Page 48 - peamim 46-7

‫‪I 45‬‬ ‫שירת אבן גבירול ותורת המוסיקה הערבית‬

‫צלילי הכינור‪ ,‬הוא ה׳עוד׳‪ ,‬כאמור‪ .‬סבורתני שבדימוי הכפול של צמד הפכים זה רמז‬
‫אבן גבירול לצליל ה׳קל׳ וה׳גבוה׳ של מיתר ה׳זיר׳ של הכינור‪ ,‬שבעיניו נצטייר כ׳ענן‬
‫קיץ׳ קליל וגבוה‪ ,‬לעומת הצליל ה׳כבד׳‪ ,‬ה׳נמוך׳ וה׳עבה׳ של מיתר ה׳בם׳‪ ,‬הנוטה‬

‫כלפי מטה אל האדמה‪ ,‬שאת צלילו ותנועתו הוא השווה לקול ׳שור גועה׳‪76.‬‬
‫גם כאשר המשורר מתאר את הנגינה גופה בשיר ואומר ׳ומנגנים תאות לבבי יתנו‪,‬‬
‫כי יתנו נ ח ה ל ע ו מ ת נ ע ה ׳ )שו׳ ‪ ,(8‬הוא רומז לתיאוריה הערבית בדבר צלילי‬
‫המוסיקה ומשקלי השירה כאחד‪ ,‬הנוצרים על ידי חילופים קצובים בין תנועה‬
‫לתנוחה‪ 77,‬שהרכבם הקונסונאנטי הנכון גורם לעונג רב לנשמת המאזין‪ .‬ואף אבן‬
‫גבירול מעיד‪ ,‬כי נגינת הכינור מעניקה לו סיפוק רב וממלאה את תאוות לבבו‪ .‬בשיר‬
‫׳אש קדחו אוריו׳ הלך רמב״ע בעקבותיו‪ ,‬וגם הוא תיאר כיצד משפיעה עליו נגינת‬
‫הכינור‪ :‬׳יתר לבבי אל יתריו‪ ,‬עת אשר נעו‪ ,‬ולקראתם אחרים נחו׳)שו׳‪ .(32‬וב׳ערוגת‬
‫הבושם׳ הוא תיאר מצב דומה‪ :‬׳כאשר אתה שומע את המוסיקאי־המנגן ראה את‬
‫הסימנים המיסטיים השייכים לעולם הנשמות׳ )עמי ‪ .(221‬הוא רמז בזה לתפיסת‬
‫׳האחים הנאמנים׳‪ ,‬שהמוסיקה מקרבת את נשמת המאזין למשכן הנשמות בשמים‪78.‬‬
‫מוטיב זה‪ ,‬של נשמה מזוככת ופדויה מעולם החומר‪ ,‬נרמז גם בשירו של אבן גבירול‪,‬‬
‫באמצעות הכינוי ׳גזרת פנינים׳)שו׳ ‪ ,(20‬המזכיר את כינוי הנשמות ׳בעולם הנשמות׳‬
‫שב׳כתר מלכות׳‪ ,‬׳גזרות פניניות׳)פסקה כה(; וכן הביטוי ׳יזהיר כרקיע׳)שו׳ ‪.(21‬‬
‫ניתץ לומר עוד‪ ,‬שבקטע הפתיחה של השיר ׳יגזול שנת עיני׳ ממחיש אבץ גבירול‬
‫בדרכו הפיוטית פסוקי מקרא שונים שמביא רמב״ע ב׳ערוגת הבושם׳‪ ,‬כגון הפסוק‪:‬‬
‫׳לאל ברוך נעימות יתנו׳‪ ,‬והזכרת ׳כנור נעים׳)עמי ‪ ,(214‬וגם תיאור עבודת השם של‬
‫דוד‪ :‬׳ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה׳ בכל עוז בשירים ובכנורות׳)עמי ‪.(220‬‬
‫אבל השיר מכיל ׳סימנים מיסטיים׳ נוספים‪ ,‬ולא לחינם התייחס אליו יוסף אבץ עקנין‬
‫בספרו הפילוסופי־מטאפיסי‪ ,‬׳התגלות האורות והופעת המאורות׳‪ ,‬המוקדש לפירוש‬
‫שיר השירים‪ .‬אבץ עקניץ מביא בספרו‪ ,‬בשינויים קלים‪ 79,‬את הבתים ‪ ,25-24‬שבהם‬

‫מתוארת השפעת כוס הייץ על השותים‪:‬‬

‫הלך משוררנו מר שלמה בץ גבירול נ״ע ואמר‪ :‬נמס לבם היושבים עד קפאה כי‬
‫חבקה החשקים ארבעה‪ 80:‬עיץ תציצה‪ ,‬וכוס תתפש‪ ,‬ויד תאחז‪ ,‬ולבב בהדרה‬
‫תעה ‪ 81‬ומנה א ר ב ע ה חושים הנהנים ממנו ]מן היין[ והם חוש הראיה ככתוב‬

‫עין תציצה‪ ,‬ולשון וכוס תתפש הוא תענוג בעת תת לו המשקה את הכוס‪ ,‬שהרי‬

‫בענין קולותיהם של בעלי־חיים‪ ,‬או שוורים גועים — ראה האמור לעיל על שירו ׳עבי שחקים׳‪.‬‬ ‫‪76‬‬
‫ראה‪ :‬שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬עמי ‪ ,23,20‬וב׳מוסרי הפילוסופים׳ נאמר עליה ׳ומעוררת הנח ומניחה‬ ‫‪77‬‬

‫הנד׳‪.‬‬ ‫‪78‬‬
‫ראה‪ :‬שילוח‪ ,‬האגרת‪ ,‬עמי ‪.30‬‬ ‫‪79‬‬
‫ראה‪ :‬אבן עקנין‪ ,‬ו ה מ ו ב א ה בעמי ‪.33‬‬ ‫‪80‬‬
‫בגירסת שירמן‪ ,‬שירים‪ ,‬הוא ׳חושקים׳‪ ,‬ואינו גורס את הנוסח של אבן עקנין‪ ,‬הנראה נכון יותר‪.‬‬
‫הביטוי ׳חשקים׳ מופיע גם ב׳מוסרי הפילוסופים׳‪ ,‬עמי ‪.521‬‬ ‫‪81‬‬
‫השווה תיאור זה לדברי רמב״ע בשיר ׳אש קדחו אוריו׳‪ ,‬שו׳ ‪.19-18‬‬