Page 37 - peamim 46-7
P. 37
| 34שרה כ״ץ
שאינו ניתץ ללימוד ,ומשורר החסר חוש טבעי למשקל ,תהא שירתו פגומה .בסמוך
לכך הוא מדבר במעלת השיר הטוב ובהשפעתו על המאזיץ ואומר ,כי ׳השירה לא
תמלא את הרואות והשומעות ]העיניים והאוזניים[ ולא תשביע את הלב ואת ה מ י ד ו ת
]׳אלאלטבאע׳[ אלא אם תהיה טבע ביוצרה וסגולה בעושה׳ .הרעיוץ ,ששירה
משפיעה על הלב ומשפרת את מידות האדם ,רווח בתורת המוסיקה היוונית ,ומצוי גם
ב׳איגרת על המוסיקה׳ של ׳האחים הנאמנים׳ )עמי 14 ,9ועוד( ,שרמב״ע כאמור
הושפע ממנה .ב׳ספר העיונים׳ הוא גם טועץ,כי ׳הגרועשבשירהבינוני שבו׳ והשיר
הטוב הוא ׳כדוגמת החם מאד או הקר מאד ,שהראשוץ ירהיב ]׳יעגב׳[ והשני ילהיב
]׳יטרב׳[ ו ה מ מ ו צ ע שביניהם לא רצוי׳.
לפי תפיסה זו ,הרי משפטו של אבץ גבירול על שירת הנגיד ,שהיא ׳צוננת׳ מאוד,
אינו בבחינת גנאי לשיר — בניגוד לדעת רמב״ע ,שהיה באמירה זו משום ׳גינוי
השיר׳ של הנגיד; נראה אפוא שמשפטו של אבץ גבירול על שירת הנגיד היה לפי
שיטת ׳האחים הנאמנים׳ ,שגרסו כי ריתמוס צלילי מאוזץ הוא הרצוי 30,ולא הריתמוס
הנוטה לקצוות ,שהוא כדוגמת השיר ׳הצונץ׳ מאוד או ׳החום׳ מאוד .אמנם ׳האחים
הנאמנים׳ לא נקטו הגדרה מילולית זו של ׳שירה קרה׳ או ׳שירה חמה׳ ,אלא דיברו על
צלילים ׳גבוהים׳ ו׳חמים׳ ,לעומת צלילים ׳נמוכים׳ ויקרים׳)עמי ) .(22גם ב׳מוסרי
הפילוסופים׳ מצויה הבחנה ביץ נגינה ׳קרה׳ לנגינה ׳חמה׳ (.הם גם ייחסו למיתרי
היעוד׳ ,הוא הכינור ,תכונות דומות של חום וצינה ,וקבעו שהמיתר הראשוץ של
ה׳עוד׳ ,הוא ה׳זיר׳ ,מקביל ׳ליסוד האש וצלילו מתאים לחום האש ועוזה׳ ,ואילו
המיתר השלישי ,המת׳לת׳ ,׳מקביל ליסוד המים וצלילו מתאים לרטיבות המים
ורעננותם׳.
החוקרים סוברים שאיץ ליצור הקבלה ביץ התפיסות הריתמיות והמוסיקאליות
לביץ יסודות השירה הערבית)והעברית( .ואולם נראה לי שאפשר לערוך הקבלה כזו
ביץ נושא המוסיקה לביץ נושא המשקל הערבי ,שהרי ׳האחים הנאמנים׳ עצמם ציינו
שיש זיקה ביץ הנגינה לביץ המשקל 31,וטענו ש׳פיוט ללא חריגות הוא זה אשר
אותיותיו הנעות והנחות וכץ גם הזמנים המפרידים ביניהם מסודרים באזוץ מתאים׳,
ואף הגדירו אחדים ממשקלי השירה הערבית כ׳מודוסים של מקצב׳ 32.והמשקל
׳ח׳פיף׳) ,משקל ה׳קל׳ בעברית( 33,נחשב בעיניהם למודוס קצבי ׳קל׳ ,׳גבוה׳ ויצלול׳.
על דעת הרמב״ע אודות אבן גבירול וגינויו את הנגיד — ראה :רמב״ע ,עיונים ,עמי ;281על 30
׳האחים הנאמנים׳ והריתמוס המאוזן — ראה :רמב״ע ,עיונים ,עמי ,22-21וכן עמי 37,30 ,29 31
ועוד. 32
ראה :שילוח ,האגרת ,עמי ,41-40,32 ,23,1 1ובייחוד עמי .51גם ב׳מוסרי הפילוסופים׳ מ ו ד ג ש 33
הקשר בין המוסיקה ל מ ש ק ל — ראה :עמי .524-523שילוח )הלוויים ,עמי (4מביא את ע מ ד ת ו
של יצחק בן אברהם הכהן בדבר הזיקה המפורשת בין המוסיקה לבין הפואטיקה ,ואומר'il :
'existe un rapport entre creation Poe'tique et creation musical
ראה :שילוח ,האגרת ,עמי ;40ואת מילון המונחים בסוף האגרת ,עמי .59-57
על משקלי השירה הערבית — ראה :ילין ,תורת,עמי .53-47על משקל ׳חפיף׳ — ראה :שילוח,
האגרת ,עמי .58
