Page 188 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫של פשר‪ .‬כך נאמר במדרש שנספח לפסיקתא דרב כהנא וזאת הברכה (מהדורת מנדלבוים‪ ,‬עמ'‬
‫‪14:)443–442‬‬

‫אחת עשרה מזמורות אמר משה כנגד אחד עשר שבטים שבירך‪ .‬ואלו הן‪' :‬תשב אנוש‬
‫עד דכא' (תהלים צ‪ ,‬ג)‪ ,‬זה שבטו של ראובן שהן בעלי תשובה למקום‪' .‬יושב בסתר‬
‫עליון' (שם צא‪ ,‬א)‪ ,‬זה שבטו של לוי שהן מתלוננים בעזרה [‪[ ]...‬ובהמשך מובאים‬
‫מדרשי פסוקים על עוד שלושה שבטים]‪ .‬א"ר יהושע בן לוי‪ :‬עד כאן שמעתי מכאן‬

‫ואילך צא ופשר לעצמך‪.‬‬

‫פסוקים ממזמורי תהלים נדרשים כאן ככתובים הכוללים רזים המנבאים את מצבם ההיסטורי‬
‫של שבטי ישראל‪ ,‬ממש כמו שבעלי הפשרים מקומראן פותרים רזים בפסוקי נבואה על מצבים‬
‫היסטוריים עתידיים בתולדות ישראל; אלא שכאן (ובהרבה מקורות אחרים) חסר היסוד‬
‫האסכטולוגי האופייני לפשרי קומראן‪ .‬מכאן ניתן להניח ששיטת הפשר למדרש של כתובים‬
‫מהמקרא הייתה מקובלת בחוגים שונים בימי בית שני ואף אחרי חורבנו‪ ,‬אך נשתמרה‪ ,‬לצורותיה‪,‬‬

‫בעיקר במגילות קומראן‪.‬‬

‫תוכני הפשרים מקומראן וחשיבותם לחקר ההיסטוריה של ימי הבית השני‬

‫הנושאים הנדונים בפשרים מקומראן קשורים מטבע הדברים בתחומים שהעסיקו את אנשי כת‬
‫היחד מקומראן‪ .‬הללו הם בעיקר מאבקיהם עם מתנגדיהם ביהודה ומצבה המדיני של יהודה‬
‫בתקופתם לאור ההבטחות האסכטולוגיות של נביאי ישראל‪ .‬אשר למאבקים בין הכתות‪ ,‬יש‬
‫בידינו ידיעות על קיומם של זרמים אידאולוגיים וחברתיים שונים ביהודה בתקופה החשמונאית‪,‬‬
‫ואלה כונו בכתבי יוסף בן מתתיהו פרושים‪ ,‬צדוקים ואיסיים‪ 15.‬יוסף בן מתתיהו אף הסביר‬
‫בהכללה את ההבדלים ביניהם בענייני אמונות ודעות‪ ,‬כגון בעניין האמונה בהשגחה אלוהית‬
‫ובעניין הישארות הנפש‪ ,‬וכן בעניין הסמכות הקובעת את הלכות התורה בישראל‪ .‬עם זאת אין‬
‫בכתביו פרטים רבים על דרכי המאבק בין הזרמים השונים‪ ,‬למעט דרכי המאבק בין הפרושים‬
‫למלכי בית חשמונאי יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי‪ ,‬שנחשבו בעיני הפרושים כהולכים בדרכי‬
‫הצדוקים‪ 16,‬מאבקים שעל כמה מהם יש עדויות גם בספרות חז"ל (בבלי‪ ,‬ברכות כט ע"א; שם‪,‬‬
‫קידושין סו ע"א)‪ .‬כבר הוכח כי מגילות קומראן הכתתיות משקפות את עמדות האיסיים בענייני‬
‫אמונה בהשגחה אלוהית דטרמיניסטית וכן בעניין היבדלותם באורחות חייהם בחבורות סגורות‬
‫בגלל הקפדתם היתרה בענייני טהרה‪ 17.‬שיטתם ההלכתית של אנשי כת היחד האיסיים נתפרשה‬

‫‪ 1 4‬ראו על כך‪ :‬ח' ילון‪ ,‬מגילות מדבר יהודה דברי לשון‪ ,‬ירושלים תשכ"ז‪ ,‬עמ' ‪ .65‬וראו המקבילה במדרש‬ ‫‪176‬‬

‫תהלים צ‪ ,‬ג (מהדורת בובר‪ ,‬עמ' קצד)‪ ,‬ושם לשון דבריו של ר' יהושע בן לוי‪' :‬עד כאן שמעתי‪ ,‬מכאן ואילך‬

‫את חושב לעצמך'‪.‬‬
‫‪ 15‬קדמוניות היהודים יג‪ ,‬ה‪ ,‬ט‪ ;173–172 ,‬יג ‪ ,‬י‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ;298–297 ,‬יח‪ ,‬א‪ ,‬ב‪ ;22–11 ,‬מלחמת היהודים ב‪ ,‬ח‪,‬‬

‫ב–יד‪ ;166–119 ,‬חיי יוסף ב‪ .‬הציטוטים מספר קדמוניות היהודים כאן ולהלן על פי תרגום שליט‪.‬‬
‫‪ 16‬קדמוניות היהודים יג‪ ,‬י‪ ,‬ה–ו‪ ;296–288 ,‬יג‪ ,‬יג‪ ,‬ה‪ ;383–372 ,‬מלחמת היהודים א‪ ,‬ד‪ ,‬ד‪ ;92–91 ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ו‪,‬‬

‫‪.97–96‬‬
‫‪ 17‬על השקפת העולם הדטרמיניסטית של אנשי כת היחד ראו למשל‪ :‬סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ג‪ ,‬שורות ‪;17–15‬‬

‫פשר חבקוק‪ ,1QpHab ,‬טור ז‪ ,‬שורות ‪ ;14–13‬על היבדלותם בחבורות סגורות ראו למשל‪ :‬סרך היחד‪,1QS ,‬‬