Page 192 - מגילות קומראן א
P. 192
ניצן בלהה
הכתיאים על פי הנבואות על מפלתה של אשור ( ,4Q161קטעים ,10–8שורות 31.)9–1בפשר
נחום יש פשרים על מפלתם של הכתיאים (=כתיים) 32על פי הנבואה על מלחמת האל ברשעים
( ,4Q169קטעים ,2–1שורות .)5a–1בפשרים לתהלים סח ,ל–לא במגילת פשר תהלים מהמערה
הראשונה נשתמר השם '[כ]תיאים' ( ,1Q16קטע ,9שורה ,)4אך הם מקוטעים מכדי לדעת את
תוכנם33.
דברי פשר חבקוק הדורשים את דברי הנביא על האיום הכשדי על יהודה כמכוונים לאיום
הרומי על יהודה בימי הבית השני ,הם אקטואליזציה של דברי נבואה קדומים ופירושם כמכווונים
למציאות ראלית מאוחרת .האופי האימפריאליסטי של הכשדים ,הגוי מצפון ,ושל הכתיאים־
הרומאים ,הבאים מרחוק ,מאיי הים ,מאפשר אקטואליזציה זו על ידי פירושים דרשניים לפסוקי
הנבואה 34.נבואות ישעיה על מפלת המעצמה האשורית ,המתוארת בדימויים של 'רמי הקומה
גֻדעים והג ֹבהים ישפלו [ ]...והלבנון באדיר יפול' (ישעיה י ,לג–לד) נפשרות בדרך של זיהוי
עם מפלת המעצמה הכתיאית העתידה[' :רמי] הקומה גדועים המה גבורי כת[יאים] [ ]...ולבנון
בא[דיר יפול פשרו על ה]כתיאים אשר ינת[נו] ביד גדולו[' ( ,4Q161קטעים ,10–8שורות .)9–5
בעל פשר נחום דורש את הכתוב 'גוער בים ויבשהו' (נחום א ,ד) על מפלת המעצמה הכתיאית
– 'פשרו הים הם כל הכ[תיים] לעש[ות] בהם משפט ולכלותם מעל פני [הארץ' ( ,4Q169קטעים
,2–1שורות ,)4–3וזאת כיוון שהמונח 'ים' יכול לסמל את הכתיאים ,היושבים באיי הים (ראו:
בראשית י ,ד; קדמוניות היהודים א ,ו ,א ,)128 ,ואת המשך הפסוק' ,וכל הנהרות החריב' (נחום
א ,ד) ,הוא דורש על '[מוש]ליהם אשר תתם ממשלתם' (שם ,שורה .)5a
לפשרים על הכתיאים יש ממד נוסף ,אפוקליפטי .ממד זה ניכר בעיקר במגילת פשר חבקוק,
שבה נאמר במפורש כי מגמת הפשר היא לגלות את משמעות 'הבאות על הדור האחרון' (,1QpHab
טור ב ,שורה ;7טור ז ,שורות )2–1או 'הקץ האחרון' (טור ז ,שורה .)7משתקפת בדברים ההנחה
כי למציאות של 'הדור האחרון' ,הוא הדור של בעל הפשר ,יש משמעות אסכטולוגית ,בהיותו
הקץ ,העידן ,ההיסטורי האחרון לפני בוא הגאולה (ראו :שם ,טור ז ,שורות 35.)14b–5השימוש
בכינוי כתיאים למעצמת הדור האחרון משתלב בגילוי משמעותם האסכטולוגית של המאורעות
בדור זה ,ויש בו אף להסביר מדוע כינה בעל המגילה את המעצמה של דורו בשם סמלי ,כתיאים,
ולא בשמה ,רומי ,כפי שכינה הנביא חבקוק את המעצמה של זמנו בשמה ,כשדים .לשם כתים יש
במקרא לא רק משמעות אתנית וגאוגרפית ,אלא גם משמעות אסכטולוגית ,כפי שמתברר מנבואת
בלעם על אויבי ישראל העתידים (במדבר כד ,כ–כד) .בנבואה זו מונה בלעם את אויבי ישראל מן
הראשון שבהם ,עמלק ('ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי ֹאבד') ,ועד האחרון שבהם ,כתים ('ו ִצים
מיד כתים ו ִענו אשור וענו עבר ואף הוא עדי ֹאבד') .עמים אשר יבואו בצי אניות מארץ כתים36
הם שישברו את כוחה של אשור ,היא המעצמה שמעבר לנהר ,ויענישוה על פריעתה בישראל .אף
,J.M. Allegro, ‘Commentary on Isaiah (A)’ 3 1הנ"ל (לעיל ,הערה ,)4עמ' .13 180
3 2על הבדלי הכתיב 'כתיאים'–'כתיים' ראוE. Qimron, The Hebrew of the Dead Sea Scrolls (HSS, 29), :
Atlanta, Ga. 1986, pp. 31–33
,J.T. Milik, ‘Commentaire de Psaumes’ 33ברתלמי ומיליק (לעיל ,הערה ,)19עמ' .82
3 4ראו :ניצן (לעיל ,הערה ,)1עמ' ,128–125ודברי הפירוש של הפשרים על הכתיאים ראו :שם ,עמ' –156
.170–168 ,164
3 5ראו :שם ,עמ' .27–25
36לפי התרגומים הארמיים לבמדבר כד ,כד הכוונה בפסוק זה לרומי.
