Page 36 - peamim 46-7
P. 36
שירת אבן גבירול ותורת ה מ ו ס י ק ה הערבית3 3 I33
מושלם׳ ,כדברי סימון .ראב״ע גם עמד על ׳ההתאמה הפרסונאלית׳ של בני הלוויים
לתפקידם ,והדגיש גם הוא את מעמד האחים אסף ,הימן וידותון בעבודת הקודש.
וציין כי מקום בני קהת במקדש היה במרכז ,לפי שהם ׳נכבדים מכל בני לוי׳26.
דומה שעמדת שלושת המשוררים האמורים ורצונם להבליט את קדמותה של
השירה המקראית ,את עליונותה ואת רוממותה ,ואת זמרת הלוויים במקדש כמלאכת
קודש אלוהית ,נועדו להפגין את גאוותם הלאומית ואת התמודדותם עם מסורתה של
האומה הערבית ,תרבותה ושירתה 27.נראה שהיתה בכך גם תגובה על דברי ׳האחים
הנאמנים׳ ,שאמרו באיגרתם על המוסיקה ,כי ׳תושבי השמים׳ והגלגלים הם ׳משרתי
האל׳ ומלאכיו ,המהללים ומשבחים את בוראם ללא ליאות ,וכי ׳תשבחותיהם הם
שירים יותר יפים משירת התהילים של דוד במקדש׳28.
ונשאלת השאלה ,האם לא קדמו לאלה אחרים ,שחשו לרומם ולפאר את שירת
תהילים ואת נגינת הלוויים במקדש ,מתוך התמודדות עם תפיסת המוסיקה הערבית?
ג .הזיקה בין תורת המשקלים לבין תורת המוסיקה
מתברר שתגובות כגון אלה מצויות כבר במאה ה־ .11בשירת שמואל הנגיד ובשירת
אבן גבירול מצויה התייחסות מפורשת לשירת תהילים של דוד המלך ,ונזכרת עבודת
הלוויים במקדש ,ואף מפורשים שמות רבים מ׳בני הלוויים׳ ,ובייחוד אסף והימן,
ומשפחת ׳הקהתי׳ .התייחסות זו של הנגיד ואבן גבירול אמנם התפתחה על רקע
החיכוך שביניהם ,אך היא נעוצה לדעתי גם בדעותיהם של תיאורטיקנים ערביים על
השירה ,אופיה ותבניתה ,תכניה ומשקליה.
בדיונו של רמב״ע ב׳תורת המשקלים׳)׳אלערוץ׳( בספרו הפואטי ׳ספר העיונים
והדיונים׳ ,הוא קובע — בעקבות תיאורטיקנים ערביים — שמשקלי השירה הם
׳מאזני השירה והם הסולם ליצירתה׳ 29,ולפיכך הוא ממליץ למשורר המתלמד ללמוד
תורה זו .עם זאת הוא טוען שם ,שהמשקל הוא ׳משהו טבעי נמצא בחוש׳ ,משמע
ראה :סימון ,הערה ,48עמ׳ .150 ,143 ,142 ,47-45 ,(56-55) 31 ,30 ,29 26
על כך ראה :אלוני ,השתקפות ,עמ׳.136-80בדרך דומה הם רוממו גם את ׳לשון הקודש׳ ,לעומת 27
28
הלשון הערבית ולשון הקוראן — ראה אלוני ,השתקפות ,עמי .134-125
ראה :שילוח ,האגרת ,עמי .31יש לציין ,כי רמב״ע מ ת ח י ל ל פ ת ח את התזה שלו על חוב מת 29
המוסיקה היהודית הקדומה מימי יובל ,מיד אחר דבריו על מלכות השמים ו׳תושבי הספירות׳
)׳וסכאן אלאפלאך׳ ,עמי .(219ביטוי זה מקביל לדברי ׳האחים הנאמנים׳ באיגרת .איזכור נוסף
למזמורי תהילים ש ל דוד — ראה :שילוח ,האגרת ,עמי .15ואולי אמירה זו המריצה את אבן
גבירול להרבות בכתיבת פיוטים ,שבהם מתוארת עבודת הבורא ותשבחותיהם לאל של ׳שוכני
השמים׳ ,גלגלים ומלאכים ושנאנים מזה — ובני ישראל מזה .ראה ,למשל ,הפיוטים כו ,שו׳
:33-25כח שו׳ ;9-7לה ,ש ר ;52-43 ,30-26סט ,עב ,עג ,עד ,עה ,עח ,שו׳ ;93-91קנד ,קע ,רו,
ריג ועוד :וראה :לוין ,הסוד ,עמי .64-56
ראה :רמב״ע ,עיונים ,עמי ,137הערה .70
