Page 181 - מגילות קומראן א
P. 181

‫בלהה ניצן‬

                              ‫מגילות הפשרים מקומראן‬

               ‫בין המגילות שנתגלו במערות קומראן מצויות מגילות שבהן פירושים לדברי נבואה בשיטה‬
               ‫הנקראת בידי מחבריה 'פשר'‪ .‬מגילות הפשרים שהגיעו לידינו הן לפרקים נבחרים מספרי תרי־‬
               ‫עשר – הושע‪ ,‬מיכה‪ ,‬נחום‪ ,‬חבקוק‪ ,‬צפניה – לפרקים נבחרים מספר ישעיה‪ ,‬למזמורים נבחרים‬
               ‫מספר תהלים ולפסוקים מספרי מקרא שונים שנלקטו לפי נושא משותף‪ .‬פירושי הפשרים אינם‬
               ‫עוסקים בביאור המילים והתוכן של דברי נבואה בהקשרם המקראי‪ ,‬אלא בגילוי המאורעות‬
               ‫ההיסטוריים שבהם מתגשמים או עתידים להתגשם דברי הנבואה בדורם של בעלי הפשרים או‬

                                                                                          ‫באחרית הימים‪.‬‬
               ‫הטענה שבבסיסה של שיטת הפשר מוצגת במגילת פשר חבקוק‪ ,‬שנתגלתה במערה ‪ 1,1‬בפשר‬

                                                                                    ‫לחבקוק ב‪ ,‬ב כדלהלן‪:‬‬

                                                ‫'ויענני ה' [ויאמר כתוב חזון ובא]ר על הלוחות למען ירוץ [הקורא בו]'‬
                                                  ‫[פשר ‪ ]...‬וידבר אל אל חבקוק לכתוב את הבאות על הדור האחרון‬
                                                                                                     ‫ואת גמר הקץ לוא הודעו‪.‬‬
                                                                                            ‫ואשר אמר 'למען ירוץ הקורא בו'‬

                                               ‫פשרו על מורה הצדק אשר הודיעו אל את כול רזי דברי עבדיו הנבאים‬

                 ‫(‪ ,1QpHab‬טור ו‪ ,‬שורה ‪ – 14‬טור ז‪ ,‬שורה ‪)5‬‬

               ‫מן הנאמר בפשר זה מתברר כי דברי הנבואה הכתובים במקרא נחשבו בעיני בעלי הפשרים דברי‬
               ‫אלוהים האוצרים בחובם רזים מסתוריים על הגשמתם ב'דור אחרון'‪ .‬אלא שפתרונם על מאורעות‬
               ‫רחוקים אלו לא נאמר בשעתם לנביאים‪ .‬פתרון זה צפוי להתגלות לקורא שייבחר לכך על ידי‬
               ‫האל בדור אחרון‪ ,‬סמוך להגשמתם‪ .‬הקורא הנבחר נחשב לאדם 'אשר נתן אל ב[לבו דע]ה לפשור‬
               ‫את כול דברי עבדיו הנביאים' (‪ ,1QpHab‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ .)9–8‬אנשי הכת מקומראן ראו במנהיגם‬
               ‫מורה הצדק את בחיר האל שזכה בגילוי חכמת הפשר‪ ,‬דהיינו חכמת פיענוח הרזים שבדברי‬

                                ‫הנבואה על המאורעות ההיסטוריים והאסכטולוגיים הצפויים להתגשם בדורם‪.‬‬
               ‫מחקרים פלאוגרפיים ורדיולוגיים מלמדים כי מגילות קומראן ובהן מגילות הפשרים הן מימי‬
               ‫הבית השני‪ ,‬מן התקופה החשמונאית עד לחורבן הבית השני (בערך ‪ 150‬לפסה"נ עד ‪ 70‬לסה"נ)‪.‬‬
               ‫ממגילות הפשרים עצמן נשתמר עותק אחד מכל מגילה‪ ,‬ואין לדעת אם הוא האוטוגרף או העתק‬
               ‫מאוחר ממנו‪ .‬מכל מקום מגילות הפשרים שבידינו מתוארכות לפי נתונים פלאוגרפיים לסוף‬
               ‫התקופה החשמונאית ולראשית התקופה ההרודיאנית‪ ,‬כלומר בערך לאמצע המאה הראשונה‬

‫	‪ 1‬ראו‪ :‬ב' ניצן‪ ,‬מגילת פשר חבקוק ממגילות מדבר יהודה‪ ,‬ירושלים תשמ"ו‪169 .‬‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186