Page 176 - מגילות קומראן א
P. 176

‫קנוהל ישראל‬

‫באפשרותנו לדעת אם נתחברה המגילה בידי מורה הצדק‪ ,‬מייסדה של כת קומראן‪ ,‬או שמא בידי‬
                                                   ‫מי ממנהיגיה של הכת שירשו את מקומו‪.‬‬

‫כשם שבספרות התנאים מצינו סוגות שונות של כתיבה הלכתית‪ :‬המשנה והתוספתא מחד‬
‫גיסא ומדרשי ההלכה מאידך גיסא‪ ,‬כך אין זה מן הנמנע שגם בתוך כת קומראן התקיימו סוגות‬

                                                                    ‫שונות של כתיבת חוק‪.‬‬
‫לאמתו של דבר מגילת המקדש מגלמת את הגישה ההלכתית השוררת בכלל חיבורי ההלכה‬
‫הקומראניים‪ .‬כאמור משתקפות בתורה תפיסות שונות בענייני חוק‪ .‬קובצי החוקים שבתורה‬
‫הובאו זה בצד זה בלי שנעשה כל ניסיון להרמוניזציה ביניהם‪ 24.‬התורה היא למעשה חיבור הנותן‬
‫ביטוי למחלוקות‪ ,‬גם בענייני אמונה וגם בענייני חוק‪ .‬הגישה ההרמוניסטית לתורה מתגלה גם‬
‫בחיבורי ההלכה בקומראן‪ .‬בחיבורים אלה אין כל אזכור של מחלוקת הלכתית‪ .‬ההלכה המתגלה‬

                                                        ‫מן האל חייבת להיות חד־משמעית‪.‬‬

                               ‫ב‪ .‬פרפרזות למקרא‬

‫בצד מגילת המקדש נתגלו במערות קומראן חיבורים אחרים שיש בהם משום פרפרזה של לשון‬
‫המקרא‪ .‬יש להבחין בין כמה סוגי חיבורים כאלה‪ :‬טקסטים מן התורה שהורחבו בצורה זו‬
‫או אחרת; טקסטים המיוחסים לדמויות מקראיות שונות‪ :‬משה‪ ,‬דוד‪ ,‬אליהו‪ ,‬אלישע‪ ,‬ירמיהו‪,‬‬
‫יחזקאל ודניאל‪ ,‬ושלעתים יש בהם פרפרזות של כתובים מקראיים;‪ 25‬עיבודים פרשניים של‬
‫ספר בראשית וספר שמות‪ 26.‬אעסוק כאן רק בטקסטים מן התורה שהורחבו‪ ,‬הסוג הקרוב ביותר‬
‫באופיו למגילת המקדש‪ .‬לקבוצה זו שייכים ‪ 27.4Q364–367‬אדון תחילה בכל אחד מכתבי־היד‬

                                                     ‫לגופו‪ ,‬ולבסוף אעסוק בקבוצה בכללה‪.‬‬

               ‫‪ 2	 4‬ראו‪ :‬י' קויפמן‪ ,‬תולדות האמונה הישראלית‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים ותל־אביב תשכ"ט‪ ,‬עמ' ‪.80–73‬‬                   ‫‪164‬‬
‫‪ 	25‬על סוג זה ראו‪G.J. Brooke, ‘Parabiblical Prophetic Narratives’, P.W. Flint & J.C. Vanderkam, The :‬‬

       ‫‪Dead Sea Scrolls after Fifty Years: A Comprehensive Assessment, I, Leiden 1998, pp. 271–301‬‬

‫‪ 	26‬על סוג זה ראו‪ ,M.B. Bernstein, ‘Pentateuchal Interpretation at Qumran’ :‬פלינט ּוונדרקם (שם)‪ ,‬עמ'‬
‫‪idem, ‘Contours of Genesis Interpretation at Qumran: Contents, Context, and;154–150 ,140–137‬‬

‫;‪Nomenclature’, J. Kugel (ed.), Studies in Ancient Midrash, Cambridge, Mass. 2001, pp. 57–85‬‬

‫‪E. Tov, ‘A Paraphrase of Exodus: 4Q422’, Z. Zevit, S. Gitin & M. Sokoloff (eds.), Solving Riddles and‬‬

‫‪Untying Knots: Biblical, Epigraphic, and Semitic Studies in Honor of Jonas C. Greenfield, Winona‬‬

                                                                                      ‫‪Lake, Ind. 1995, pp. 351–363‬‬

‫‪ 2	 7‬טוב‪ ,‬שההדיר את כתבי־היד הללו יחד עם וייט‪ ,‬טוען במבוא שכתב למהדורה כי אף ‪ 4Q158‬שייך לקבוצה‬
‫זו‪ ,‬ראו‪E. Tov, ‘4QReworked Pentateuch: Introduction’, H.W. Attridge et al., Qumran Cave 4, VIII: :‬‬
‫‪ .Parabiblical Texts, Part 1 (DJD, 13), Oxford 1994, pp. 189–191‬אולם‪ ,‬כפי שטוען סיגל‪ ,‬חיבור זה‬
‫הוא בעל אופי שונה והוא קרוב יותר לספר היובלים‪ .‬ראו ‪M. Segal, ‘Biblical Exegesis in 4Q158: Tech� :‬‬

‫‪niques and Genre’, Textus, 19 (1997), pp, 45–62; idem, ‘4QReworked Pentateuch or 4QPentateuch’,‬‬

‫‪L.H. Schiffman, E. Tov & J.C. VanderKam (eds.), The Dead Sea Scrolls: Fifty Years after Their‬‬

‫‪ .Discovery, Jerusalem 2000, pp. 395–397‬כיוון שטקסט זה עוסק בכתובים מבראשית ושמות‪ ,‬אני סבור‬
             ‫אפוא שיש לצרפו לקבוצה של חיבורים פרשניים לבראשית ולשמות (ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.)26‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181