Page 186 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫גם בקרב עמים אחרים במזרח‪ ,‬ואפשר שלספרות אפוקליפטית בבלית‪ ,‬פרסית ומצרית־דמוטית‬
‫הייתה השפעה על יצירת ספרות אפוקליפטית יהודית‪11.‬‬

‫על המונח פשר ועל מקורותיה הפרשניים והספרותיים של ספרות הפשרים‬

‫שיטת הפשר שונה משיטות אחרות לגילוי נסתרות בהיותה מבוססת על פרשנות לכתובים‪,‬‬
‫ולא על פתרונות לסמלים המופיעים בחלומות ובמראות מסתוריים ארציים ושמימיים‪ .‬עם זאת‬
‫לשיטות שונות אלו לגילוי נסתרות משותפת ההנחה כי מושאי פיענוחן כוללים מסר אלוהי‪ .‬על‬

‫המשותף לשיטות אלו מעיד השימוש המשותף במונח פשר‪.‬‬
‫לדברי שלום דוד שפרלינג מוצאה של המילה העברית 'פשר' מן השורש השמי פש"ר‪,‬‬
‫המשותף לאכדית (‪ ,)pašāru‬לארמית ולעברית המאוחרת (ראו‪ :‬קהלת ח‪ ,‬א; בן סירא לח‪,‬‬
‫‪ .)14‬משמעויותיו היסודיות של שורש זה הן 'התר‪ ,‬שחרר'‪ ,‬והמילים הנגזרות ממנו משמשות‬
‫בלשונות אלו במישורים שונים‪ :‬במישור הפיזי – התר מסבך (ירושלמי‪ ,‬שבת ז‪ ,‬ב [י ע"א] ועוד)‪,‬‬
‫במישור הרפואי – התר או פתור גורם מחלה (בן סירא לח‪ ,)14 ,‬במישור הדתי – התר שבועות‬
‫ונדרים‪ ,‬שחרר מחטא (מדרש תהלים ק‪ ,‬ב [מהדורת בובר‪ ,‬עמ' ריג]) ובמישורים נוספים‪12.‬‬
‫הארמית המקראית נוקטת לשון פשר בעיקר בקשר לפתרון חלומות‪ .‬בספר דניאל פרקים ב; ד;‬
‫ה; ז יש שימוש במילים מהשורש הארמי פש"ר כשם וכפועל בקשר לחלומות המובאים לפתרון‬
‫לפני דניאל וגם בקשר לפתרון המשמעות של כתובת מסתורית‪ .‬מילים מהשורש פש"ר הארמי‬
‫משמשות גם בתרגום השם העברי 'פתרון' והפועל 'פתר' שבסיפורי החלומות המובאים לפתרון‬
‫לפני יוסף בבראשית מ–מא (ראו תרגום אונקלוס על אתר)‪ .‬השימוש בלשון פשר לעניין פתרון‬
‫חלומות נגזר ממשמעויותיה היסודיות האמורות לעיל‪ ,‬שכן תפקידו של פותר החלום להתיר את‬
‫הרזים הסמליים האצורים בו ולבארם‪ .‬אך בעוד הארמית המקראית והארמית שבתרגומים נוקטות‬

‫לשון פשר לפתרון חלומות‪ ,‬הרי העברית המקראית והמאוחרת נוקטות בהקשר זה לשון פתר‪.‬‬
‫יצחק רבינוביץ טען כי דווקא לשון פשר המשמשת בהוראת פתרון היא ההולמת את משמעותו‬
‫של מונח זה במגילות הפשרים‪ .‬למסקנה זו הגיע מתוך גילוי המשותף לפתרון החלומות שהובאו‬
‫לפני דניאל ולפני יוסף ולפשרים מקומראן‪ .‬המשותף לחלומות המובאים לפני פותרים אלו‬
‫הוא היותם נבואיים – כך מתברר מפתרונותיהם‪ .‬פתרון החלומות הללו מגלה לחולם אירוע‬
‫או אירועים העומדים להתרחש בעתיד ראלי; ועצם קיומם ודרך קיומם של אירועים אלו הוצגו‬
‫מראש בחלום מסתורי‪ .‬פרטי התגשמותו של האירוע הנראה בחלום הם מסתוריים‪ ,‬ולכן אין‬
‫החולם יכול לדעת מהו האירוע‪ ,‬והוא נזקק לפותר חלומות‪ .‬הואיל ומדובר בחלום נבואי‪ ,‬הרי‬
‫רק מי שאלוהים הודיעו את פתרון רזיו המסתוריים של החלום יכול לדעת מהו האירוע הראלי‬

‫‪ 11‬ראו‪J.W. Swain, ‘The Theory of the Four Monarchies Opposition History under the Roman Empire’, :‬‬ ‫‪174‬‬

‫‪Classical Philology, 35 (1940), pp. 1–21; D. Flusser, ‘The Fourth Empire in the Forth Sibyl’,‬‬

‫‪IOS, 2 (1972), pp. 148–175; J.J. Collins, ‘Jewish Apocalyptic against Its Hellenistic Near Eastern‬‬

‫‪Environment’, BASOR, 220 (1975), pp. 27–36; M.P. Horgan, Pesharim: Qumran Interpretations of‬‬

‫‪ ,Biblical Books (CBQMS, 8), Washington DC 1979, pp. 258–259‬ושם ספרות‪.‬‬

‫‪S.D. Sperling, ‘Studies in Late Hebrew Lexicography in the Light of Akkadian’, Ph.D. dissertation, 1 2‬‬

‫‪ ;Colombia University, 1973, pp. 53–92‬ניצן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ,29‬הערה ‪.3‬‬