Page 40 - peamim 46-7
P. 40
I 37 שירת אבן גבירול ותורת המוסיקה הערבית
יין ,וניכר שהושמעה בו נגינה ,שעוררה שמחה וגיל רב בלב השותים .א׳ האקסץ מעיר
כאן ,כי ׳המבנה המטרי של שירת הושאח ]האיזור[ מושפע עמוקות מן הליווי הכלי
שלה׳ ,וכי הטקסט והלחן של שיר איזור ׳יוצרים יחד שלמות קומפוזיציונית אחת׳.
הוא מציין ,כי ניכרים ׳סימני היכר ברורים של היחס בין הטקסט לבין בני הלווייה
שלו ,המשקל והלחן׳ ,וכך נהגו גם משוררי ספרד היהודיים ,שביססו את יצירותיהם
׳על הלחן׳ .ואכן ,גם שמואל הנגיד חיבר ׳שירי איזור׳ ,ש׳נועדו מעיקרם להיות
מושרים בלוויית כלי נגינה׳ ,כדברי סימון .ובנו של הנגיד יהוסף מעיד ,ש׳בעתות
הרוחה׳ היה נהוג לזמר לפני אביו את שיריו השקולים בלחנים ,׳בנעימות׳ ,כנראה על
פי בחירתו 42.בשיר היין של הנגיד ,׳התדע את פעלי לחכמים׳ 43,נרמזת נגינה בכלי
מיתר ,ונזכר במפורש השם יובל ,׳אבי כל תופש כנור ועוגב׳ .והנגיד אומר שם:
׳ושלחתי לבן יובל ומהר בכנורו ומניו השלמים׳)שו׳ ,(11אבל אין המשורר מתאר
בשיר את השפעת הנגינה בכינור על הנוכחים 44.גם אבן גבירול מתאר בשיר ׳צבי
חשוק׳ נער מנגן ומזמר ,והנער ׳יפה מראה ומטיב קול לנגן ועת ינוב ,דבש יטף
במליו ...והעופר לנגדי יעמד אז ,ואשמע כחלילים קול נבליו׳)שר .(7,2ובשיר היין
׳יגזול שנת עיני׳ 45תיאר המשורר באופן מוחשי נגינת מנגנים בכינור במשתה יין ,כפי
שאראה בהמשך .משמע שאצל שמואל הנגיד ואבן גבירול ,שניהם בני המחצית
הראשונה של המאה ה־ ,11שולבה בעליל הנגינה בשיריהם.
משיריהם של הנגיד ואבן־גבירול עולה גם התייחסות לדברי ׳האחים הנאמנים׳
שלעיל על שירת תהילים של דוד .אין ספק ,שהנגיד הכתיר את ספר שירי המלחמה
שלו בשם ׳בן תהילים׳ 46מתוך הבעת הזדהות עם שירת דוד המלך 47.על כך מלמדת
גם העובדה ,שהוא כינה רבים משיריו אלה בכינויים של מזמורי תהילים ,כגון ׳שירה׳,
׳זמרה׳ ,׳נגינה׳ ,׳תהילה /׳תחינה׳ ו׳תודה׳ .כמדומה זו הפעם הראשונה ,שמשורר
עברי בספרד נוקט במופגן עמדה לאומית מעין זו ,ו׳תופש במעשי דוד המלך...
ומחבר שירים ותהלות לה׳ ׳ ,כדברי מירסקי .ויש לשער שמעשהו הרשים את משוררי
הדור הבא ,ובייחוד את רמב״ע ,שהעריצו מאוד 48,ואפשר שבעקבות זה אמר רמב״ע
את שאמר לעיל ,ב׳ערוגת הבושם׳ שלו.
הנגיד ביטא עמדה זו במפורש כשטען ,ששיריו נעלים במזמורי דוד .באחד משירי
המלחמה שלו ,׳זכור לבי בטוב׳ ,אמר :׳אני מפליא דבר זמרה ,תהי על שפתים כשיר
ראה :הנגיד ,עמי ו ,וגם סימון ,עמי .230-229 42
השיר מובא בדיואן הנגיד — ראה :הנגיד ,שיר קלא .על שיר זה ראה גם :לוין ,עמי .115-113 43
44
ראה :רצהבי ,שירת ,עמי .434 45
השיר — ראה :שירמן ,עמי ; 178-175רשב״ג ,ירדן ,שיר קצד .ב מ א מ ר זה אסתמך בעיקר על
46
הנוסח של שירמן. 47
לזיהוי שם הספר — ראה :הנגיד ,מבוא ,עמי ה-ו.
ראה :מירסקי ,ערכי ,עמי ; 30יצוין שגם אבן גבירול מ ב ל י ט את שירי תהילים של דוד ,ואף מייחס 48
לו ידיעת ׳מדע האתיקה׳ — ראה :רשב״ג ,תיקון ,עמי .30-28
הערכת רמב״ע — ראה :רמב״ע ,עיונים ,עמי .65-63
