Page 53 - peamim 46-7
P. 53

‫־* י‬  ‫!‪1IË‬‬

‫מזרקת מים עשויה ברונזה בצורת אריה מספרד המוסלמית‪ ,‬המאה ה־‪12‬‬

‫מתלכדים בשיר לאחד עם נשמת המשורר‪ ,‬בעת שצלילי המיתרים של הכינור מנגנים‬
                                                           ‫ומספקים לו את תאוות לבבו‪.‬‬

‫הכול החל כאמור מן האל ובזכות עבודת האל‪ ,‬והכול חוזר אל האל‪ :‬האל שלח‬
‫ארצה את ברכתו‪ ,‬את ׳אוצרות המטר׳ )שר ‪ ,(10‬שהשקו את הערוגה וריוו את‬
‫הזמורה‪ ,‬וזו נתנה למשורר ולרעיו את ׳בתה׳‪ ,‬כוס היין‪ .‬באמצעותה התגלגלה ברכת‬
‫האל אל גוף המשורר‪ ,‬השפיעה על חושיו ומידותיו‪ ,‬ריגשה את לבבו ועוררה בו את‬
‫כוח היצירה‪ ,‬ובד בבד עמה האצילה הנגינה על רוחו ונשמתו — וכך נוצר השיר‪.‬‬
‫המשורר‪ ,‬שמלכתחילה נכסף לחוויה מיסטית זו‪ ,‬קורא לרעיו לבוא ולהשתחוות לאל‬
‫ולכרוע לפניו בהודיה גדולה‪ :‬׳הבא נזמר לזמורה שיר ובונשתחוה לאל ולונכרעה!׳‬
‫והוא עצמו עושה זאת בעוצם שירתו‪ .‬לא ייפלא שרמב״ע‪ ,‬שהכיר את השיר וידע את‬
‫תורת המוסיקה הערבית‪ ,‬הבחין בסגולות שיר מיוחד זה‪ ,‬בתוכנו וברעיונותיו‪,‬‬
‫במשקלו הנכון ובריתמוס ׳המאוזן׳ שלו‪ ,‬ובכילול כל גורמיו לשלמות פיוטית‪.‬‬
‫רמב״ע‪ ,‬שהכיר גם את שירת הקודש של אבן גבירול הנוטה אל הקוטב ׳החם מאוד׳‪,‬‬
‫מצא הפעם‪ ,‬בשיר יין יחיד ומיוחד במינו זה את היסודות הפיוטיים המושלמים‪ ,‬גם‬
‫מצד הריתמוס של המשקל והנגינה‪ ,‬גם מבחינת ציוריו ורעיונותיו‪ ,‬שכולם עשויים‬
‫לפי טעמה ורוחה של תורת המוסיקה הערבית‪ ,‬ובחר לעשותו דוגמה לשירו ׳אש‬

                                                                             ‫קדחו אוריו׳‪93.‬‬

‫‪ 93‬שני השירים מורכבים ורבי משמעויות‪ ,‬ולהשוואה מפורטת ביניהם נדרשת עבודה יסודית‬
                                                                                                   ‫נפרדת‪.‬‬

                                                                                                                                                                                                                                   ‫‪50‬‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58