Page 58 - peamim 46-7

‫ש י ר ת ח י י ו> ל > ך‬
‫ןחקי‬ ‫נ נגיא‬ ‫גנז‬

‫ש ל ‪ n‬יהודה הלוי‬

‫יוסף יהלום‬

‫א‪ .‬למהלכיו העיקריים של המחקר‬

‫דמותו של ר׳ יהודה הלוי בולטת בין משוררי ימי־הביניים כדמות אינטלקטואלית‬
‫תוססת‪ ,‬המעורה בחיים הציבוריים של זמנו‪ .‬ספר ׳הכוזרי׳‪ ,‬על מסגרתו הסיפורית‪,‬‬
‫משקף למעשה התמודדות עם מצבו האקטואלי של ישראל בגולה‪ ,‬נדבך במחשבה‬
‫היהודית בימי־הביניים‪ .‬אבל מעל לכל המפעל הספרותי עומדת כמובן האישיות של‬
‫המשורר המגשים‪ ,‬העולה לארץ־ישראל ומתעד את המסע בשירי ים נפלאים‪ .‬מספר‬
‫שיריו של הלוי גדול ביותר — כאלף בקירוב‪ ,‬וגם מספר ההעתקות של השירים גדול‪:‬‬
‫נוסף על שני דיואנים מלאים‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬ידועים מאות קטעי גניזה — שרידי‬

‫הדיואנים שהיו מהלכים בציבור במזרח‪.‬‬
‫את כתב־היד העתיק והיפה ביותר של דיואן הלוי רכש שמואל דוד לוצאטו בתוניס‬
‫בשנת ‪ '.1839‬תוך עשרים וחמש שנה הספיק להוציא לאור שני קבצים של שיריו על‬
‫פי כתב־יד זה‪ ,‬והקובץ הנקרא ׳דיואן ר׳ יהודה הלוי׳ זכה להיות בין הספרים‬
‫הראשונים שהוציאה לאור ׳חברת מקיצי נרדמים׳)ליק ‪ 2.( 1864‬אחד החברים בחברה‬
‫באותם ימים היה הקראי אברהם פירקוביץ‪ ,‬שהדיואן הרשים אותו כנראה ביותר‪3.‬‬
‫בסך הכול הוציא שד״ל פחות ממאה טקסטים מן הדיואן‪ :‬לאחר מותו החליף כתב־‬
‫היד ידים והגיע לספריית הבודליאנה באוקספורד‪ .‬הוצאת המהדורה השלמה של‬
‫שירי הלוי לא ירדה מעל סדר יומה של חברת מקיצי נרדמים בסוף המאה שעברה‪ ,‬עד‬
‫שראשיה נתנו את עינם בצעיר מוכשר‪ ,‬חיים ברודי — לימים רבה הראשי של פראג‬
‫— והוא קיבל על עצמו להוציא את הדיואן‪ .‬וכך לפני קצת פחות ממאה שנה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1894‬הופיעה בברלין החוברת הראשונה מן המהדורה בדפוס‪ 4.‬מאז ועד היום לא‬
‫קרה בעצם הרבה בתחום ההדרה המדעית של כתבי הלוי‪ ,‬ויש להודות שבכך נגרם‬

‫ההפניות הביבליוגראפיות — בסוף המאמר‪.‬‬
‫‪ 1‬לוצאטו‪ ,‬בתולת‪ ,‬עמי ‪.5‬‬
‫‪ 2‬לוצאטו‪ ,‬דיואן‪.‬‬
‫‪ 3‬אורבך‪ ,‬עמי ‪.36‬‬
‫‪ 4‬ברודי‪ ,‬הלוי‪ ,‬א‪ ,‬עמי ‪.10‬‬

‫‪55‬‬