Page 194 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫שמחוץ לנבואת חבקוק‪ .‬דוגמה לכך היא הפשר לחבקוק א‪ ,‬ו‪ ,‬על 'הגוי המר והנמהר'‪' ,‬אשר‬
‫המה קלים וגבורים' (‪ ,1QpHab‬טור ב‪ ,‬שורה ‪ .)12‬קשר בין 'מר' ל'גבור' מצוי בתיאור יום ה'‬
‫בצפניה א‪ ,‬יד‪' :‬קרוב יום ה' הגדול קרוב ומהר מאד קול יום ה' מר צורח שם ִגבור' (צפניה א‪ ,‬יד‪,‬‬
‫והשוו לתיאור צבא ה' בישעיה יג‪ ,‬ג)‪ 39.‬בעל פשר חבקוק השתמש באסוציאציות בין דברי הנביא‬
‫חבקוק לנבואות אחרות במקרא כדי להביע את בשורתו כי במעשי המעצמה של זמנו‪ ,‬היינו‬
‫הכתיאים‪ ,‬מתקיימים דברי נבואה על האותות המבשרים את קרבת הגאולה‪ 40.‬כלומר בעליית‬

‫הכתיאים יש איום‪ ,‬אך גם בשורה על קרבת הגאולה‪.‬‬
‫הרמזים במגילת פשר חבקוק לנבואות נוספות על אלה של חבקוק מובלעים בלשונות‬
‫הפשרים‪ ,‬במישור סמוי של הפשר‪ ,‬אך הם מרחיבים את הבסיס המקראי של הפשר‪ 41.‬במגילת‬
‫הפשר התמטי המכונה במחקר ‪ Florilegium‬דברי נבואה נוספים על אלו של הפסוקים הבסיסיים‬
‫הנפשרים מופיעים במישור הגלוי של הפשר‪ ,‬כאסמכתאות לדברי הפשר על הפסוקים הבסיסיים‪,‬‬
‫ולעתים הם משמשים גם בסיס להרחבת הרעיון האמור בפשר‪ .‬הפסוקים הנוספים מוצגים על‬
‫ידי מונח מקשר‪ ,‬כגון 'כאשר כתוב'‪ ,‬או 'כאשר כתוב בספר ‪ 'X‬כך למשל בפשר לנבואת נתן על‬
‫בית דוד בשמואל ב ז‪ ,‬יא–יד יש שימוש גלוי בנבואת עמוס ט‪ ,‬יא‪ ,‬כדלהלן‪' :‬הואה צמח דויד‬
‫העומד עם דורש התורה אשר [‪]...‬בצי[ון בא]חרית הימים כאשר כתוב "והקימותי את סוכת דויד‬
‫הנופלת" היא סוכת דויד הנופל[ת א]שר יעמוד להושיע את ישראל' (‪ ,4Q174‬קטעים ‪ ,2–1‬טור‬
‫א‪ ,‬שורות ‪ 42.)12–10‬בעניין זה דומים מדרשי הפשר למדרשי חז"ל‪ ,‬המרחיבים את דרשותיהם‬
‫על ידי אסמכתאות לדברי מקרא נוספים על אלו שבבסיס הדרשות‪ .‬זו אחת השיטות המקנות‬

‫למדרשי הפשר סמכות ואמינות‪.‬‬

‫סמכותם הדתית של הפשרים ואמינותם הפרשנית‬

‫סמכותם הדתית של הפשרים נובעת בראש ובראשונה מייחוסם למורה הצדק‪ ,‬אשר נחשב בכת‬
‫היחד למנהיג 'אשר נתן אל ב[לבו דע]ה לפשור את כול דברי עבדיו הנביאים' (פשר חבקוק‪,‬‬
‫‪ ,1QpHab‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ ,)9–8‬ובכך משתווה סמכותו לסמכותם של יוסף ושל דניאל‪ ,‬אשר האל‬
‫הקנה להם את חכמת הפתרון של חלומות נבואיים‪ .‬אולם אמינותם הפרשנית של הפשרים מושגת‬

‫בעזרת טכניקות פרשניות וספרותיות המוכיחות כי יש קשר אמין בין דברי הנבואה לפשרם‪.‬‬
‫יחידת פשר שלמה כוללת שני חלקים‪ :‬ברישא‪ ,‬כותרת הפשר‪ ,‬מזוהה מושא הנבואה העתיקה‬
‫עם דמות או דמויות או עם קבוצה כלשהו מתקופה מאוחרת; ובסיפא‪ ,‬גוף הפשר‪ ,‬מתוארת‬
‫הפעילות הקשורה בדמות הראשית או במאורע הנדון בפשר (ראו דוגמה לעיל‪ ,‬עמ' ‪ .)171‬זיהוי‬
‫הדמות הראשית בכותרת הפשר נעשה במספר דרכים‪ :‬בסגנון 'פשרו על ‪ ,'X‬כגון‪' :‬פשרו על מורה‬
‫הצדק'‪' ,‬פשרו על הכוהן הרשע'‪' ,‬פשרו על הכתיאים'‪' ,‬פשרו על כפיר החרון'; בשימוש במילות‬
‫גוף 'הוא'‪' ,‬היא'‪' ,‬המה' לזיהוי מושא הנבואה במושא חדש‪ ,‬כגון‪' :‬הצדיק הוא מורה הצדק'‪,‬‬
‫'הקריה היא ירושלים'‪' ,‬הבהמות המה פתאי יהודה'; בסגנון 'פשרו הוא ‪ .'X‬הפעילות הקשורה‬

‫‪ 3 9‬ראו‪ :‬ניצן (שם)‪ ,‬עמ' ‪.69‬‬ ‫‪182‬‬
‫‪ 40‬שם‪ ,‬עמ' ‪.74–71‬‬
‫‪ 41‬שם‪ ,‬עמ' ‪.74–64‬‬

‫‪ 42‬דוגמאות נוספות לשיטה זו ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪.78–74‬‬