Page 199 - מגילות קומראן א

‫מגילות הפשרים מקומראן‬

‫בימי הבית השני‪ .‬מן ההיבט של פרשנות המקרא‪ ,‬אפשר אולי לראות בציטוט נוסח שונה מנוסח‬
‫המסורה דמיון מסוים לשיטת 'אל תקרי' הנהוגה במדרשי חז"ל ('אל תקרי [‪ ]...‬אלא [‪ .)']...‬אולם‬
‫שיטת הפשרים נבדלת משיטת חז"ל בפשר הדרשני לשתי הגרסאות‪ ,‬ומטרתה כאמור להרחיב‬

‫את הפשר למילות הנבואה ולהחילו על מציאות מאוחרת תוך כדי חיזוק אמינותו‪.‬‬
‫לא הבאתי כאן אלא מקצת דרכי הפרשנות הנהוגות במגילות הפשרים‪ .‬אך די באלה כדי ללמד‬
‫שמחברי מגילות הפשרים מקומראן עיינו בדברי הנבואה בגישה פרשנית־אפוקליפטית‪ .‬הם ראו‬
‫בדברי הנבואה מסר אלוהי קדום שבאה בו לידי ביטוי הגֵזרה האלוהית על מהלך ההיסטוריה‪ ,‬לא‬
‫רק בזמנם של הנביאים‪ ,‬אלא בכל הדורות‪ ,‬עד לדור ההיסטורי האחרון ולאחרית הימים‪ .‬לפיכך‬
‫סברו כי האירועים המדיניים בזמנם ואף המחלוקות הפנימיות ביהודה בזמנם נרמזים בהכרח‬
‫במסרים האלוהיים הקדומים‪ ,‬ואת הרמזים הללו ביקשו לחשוף בפשרים הדרשניים לנבואות‬
‫המקרא‪ .‬בחשיפת הקשרים בין מאורעות דורם לנבואות קדומות מצאו אישור להשקפת עולמם‬

‫באשר לצדקת דרכה של כת היחד בענייני דת ומדינה‪60.‬‬

‫פשרים לכתובים מן התורה‬

‫בעשור האחרון הוצג במחקר סוג חדש של פשרים‪ ,‬פשרים לכתובים מן התורה‪ .‬פשרים אלו‬
‫נתגלו בשתי מגילות‪ ,‬במגילה המכונה פשר (או פירוש) לבראשית א (‪ 61,)4Q252‬ובמגילה המכונה‬
‫פשר (או פירוש) על האבות (‪ 62.)4Q464‬המגילה ‪ 4Q252‬כוללת עיבודים ופירושים לפסוקי ספר‬
‫בראשית‪ ,‬בעיקר פסוקים שעניינם ברכות שנאמרו מימי נח ועד יעקב‪ .‬טכניקת הפשר נשתמרה‬
‫רק בביאורים לברכות יעקב לבניו לאחרית הימים‪ .‬לשון פשר כתובה שם בתיאור הסיבה למניעת‬
‫הברכה מראובן‪' :‬פשרו אשר הוכיחו אשר שכב עם בלהה' (‪ ,4Q252‬טור ד‪ ,‬שורות ‪ .)6–5‬לכאורה‬
‫אין בדברים כל מסר אסכטולוגי או אקטואלי‪ ,‬אלא מעין השלמה פרשנית לאמור בבראשית לה‪,‬‬
‫כב 'וישמע ישראל'‪ .‬פשר אחר הוא לברכת יעקב ליהודה 'לא יסור שבט מיהודה ומחֹקק מבין‬
‫רגליו' (בראשית מט‪ ,‬י)‪ .‬פשר זה כולל מסר אסכטולוגי בסגנון של שיטת הזיהוי על ידי מילות‬
‫גוף 'היא'‪' ,‬המה'‪' :‬כי המחקק היא ברית המלכות [ואל]פי ישראל המה הדגלים'‪ ,‬והבטחה לקיום‬
‫המלכות של בית דוד 'עד דורות עולם'‪ ,‬ככל הנראה עם '[דורש] התורה אשר עם אנשי היחד'‬

‫(‪ ,4Q252‬טור ה‪ ,‬שורות ‪.)5–1‬‬
‫הניסיונות להבין את השימוש בשיטת הפשר בחיבור זה נחלקים לשתי גישות‪ ,‬גישה תמטית‬
‫וגישה פרשנית‪ .‬בגישה תמטית מחזיק ברוק‪ ,‬הבוחן את השימוש בשיטת הפשר בהקשר של‬
‫החיבור השלם‪ 63.‬הוא מבחין בחיבור השלם בין עיבוד של מבחר קטעים מספר בראשית לסקירה‬
‫היסטורית מימי נח עד יעקב אשר אותה יוצרים הקטעים המעובדים‪ .‬בסקירה זו משולבים‬

‫העניינים שעליהם הן נפשרות‪ ,‬ראו‪ :‬ניצן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.51–46‬‬
‫‪ 6 0‬על השקפת עולמה של כת היחד בענייני מדינה ראו‪ :‬ד' פלוסר‪' ,‬מלכות רומא בעיני בית חשמונאי ובראי‬

‫האסיים'‪ ,‬ציון‪ ,‬מח (תשמ"ג)‪ ,‬עמ' ‪.176–149‬‬
‫‪ 6 1‬ברוק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)25‬עמ' ‪.205 ,203‬‬

‫‪E. Eshel & M. Stone, ‘4QExposition on the Patriarchs’, M. Broshi et al., Qumran Cave 4, XIV: 6 2‬‬
‫‪Parabiblical Texts, Part 2 (DJD, 19), Oxford 1995, pp. 215–230‬‬

‫‪ 63‬ראו‪G.J. Brooke, ‘The Thematic Context of 4Q252’, JQR, 85 (1994), pp. 33–59; idem, ‘The Genre :‬‬

‫‪187 of 4Q252: From Poetry to Pesher’, DSD, 1 (1994), pp. 160–179‬‬