Page 187 - מגילות קומראן א
P. 187
מגילות הפשרים מקומראן
ולהודיעו לבני אדם אחרים (דניאל ב ,יח–יט ,כו–כט ,ל ,מז; ד ,ו)' .פתר' או 'פשר' הוא אפוא
מונח טכני המשמש במקרא לגילוי פרטי התגשמותם של חלומות נבואיים13.
אך מה לשימושו של המונח פשר ולכתבי נבואה שמשמעותם בהקשרם המקראי גלויה ומובנת
לקורא רגיל? השם 'פשר' מופיע במקרא בצורתו העברית פעם אחת בלבד ,כנסמך ל'דבר'' :מי
כהחכם ומי יודע פשר דבר' (קהלת ח ,א) .ההקשר אינו מסייע לדעת בוודאות מה משמעות הדבר
ופשרו האמורים בפסוק ,אך בעל התרגום הארמי ייחסם לדברי נבואה' :ולמידע פשר מיליא
נביאיא' .ואכן השם 'פשר' בצורתו הארמית מצוי בדניאל ה ,טז בעניין הכתובת המסתורית
שרשמה יד נעלמה בארמון המלך בלשאצר ,ושמובאת לפני דניאל לקריאה ולפתרון' :הן תוכל
כתבא למקרא ופשרא להודעתוני' (השוו :שם ,ז ,ח ,יב ,טו ,יז) .הטכניקה שנוקט דניאל לפתרון
משמעות הכתובת והצורה הספרותית הניתנת לפתרונו ,אפשר ששימשו דוגמה לצורות הפשרים
במגילות קומראן .אביא את דברי דניאל ה ,כה–כח:
(כה) ּו ְד ָנה ְכ ָת ָבא ִּדי ְר ׁ ִשיםְ :מ ֵנא ְמ ֵנא ְּת ֵקל ּו ַפ ְר ִסין.
(כו) ְּד ָנה ְּפ ׁ ַשר ִמ ְּל ָתא:
ְמ ֵנא – ְמ ָנה ֱא ָל ָהא ַמ ְלכ ּו ָת ְך ְו ַה ׁ ְש ְל ַמ ּה.
(כז) ְּת ֵקל – ְּת ִקי ְל ָּתה ְב ֹמא ַז ְנ ָיא ְו ִה ׁ ְש ְּת ַכ ַח ְּת ַח ִּסיר.
(כח) ְּפ ֵרס – ְּפ ִרי ַסת ַמ ְלכ ּו ָת ְך ִוי ִהי ַבת ְל ָמ ַדי ּו ָפ ָרס.
ותרגומם:
וזה הכתב אשר רשמה :מנא מנא תקל ופרסין.
זה פשר [=פתרון] הדבר:
מנא – מנה אלוהים את מלכותך והשלימה.
תקל – נשקלת במאזנים ונמצאת חסר.
פרס – מלכותך נפרסה [=נשברה] וניתנה למדי ופרס.
לפנינו אפוא ציטוט הכתובת ,מונח טכני 'דנא פשר מלתא' (זה פשר הדבר) ,המקשר בין הכתובת
לפתרונה ,ופשר מילות הכתובת ,כל מילה ופתרונה על העתיד הראלי הצפוי למלכותו של
בלשאצר .הציטוט החוזר ,המתעד את מילות הכתובת ,מדגיש את הטכניקה הפרשנית של הפתרון,
הניתן כאן על פי הדמיון בין צלילן של המילים לבין משמעותן ולשון נופל על לשון .טכניקה
פשוטה זו של קשר תיעודי־מילולי בין מילות הכתובת לפתרונה מקנה לפתרון את אמינותו .בשל
הדמיון בין הצורה הספרותית של פשר הכתובת המסתורית בדניאל לצורה הספרותית של הפשר
השיטתי במגילות הפשרים מקומראן ייתכן שפשר זה בדניאל שימש מקור לשיטת הפשר הנהוגה
בקומראן .כפי שהובהר לעיל ,השימוש בשיטה זו בקשר לדברי נבואה נובע מן ההשקפה שגם
בדברי נבואה יש רזים שקורא רגיל אינו יכול לפענחם ,אלא קורא שהאל 'נתן ב[לבו בינ]ה לפשור
את כול דברי עבדיו הנביאים' ( ,1QpHabטור ב ,שורות ;9–8טור ז ,שורות .)5–4
האם יש עדות לשימוש בשיטת הפשר לביאור כתובים מן המקרא מחוץ לקומראן? בספרות
חז"ל מצוי זכר לשימוש במונח 'פתר קריא' וגם 'פשר' ובטכניקה דומה מבחינה פורמלית לטכניקה
I. Rabinowits, ‘Pesher / Pittaron: Its Biblical Meaning and Its Significance in the Qumran Literature’, 1 3
;RevQ, 8 (1973), pp. 219–232, esp. pp. 221–226ניצן (לעיל ,הערה ,)1עמ' 175 .32–31
