Page 189 - מגילות קומראן א

‫מגילות הפשרים מקומראן‬

‫במגילות מיוחדות‪ ,‬כגון מגילת המקדש‪ ,‬מגילת מקצת מעשי התורה (‪ ,)4Q394–399‬מגילת‬
‫הטהרות (‪ )4Q 274–278‬ומגילת ברית דמשק‪ .‬אולם דרכי מאבקם עם זרמים אחרים ביהדות זמנם‬
‫וחומרת המאבק כפי שנתפס בעיני אנשי כת היחד מתוארים במגילות הפשרים‪ ,‬במיוחד במגילות‬

‫הפשרים השיטתיים‪.‬‬
‫ממגילות הפשרים מתברר כי אכן היו ביהודה בתקופה החשמונאית שלושה זרמים‬
‫אידאולוגיים עיקריים‪ ,‬כעדותו של יוסף בן מתתיהו‪ .‬אלא שבמגילות הפשרים זרמים אלו מכונים‬
‫יהודה‪ ,‬אפרים ומנשה‪ ,‬כשמות השבטים שנחלקו ביניהם בימי הבית הראשון (ברית דמשק‬
‫[גניזה]‪ ,‬עמ' ז‪ ,‬שורות ‪ .)14–9‬כת היחד האיסיית מכונה יהודה‪ ,‬כשם השבט שהמשיך להתקיים‬
‫אחרי חורבן בית ראשון‪ ,‬ושהובטחה לו המלוכה בעתיד; הפרושים – אפרים‪ ,‬והצדוקים – מנשה‪,‬‬
‫כשמות השבטים שהיו בסכנת הכחדה אחרי חורבן ממלכת ישראל‪ ,‬ואנשי היחד סברו כי הזרמים‬
‫המכונים בכתביהם בשמות סמליים אלו עדיין נתונים לסכנה זו בשל דרכיהם הנלוזות (ראו בעיקר‬
‫פשר נחום‪ ,4Q169 ,‬קטעים ‪ ,4–3‬טורים ב–ד)‪ 18.‬את המציאות החברתית בימי הבית השני ואת‬
‫העתיד הצפוי לה פירשו כותבי הפשרים על פי גורלם של שבטים אלו המשתקף במקרא‪ .‬במגילות‬
‫הפשרים נזכרים פלגים נוספים על שלושת הזרמים המרכזיים‪ ,‬ואף אלו מכונים בכינויים סמליים‪,‬‬
‫כגון 'בית אבשלום'‪ ,‬קבוצה שפרשה מכת היחד (פשר חבקוק‪ ,1QpHab ,‬טור ה‪ ,‬שורות ‪,)12–8‬‬
‫ושנתפסה בעיניה בוגדת כבגידת אבשלום בדוד אביו‪ ,‬ו'בית פלג הנלוים על מנשה' (פשר נחום‪,‬‬
‫‪ ,4Q169‬קטעים ‪ ,4–3‬טור ד) – גם זו כנראה קבוצה שנתפלגה מכת היחד האיסיית (ראו‪ :‬ברית‬
‫דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' כ‪ ,‬שורות ‪ ,)24–22‬ושנקראה כך על שם פלג שבימיו נפלגה הארץ (בראשית‬

‫י‪ ,‬כה)‪.‬‬
‫מגילות הפשרים אינן עוסקות בפרטי המחלוקות ההלכתיות שבין הזרמים השונים‪ ,‬למעט‬
‫רמזים למחלוקת בעניין לוח השנה‪ .‬עם זאת הן מתארות את עמדותיהם של הזרמים השונים על‬
‫ידי הגדרת דרכיהם והכינויים המסמלים אותם‪ .‬אנשי כת היחד נחשבים 'אנשי אמת עושי התורה'‬
‫(פשר חבקוק‪ ,1QpHab ,‬טור ז‪ ,‬שורות ‪' ,)11–10‬עושי התורה בבית יהודה' (שם‪ ,‬טור ח‪ ,‬שורה ‪,)1‬‬
‫כלומר המקיימים את מצוות התורה‪ ,‬ומנהיגם מכונה 'מורה הצדק' (הרבה)‪ 19.‬ואילו מתנגדיהם‬
‫הפרושים מכונים 'דורשי החלקות' (פשר ישעיה ג‪ ,4Q163 ,‬קטע ‪ ,23‬שורות ‪ 20;11–10‬פשר נחום‪,‬‬
‫‪ ,4Q169‬קטעים ‪ ,4–3‬טור א‪ ,‬שורות ‪ ;7 ,2‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ ;4 ,2‬טור ג‪ ,‬שורות ‪ ;7–6 ,3‬והשוו‪ :‬ברית‬

‫טור ה‪ ,‬שורה ‪ – 5‬טור ו‪ ,‬שורות ‪ .23–22‬על הקפדתם היתרה בענייני טהרה ראו למשל‪ :‬ברית דמשק (גניזה)‪,‬‬
‫עמ' יב‪ ,‬שורות ‪ ;2–1‬מגילת המקדש‪ ,11QTa ,‬טור מה‪ ,‬שורה ‪ – 7‬טור נא‪ ,‬שורה ‪ ;10‬מגילת מקצת מעשי‬
‫התורה (‪ ;)4Q394–399‬מגילת הטהרות (‪ .)4Q274–279‬יוסף בן מתתיהו מייחס לאיסיים אמונה בהישארות‬
‫הנפש‪ ,‬אך לא הגוף‪ ,‬אחר המוות‪ ,‬ראו‪ :‬מלחמת היהודים ב‪ ,‬ח‪ ,‬יא‪ .158–154 ,‬לדעתי אף בכתבי כת היחד אין‬
‫עדות לאמונה זו‪ .‬סיסמאות כגון 'אורך ימים לכול בני אור' (מגילת המלחמה‪ ,1QM ,‬טור א‪ ,‬שורה ‪ )9‬או 'רוב‬
‫שלום באורך ימים [‪ ]...‬ושמחת עולמים בחיי נצח' (סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ד‪ ,‬שורה ‪ )7‬עיקר עניינן המשך‬
‫הקיום של הצדיקים באחרית הימים לאחר השמדת הרשעה‪ .‬ראו‪ :‬ידין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪ ;260–259‬י'‬
‫ליכט‪ ,‬מגילת הסרכים ממגילות מדבר יהודה‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;97‬הנ"ל‪ ,‬מגילת ההודיות ממגילות‬

‫מדבר יהודה‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪ ,‬עמ' ‪.50‬‬
‫‪ 1 8‬ראו‪ :‬ד' פלוסר‪' ,‬צדוקים‪ ,‬פרושים ואסיים בפשר נחום'‪ ,‬מ' דורמן‪ ,‬ש' ספראי ומ' שטרן (עורכים)‪ ,‬מחקרים‬

‫בתולדות ישראל ובלשון העברית‪ :‬ספר זכרון לגדליהו אלון‪ ,‬תל־אביב תש"ל‪ ,‬עמ' ‪.146–133‬‬
‫‪ 1 9‬השוו‪ :‬פשר מיכה‪ ,1Q14 ,‬קטעים ‪ ,10–8‬שורות ‪ ,9–5‬ראו‪J.T. Milik, ‘Commentaire de Michée’, D. :‬‬

‫‪Barthelemy & idem, Qumran Cave 1 (DJD, 1), Oxford 1955, p. 78‬‬

‫‪ ,J.M. Allegro, ‘Commentary on Isaiah (C)’ 2 0‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪177 .24‬‬