Page 196 - מגילות קומראן א
P. 196

‫ניצן בלהה‬

‫(חבקוק א‪ ,‬יא) נאמר בפשר חבקוק‪' :‬פשרו [ ע]ל מושלי הכתיאים אשר [‪ ]...‬יעבורו איש מלפני‬
‫רעיהו' (‪ ,1QpHab‬טור ד‪ ,‬שורות ‪ ;)12–10‬על הכתוב 'על כן יַזֵּבח לחרמו' (חבקוק א‪ ,‬טז) נאמר‬
‫שם‪' :‬פשרו אשר המה זבחים לאותותם' (‪ ,1QpHab‬טור ו‪ ,‬שורות ‪ ;)4–2‬ועל 'ויסדתיך בספי[רים]'‬
‫(ישעיה נד‪ ,‬יא) נאמר בפשר ישעיה ד‪[' :‬פשר הדבר אש]ר יסדו את עצת היחד [‪ ...‬בתוך] עדת‬
‫בחירו כאבן הספיר בתוך האבנים' (‪ ,4Q164‬קטע ‪ ,1‬שורות ‪ 48.)3–1‬הפשרים על הכתיאים שהובאו‬
‫כאן מפשר חבקוק מתארים מציאות ידועה בממשל הרומי‪ ,‬ששלט בפרובינציות בעזרת נציבים‬
‫שהתחלפו מדי שנה‪ ,‬ואת המנהג בצבא הרומי לסגוד לאותות של חילותיו השונים‪ .‬השימוש‬
‫במילות הנבואה הקדומה לתיאור מציאות מאוחרת זו מקנה אמינות לפשר על כוונת הנבואה‪.‬‬
‫בדוגמה מפשר ישעיה לא נשתמרה או לא נכתבה כותרת לפשר‪ ,‬אך ברור ממילות הנבואה‬
‫המצוטטות בו שכבודה העתידי של ירושלים‪ ,‬בירתה של ישראל‪ ,‬משמש כאן סמל לכבודו של‬

                          ‫המוסד העליון‪' ,‬עצת היחד'‪ ,‬המוקם בכת היחד‪ ,‬היא 'עדת בחירו'‪49.‬‬
‫בפשר הושע א נאמר על הכתוב 'והשבתי כול משושה ח[גה חד]שה ושבתה וכול מועדיה'‬
‫(הושע ב‪ ,‬יג)‪' :‬פשרו אשר [את המו]עדות יוליכו במועדי הגואים ו[כול שמחה ] נהפכה להם‬
‫לאבל' (‪ ,4Q166‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ .)17–14‬הפשר מתעד את לשון 'מועד' בהקשר אקטואלי חדש‬
‫של פלוגתת הלוח בימי הבית השני‪ .‬בדרך זו שאר דברי הפסוק‪ ,‬הנפשרים בפרפרזה‪ ,‬מבארים את‬
‫העונש לדור ַה ֵקץ האסכטולוגי‪' ,‬דור הפקודה' (שם‪ ,‬טור א‪ ,‬שורה ‪ ,10‬ככל הנראה מושא הפשרים‬

                 ‫במגילה זו)‪ ,‬בסיבה האקטואלית של קיום המועדים לפי לוח שנה שאינו ראוי‪.‬‬
‫בדברי הנבואה הנפשרים בדרך האלגוריה מקובל השימוש במילה 'עיר' כסמל לעדה ובצירוף‬
‫הלשון 'בנה עיר' כסמל להקמת עדה‪ .‬שימוש זה נעשה בפשרים הן לגבי הכת עצמה והן לגבי‬
‫מתנגדיה‪ .‬הפשר לפסוק 'הוי ּבונה עיר בדמים ויכונן קריה ב ַע ְולה' (עפ"י חבקוק ב‪ ,‬יב) הוא‪' :‬פשר‬
‫הדבר על מטיף הכזב אשר התעה רבים לבנות עיר שוו בדמים ולקים עדה בשקר' (‪ ,1QpHab‬טור‬
‫י‪ ,‬שורות ‪ .)10–9‬ההקבלה בפשר‪ ,‬ההולמת את התקבולת בפסוק‪ ,‬היא ראיה כי לבנות עיר פירושו‬
‫להקים עדה‪ ,‬וכאן הכוונה לעדה של מתנגדי כת היחד; ואילו בפשר תהלים א השימוש בסמל‬
‫הבנייה הוא על עדת היחד‪ .‬בפשר לכתוב 'כיא מה' מצעדי גבר כוננו' (תהלים לז‪ ,‬כג‪ )a‬נאמר‪:‬‬
‫'פשרו על הכוהן מורה ה[צדק אשר ד]בר בו אל לעמוד ו[אשר] הכינו לבנות לו עדת [    ]'‬
‫(‪ ,4Q171‬קטעים ‪ ,4–3‬טור ג‪ ,‬שורות ‪' .)16–15‬מצעדי גבר כוננו' נפשר כאן על הקמת עדת היחד‬
‫כנגד 'ויכונן קריה בעולה' (חבקוק ב‪ ,‬י)‪ ,‬הנפשר על הקמת עדת המתנגדים‪ .‬השימוש בעיר כסמל‬
‫לעדה מצוי עוד בכינוי 'ערי יהודה' לחבורות היחד (פשר חבקוק‪ ,1QpHab ,‬טור יב‪ ,‬שורה ‪ ,9‬פשר‬
‫ללשון 'ארץ' בחבקוק ב‪ ,‬יז) ובכינוי 'עיר אפרים דורשי החלקות' (אפרים הם כאמור הפרושים)‬
‫בפשר למונח 'עיר הדמים' בנחום ג‪ ,‬א (פשר נחום‪ ,4Q169 ,‬קטעים ‪ ,4–3‬טור ב‪ ,‬שורות ‪,)2–1‬‬
‫וכיוצא בזה הכינוי 'דורשי החלקות' כפשר לעיר 'נינוה' (‪ ,4Q169‬קטעים ‪ ,4–3‬טור ג‪ ,‬שורות ‪,7–6‬‬
‫פשר לנחום ג‪ ,‬ז‪ .)b‬למערכת זו קשור גם הבית כסמל לעדה‪ ,‬כגון 'בית יהודה' ככינוי לעדת היחד‬

                          ‫‪ ,J.M. Allegro, ‘Commentary on Isaiah (D)’ 4	 8‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪.27‬‬  ‫‪184‬‬
‫‪ 4	 9‬על המוסד עצת היחד ראו‪ :‬סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ח‪ ,‬שורות ‪ ;16–1‬סרך העדה‪ ,1QSa ,‬טור א‪ ,‬שורה‬
‫‪ – 25‬טור ב‪ ,‬שורה ‪ .21‬ראו‪ :‬ליכט‪ ,‬מגילת הסרכים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)17‬עמ' ‪ .270–261 ,182–176‬על פשר‬
‫ישעיה ד ראו‪ :‬ד' פלוסר‪' ,‬פשר ישעיה ורעיון שנים עשר השליחים'‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬יהדות ומקורות הנצרות‪,‬‬
‫תל־אביב תשל"ט‪ ,‬עמ' ‪ .284–283‬על קטע זה ראו מאמרו של מ' קיסטר‪' ,‬ירושלים והמקדש בקומראן'‪,‬‬

                                                                                        ‫בקובץ זה‪.‬‬
   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201