Page 195 - מגילות קומראן א
P. 195

‫מגילות הפשרים מקומראן‬

               ‫בדמויות או בגופים אלו פותחת בלשון 'אשר'‪ .‬המבנה המקובל הוא אפוא 'פשרו על ‪ ...‬אשר‬
               ‫‪ ,'...‬למשל‪' :‬פשרו על מנשה לקץ האחרון אשר תשפל מלכותו ביש[ראל]' (פשר נחום‪,4Q169 ,‬‬
               ‫קטעים ‪ ,4–3‬טור ד‪ ,‬שורה ‪ .)3‬לעתים יש ויתור על החלק המזהה‪ ,‬ומדובר בפשר רק על מאורע‬
               ‫או על מצב אקטואלי כלשהו‪ ,‬וזאת בסגנון 'פשרו אשר ‪ 43.'...‬כך הוא ברצף של פשרים העוסקים‬
               ‫באותה הדמות או באותה הקבוצה‪ ,‬לדוגמה לאחר מספר פשרים רצופים במגילת פשר חבקוק‬
               ‫הדורשים על הכתיאים דברי נבואה שנאמרו בשעתם על הכשדים (‪ ,1QpHab‬טור ב‪ ,‬שורה ‪– 10‬‬
               ‫טור ג‪ ,‬שורה ‪ ,)17‬מנוסח פשר נוסף העוסק בהם‪' :‬פשרו אשר ילעיגו על רבים ובזו על נכבדים'‬
               ‫(‪ ,1QpHab‬טור ד‪ ,‬שורות ‪ .)3–1‬אך לעתים הסיבה לכתיבת פשר ללא כותרת אינה ברורה ונתונה‬

                                                                                              ‫להשערה‪44.‬‬
               ‫זיהוי הדמויות או הגופים בכותרת הפשר יכול היה להיתפס כשרירותי אלמלא הפרטים‬
               ‫האמורים עליהם בגוף הפשר‪ .‬גילוים של פרטים אלו נעשה בטכניקות פרשניות שונות‪ ,‬והן‬
               ‫האמורות להקנות אמינות פרשנית לכל דברי הפשר‪ .‬הטכניקות הללו מגוונות‪ :‬החל בדרכים‬
               ‫פשוטות של קשר תיעודי בין מילות הנבואה למילות הפשר או קשר של פרפרזה בין תוכן הנבואה‬
               ‫לתוכן הפשר‪ ,‬וכלה בדרכים מורכבות של אלגוריות‪ ,‬ריבוי משמעות‪ ,‬אסוציאציות ספרותיות‬
               ‫ודרכי פרשנות אחרות המקנות לדברי הנבואה העתיקים משמעות בהקשרים היסטוריים חדשים‪45.‬‬
               ‫בחקר הדרכים השונות ליצירת הפשרים עסקו בעיקר קרל אליגר‪ ,‬ויליאם בראונלי‪ ,‬בלהה ניצן‪,‬‬
               ‫מאוריה הורגן‪ ,‬ג'ורג' ברוק ומשה ברנשטיין‪ 46.‬להלן אדגים רק מבחר מצומצם של דרכי היצירה‬

                                                                               ‫של הפרטים בגופי הפשרים‪.‬‬
               ‫על שיטת הקשר המילולי בין מילות הנבואה לדברי הפשר עמד בשעתו אליגר בספרו על‬
               ‫מגילת פשר חבקוק‪ ,‬והורגן הרחיבה בעניין זה לפי מגילות פשרים אחרות‪ ,‬והגדירה שיטה זו‬
               ‫כביסוס הפשרים על מילות מפתח מן הנבואות‪ 47.‬לדוגמה בפשר הכתוב 'אז חלף רוח ויע ֹבר'‬

                 ‫‪ 4	 3‬רבינוביץ ראה בהם שני טיפוסי פשרים‪ :‬הטיפוס 'פשרו על' בא לזהות את האיש‪ ,‬הקבוצה או הזמן שהכתוב‬
                 ‫המקראי מדבר עליהם‪ ,‬והטיפוס 'פשרו אשר' בא לזהות את המצב או המאורע שאליו מכוון הכתוב המקראי‪,‬‬
                 ‫ולעתים קרובות שני טיפוסים אלו מצטרפים בפשר אחד בפורמולה 'פשרו על ‪ ...‬אשר ‪ .'...‬ראו‪ :‬רבינוביץ‬
                 ‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪ .226‬אולם מעיון במרבית הפשרים עולה כי בפשר נחום ובפשר תהלים א הפשרים‬
                 ‫הרבים שנשתמרו הם בסגנון 'פשרו על ‪ ...‬אשר ‪ '...‬או בסגנון 'פשרו הוא ‪ ...‬אשר ‪ .'...‬בפשר תהלים א‬
                 ‫למשל יש רק פשר אחד בסגנון 'פשרו אשר ‪ ,4Q171( '...‬טור ג‪ ,‬שורה ‪ )3‬לתהלים לז‪ ,‬יט‪ ,b‬וזה בא בהמשך‬
                 ‫לפשר קודם על אותו גוף (על שבי המדבר)‪ .‬הורגן סקרה את המבנים השונים של הפשרים לנוסחאותיהם‪,‬‬

                                        ‫אך ללא כל הסבר להבדלים ביניהם‪ ,‬ראו‪ :‬הורגן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)11‬עמ' ‪.244–239‬‬
                 ‫‪ 	44‬דוגמאות לתופעה זו ראו‪ :‬ניצן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ .85–84‬פרטים נוספים על המבנה התחבירי של‬

                                                                           ‫הפשרים לשיטותיו הבאתי שם‪ ,‬עמ' ‪.89–85‬‬
                              ‫‪ 	45‬סיכום חלקי של המחקר והצעות חדשות לדרכי יצירת הפשרים ראו‪ :‬ניצן (שם)‪ ,‬עמ' ‪.79–33‬‬

                      ‫‪K. Elliger, Studien zum Habakkuk Kommentar vom Toten Meer, Tübingen 1953, pp. 127–130; 	46‬‬

                      ‫‪W.H. Brownlee, ‘The Habakkuk Midrash Pesher and the Targum of Jonathan’, JJS, 7 (1956),‬‬

                      ‫‪pp. 169–186; idem, The Midrash Pesher of Habakkuk, Montana 1976, pp. 23-35; G.J. Brooke, Exegesis‬‬

                      ‫‪at Qumran: 4QFlorilegium in Its Jewish Context, Sheffield 1985; M.J. Bernstein, ‘Introductory‬‬

                      ‫‪Formulas for Citation and Recitation of Biblical Verses in the Qumran Pesharim: Observation of a‬‬

                 ‫‪ ;Pesher Techniquem’, DSD, 1 (1994), pp. 30–70‬הורגן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)11‬עמ' ‪ ;247–244‬ניצן (לעיל‪,‬‬
                                                                                              ‫הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.103–33‬‬

‫‪ 	47‬אליגר (שם); ניצן (שם)‪ ,‬עמ' ‪ ;38–36‬הורגן (שם)‪ ,‬עמ' ‪183 .245–244‬‬
   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200