפשות השלמות ]החפשיות[ מהטמאה‪ ,‬הזכות‪ ,‬היריאות ]את השם[ והטהורות׳‪,‬‬
‫הנפשות ׳העולות אל הרוחניות׳)עמי ‪ ,(69-68‬ואז הן נמצאות ׳בנעימות מושלמת׳‪,‬‬
‫וב׳שמחה כוללת׳ בעבודתם את ה׳ — וכך גרסו גם ׳האחים הנאמנים׳‪ .‬משמע‪,‬‬
‫שמידת ה ש מ ח ה קשורה במידת החריצות בעבודת ה׳‪ ,‬וזו קשורה במידת החסד‬

‫והנדיבות של האל‪.‬‬
‫רמיזה רבת משמעות לנושא הבורא והבריאה מופיעה בשיר בביטוי ׳חפץ אלוהי׳‬
‫)שו׳ ‪ (37‬ובדימוי ׳בלא כלי׳ )שו׳ ‪ .(41‬ביטויים אלה טעונים משמעות מטאפיסית‬
‫מפליגה במשנת אבן גבירול‪ .‬אמירתו של המשורר‪ ,‬כי שירו נוצר בלא כלי‪ ,‬רומזת‬
‫לרעיון שביטא ב׳כתר מלכות׳‪ ,‬שהבורא ברא יש מאין‪ :‬׳ומחכמתך אצלת חפץ מזומן‬
‫כפועל ואמן‪ ...‬ופועל הכל בלי כלי׳)פסקה ט( — כלומר‪ ,‬שירו הוא מעשה יצירה‬
‫פלאי‪ .‬מכאן‪ ,‬שאבן גבירול יצר בשירו ׳יגזול שנת עיני׳ שיר יין לדוגמה‪ ,‬ושילב ואיזן‬
‫בו את יסודות העולם עם החשקים והיצרים והמקצבים‪ ,‬ובזכות יצירה זו התעלתה‬
‫הנפש ומידותיה התעדנו‪ .‬אפשר שבאמצעות שיר זה ביקש אבן גבירול לרמוז לנגיד‪,‬‬
‫שאף על פי שהוא אינו נמנה עם משפחות הלוויים‪ ,‬הוא זכה ב׳ירושה׳ שירית טבעית‪,‬‬
‫שהיא ׳טבע ביוצרה וסגולה בעושה׳‪ .‬לכן הוא מיטיב מן הנגיד לשלוט בטכניקת‬
‫השיר‪ ,‬בהתאמה מאוזנת בין המשקל והמקצב לבין תכני השיר‪ ,‬שכולם עשויים ברוחן‬
‫של תפיסות מוסיקאליות‪ ,‬מטאפיסיות ומיסטיות ערביות‪ .‬שיר זה הוא אפוא מורכב‬
‫ועמוק מני ים‪ ,‬כמרומז בסופו‪ ,‬שאם יסופר ׳לאיש נבוב‪ ,‬הלוא יזעק ״לאט עלי‪ ,‬ולא‬

‫אטבעה״ ׳ )שו׳ ‪.(40‬‬

‫ח‪ .‬סיכום‬

‫בסוף המשתה המשורר זוכה להגיע לחדרי חדריה של השירה‪ ,‬ו׳בא עד תכונת‬
‫מושלים‪ ,‬ולירכתי חדר תבונת סופרים׳)שו׳ ‪ ,(39‬ונשמתו זוכה להמריא בגובה הרוח‪,‬‬
‫והוא דומה כמי שעולה ׳על במתי עב׳‪ ,‬ו׳תוקע אוהלו בשחקים׳)שו׳ ‪ .(40‬השתייה‬
‫והנגינה הן שחוללו הישגים רוחניים ושכליים עילאיים אלה‪ ,‬והמשורר מצוי כעת‬
‫בספירות עליונות של שחקים וגלגלים‪ 92.‬היין וצלילי הנגינה חוללו אחדות הרמונית‬
‫בשיר וביקום‪ :‬להט האש וצינת הכוס ורעננות המים ועדנת האויר וכובד האדמה‬

‫‪ 92‬והשווה דברי רמב״ע בשירו שלעיל‪ ,‬ש ר ‪ .38-36‬על סיטואציה ד ו מ ה בשיר אחר של אבן גבירול‬
‫— ראה‪ :‬כ״ץ‪ ,‬ואל‪ ,‬עמי ‪.366-360‬‬