Page 196 - מגילות קומראן א
P. 196
ניצן בלהה
(חבקוק א ,יא) נאמר בפשר חבקוק' :פשרו [ ע]ל מושלי הכתיאים אשר [ ]...יעבורו איש מלפני
רעיהו' ( ,1QpHabטור ד ,שורות ;)12–10על הכתוב 'על כן יַזֵּבח לחרמו' (חבקוק א ,טז) נאמר
שם' :פשרו אשר המה זבחים לאותותם' ( ,1QpHabטור ו ,שורות ;)4–2ועל 'ויסדתיך בספי[רים]'
(ישעיה נד ,יא) נאמר בפשר ישעיה ד[' :פשר הדבר אש]ר יסדו את עצת היחד [ ...בתוך] עדת
בחירו כאבן הספיר בתוך האבנים' ( ,4Q164קטע ,1שורות 48.)3–1הפשרים על הכתיאים שהובאו
כאן מפשר חבקוק מתארים מציאות ידועה בממשל הרומי ,ששלט בפרובינציות בעזרת נציבים
שהתחלפו מדי שנה ,ואת המנהג בצבא הרומי לסגוד לאותות של חילותיו השונים .השימוש
במילות הנבואה הקדומה לתיאור מציאות מאוחרת זו מקנה אמינות לפשר על כוונת הנבואה.
בדוגמה מפשר ישעיה לא נשתמרה או לא נכתבה כותרת לפשר ,אך ברור ממילות הנבואה
המצוטטות בו שכבודה העתידי של ירושלים ,בירתה של ישראל ,משמש כאן סמל לכבודו של
המוסד העליון' ,עצת היחד' ,המוקם בכת היחד ,היא 'עדת בחירו'49.
בפשר הושע א נאמר על הכתוב 'והשבתי כול משושה ח[גה חד]שה ושבתה וכול מועדיה'
(הושע ב ,יג)' :פשרו אשר [את המו]עדות יוליכו במועדי הגואים ו[כול שמחה ] נהפכה להם
לאבל' ( ,4Q166טור ב ,שורות .)17–14הפשר מתעד את לשון 'מועד' בהקשר אקטואלי חדש
של פלוגתת הלוח בימי הבית השני .בדרך זו שאר דברי הפסוק ,הנפשרים בפרפרזה ,מבארים את
העונש לדור ַה ֵקץ האסכטולוגי' ,דור הפקודה' (שם ,טור א ,שורה ,10ככל הנראה מושא הפשרים
במגילה זו) ,בסיבה האקטואלית של קיום המועדים לפי לוח שנה שאינו ראוי.
בדברי הנבואה הנפשרים בדרך האלגוריה מקובל השימוש במילה 'עיר' כסמל לעדה ובצירוף
הלשון 'בנה עיר' כסמל להקמת עדה .שימוש זה נעשה בפשרים הן לגבי הכת עצמה והן לגבי
מתנגדיה .הפשר לפסוק 'הוי ּבונה עיר בדמים ויכונן קריה ב ַע ְולה' (עפ"י חבקוק ב ,יב) הוא' :פשר
הדבר על מטיף הכזב אשר התעה רבים לבנות עיר שוו בדמים ולקים עדה בשקר' ( ,1QpHabטור
י ,שורות .)10–9ההקבלה בפשר ,ההולמת את התקבולת בפסוק ,היא ראיה כי לבנות עיר פירושו
להקים עדה ,וכאן הכוונה לעדה של מתנגדי כת היחד; ואילו בפשר תהלים א השימוש בסמל
הבנייה הוא על עדת היחד .בפשר לכתוב 'כיא מה' מצעדי גבר כוננו' (תהלים לז ,כג )aנאמר:
'פשרו על הכוהן מורה ה[צדק אשר ד]בר בו אל לעמוד ו[אשר] הכינו לבנות לו עדת [ ]'
( ,4Q171קטעים ,4–3טור ג ,שורות ' .)16–15מצעדי גבר כוננו' נפשר כאן על הקמת עדת היחד
כנגד 'ויכונן קריה בעולה' (חבקוק ב ,י) ,הנפשר על הקמת עדת המתנגדים .השימוש בעיר כסמל
לעדה מצוי עוד בכינוי 'ערי יהודה' לחבורות היחד (פשר חבקוק ,1QpHab ,טור יב ,שורה ,9פשר
ללשון 'ארץ' בחבקוק ב ,יז) ובכינוי 'עיר אפרים דורשי החלקות' (אפרים הם כאמור הפרושים)
בפשר למונח 'עיר הדמים' בנחום ג ,א (פשר נחום ,4Q169 ,קטעים ,4–3טור ב ,שורות ,)2–1
וכיוצא בזה הכינוי 'דורשי החלקות' כפשר לעיר 'נינוה' ( ,4Q169קטעים ,4–3טור ג ,שורות ,7–6
פשר לנחום ג ,ז .)bלמערכת זו קשור גם הבית כסמל לעדה ,כגון 'בית יהודה' ככינוי לעדת היחד
,J.M. Allegro, ‘Commentary on Isaiah (D)’ 4 8הנ"ל (לעיל ,הערה ,)4עמ' .27 184
4 9על המוסד עצת היחד ראו :סרך היחד ,1QS ,טור ח ,שורות ;16–1סרך העדה ,1QSa ,טור א ,שורה
– 25טור ב ,שורה .21ראו :ליכט ,מגילת הסרכים (לעיל ,הערה ,)17עמ' .270–261 ,182–176על פשר
ישעיה ד ראו :ד' פלוסר' ,פשר ישעיה ורעיון שנים עשר השליחים' ,הנ"ל ,יהדות ומקורות הנצרות,
תל־אביב תשל"ט ,עמ' .284–283על קטע זה ראו מאמרו של מ' קיסטר' ,ירושלים והמקדש בקומראן',
בקובץ זה.
