Page 49 - peamim 46-7
P. 49
| 4 6שרה כ״ץ
הוא זוכר אז את שמו ומתענג בזכרונו 82,והחוש הזה הוא חוש השמיעה,
והשלישי הוא חוש המשוש ,ככתוב ויד תאחז ,והרביעי חוש הטעם ככתוב
ולבב בהדרה תעה ,והיא שמחת הנפש)!( .ואני אומר כי לוא המשיך ואמר
ש ה ח מ ש ה יתענגו בו היה טוב לפי השיטה הזאת)?( ,מפני שגם חוש הריח
מתענג בריחו) .עמי (.33
אבן־עקניץ סבר ,שהתייחסות אבץ גבירול ל א ר ב ע ה חושים ,הם ׳החשקים ארבעה׳,
היא מוטעית ,והיה עליו לצייץ ח מ י ש ה חושים :ואמנם ב׳תיקוץ המידות׳ מונה אבץ
גבירול ח מ י ש ה חושים .אבל בהערה זו של אבץ־עקניץ יש להרמיזנו ,כי אבץ גבירול
הלך כאץ כנראה ב׳שיטתם׳ המוסיקאלית־ספקולטיבית של ׳האחים הנאמנים׳:
בשיטה זו יש למספר ארבע משקל עצום ,משקל פיסי ,מטאפיסי ומיסטי ,שבסיסו
בארבעת היסודות של העולם וראשו במרומי הרוחות ,הזמנים והספירות 83.קטע
התיאור שלעיל מלמד ,שהמשורר עלה לגבהים עליונים באמצעות ארבעת ׳חשקיו׳,
בניגוד קוטבי לנפילתם ולהתבזותם של קרואי המשתה של הנגיד .לסיטואציה כגוץ זו
רמז רמב״ע ב׳ערוגת הבושם׳ :׳הזהרו מלהאזיץ למוסיקה כאשר היא מעוררת את
החשק הבהמי ,כי זה מרחיק מהדרך הנכונה ומונע מדו־שיח עם הנשמה העליונה...
עוררו את הכוחות הנאצלים של הנשמה כגוץ סבלנות ,ותרנות ,נדיבות ,חירות וחסד׳
)עמי ,(218וראה גם ׳מוסרי הפילוסופים׳ )עמי .(515
ז .השפעת הנגינה וכוס היין על רוחו של המשורר
לנגינה בכינור בשירו של אבץ גבירול יש השפעה מרחיקת לכת על משתתפי המשתה,
והשפעה דומה מיוחסת גם לכוס הייץ .נראה שכוס הייץ ,בנגינת הכינור ,מייצגת בשיר
הוויה כפולה ,פיסית ומטאפיסית ,גשמית ורוחנית ,גוף ונשמה .מרגע הישמע הנגינה
נוצרת אנאלוגיה סמויה ביץ שתי הוויות אלו ,ולא בכדי המשיל המשורר את כוס הייץ
לבת הגפץ או ׳בת הזמורה׳)שו׳ ,(11ודימה אותה בדימויים שונים ,דו משמעיים,
ההולמים את הנגינה וצלילי המוסיקה השמיימיים ,כפי שתוארו לעיל :היא ׳דקה׳
ומלוטשת עד כדי שקיפות )שו׳ ,(15׳צחה׳ ואורירית כמו רוח )שו׳ ,(16וכאשר
תשתוקק העיץ לחזות בה ,היא תתייגע ותשקע ,בטרם תראנה)שר (17משום שהיא
ערטילאית .וכאשר היא נתונה על כף יד השותה ,לבו תועה מרוב יופיה ויהודה׳)שו׳
,(25ו׳שרעפיו׳ ומחשבותיו מתבלעות בגללה ,עקב ההשפעה הרוחנית־מיסטית על
נפשו)שו׳ .(19-18הכוס גם משולה ל׳גזרת פנינים׳ ,ודימוי זה משווה אותה לנשמה
הם קשרו בין שם היין וזכרו ,על פי הפסוק ,בהושע יד:ח :׳זכרו כיין לבנון׳ .ראה ׳ספר השורשים׳ 82
לאבן ג׳נאח ,עמי .131 83
ראה :שילוח ,האגרת ,הפרק על ׳הרביעיות׳ ,עמי .49-48
