Page 175 - מגילות קומראן א
P. 175
שכתובים למקרא במגילות קומראן :מגילת המקדש ופרפרזות לתורה
ואמירות שונות שיש בהם פולמוס סמוי עם מתנגדיה של הכת ועם הדרך שבהם הם
מנהלים את עבודת המקדש .אמנה כאן מספר דוגמאות :חכמי הפרושים ,שרצו לשתף
את המוני בית ישראל בטקסי החגים ,התירו לעולי הרגל להקיף את המזבח בעת טקסי
חג הסוכות ואף הורו להוציא את המנורה והשולחן מן המקדש כדי להציגם בפני עולי
הרגלים 19.מחבר המגילה התנגד למנהגים אלה והוא שילב במגילה חוק האוסר הוצאת
השולחן מן המקדש 'לוא ימוש מן המקדש' ( ,11QTaטור ג ,שורות 20.)11–10לטעמו
אין העם רשאי להיכנס למתחם המקודש בחג הסוכות והוא הסתפק בהקצאת סוכות
לזקני העם על גבי חומת חצר המקדש ( ,11QTaטור מב ,שורות .)17–12ובעניין אחר,
בניגוד לפרושים ,הדוגלים בתורה שבעל־פה ,הדגיש מחבר מגילת המקדש כי כל הוראת
חוק צריכה להיעשות מספר התורה ( ,11QTaטור נו ,שורה 21.)4
ב .תורת משה עוסקת בעם ישראל כולו על מוסדותיו המרכזיים ,כהונה ,מקדש ומלכות.
מטבע הדברים חיבור המבקש לחקות את התורה ,יפנה גם הוא לעם כולו ולצרכיו ולא
יעסוק בכת מיוחדת ובצרכיה.
ג .אכן כתבי ההלכה הקומראניים כדוגמת ספר ברית דמשק בנויים כפרשנות הלכתית
לתורה .במובן זה נבדלת מגילת המקדש מחיבורים אלה ,והיא דומה לטיפוס של
הטקסט המקראי המשוכתב המוכר לנו בעיקר מספר היובלים .אולם הבחנה זו בין שתי
הדרכים להצעת החוק אינה מוחלטת .גם בברית דמשק ( ,4Q266קטע ,6טורים א–ב)
מצויה פסקה הכתובה בסגנון הקרוב לסגנונה של מגילת המקדש 22.יתר על כן ,בחיבור
ההלכה הקומראני שבמגילה 4Q251משולבים שני הסגנונות זה בצד זה23.
דומה כי דווקא במגילת המקדש מתמצה עומק ההבדל שבין הפרושים וחז"ל אחריהם ובין
אנשי הכת .הפרושים וחז"ל בעקבותיהם ראו את התורה כסגורה וחתומה .את מקום המחוקק
המקראי תופס החכם המפרש את החוקים שנמסרו בתורה ,אולם חיץ ברור מבדיל בין התורה
המקודשת ובין דבריהם של החכמים המפרשים אותה .כמו כן סברו חז"ל כי הנבואה פסקה
מישראל כבר בתקופה הפרסית .לעומת זאת אנשי הכת גרסו כי ההתגלות האלוהית לא פסקה.
הם האמינו כי האל התגלה למנהיגם ,מורה הצדק .רק מתוך מודעות דתית זאת ניתן להבין את
התעוזה שבשכתוב החלק החוקתי של התורה וניסוחו מחדש כדבר האל .אין אנו יכולים לדעת
אם נתכוון מחבר המגילה להמיר את תורת משה בתורה שנתחברה על ידיו .אולם גם אם נתכוון
רק להציעה כנספח לתורה המקובלת ,הרי ודאי שפעל מתוך תחושה של ערך עצמי מופלג .אין
1 9ראו :י' קנוהל' ,פולמוס הכיתות בימי בית שני והאסכולות הכוהניות שבתורה :שאלת שיתוף העם בעבודת
המקדש במועדים' ,תרביץ ,ס (תשנ"א) ,עמ' .142–141
2 0ראו :שם ,עמ' .144
21ראו :מ' קיסטר' ,עוללות מספרות קומראן' ,תרביץ ,נז (תשמ"ח) ,עמ' ;316–315א' רוזנטל' ,תורה שעל
פה ותורה מסיני :הלכה ומעשה' ,מחקרי תלמוד ,ב [קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים מוקדש
לזכרו של פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל] (תשנ"ג) ,עמ' ,452הערה .14
22ראוJ.M. Baumgarten, ‘4QDamascus Documenta’, idem, Qumran Cave 4, XIII: The Damescus Docu� :
.ment (4Q266–273) (DJD, 18), Oxford 1966, pp. 52–55על ראיה זו העירו שמש ּוורמןA. Shemesh & :
C. Werman, ‘Halakha at Qumran: Genre and Authority’, DSD, 10 (2003), pp. 123–124
2 3ראוE. Larson, M.R. Lehman & L. Schiffman, ‘4QHalakha A’, J. Baumgarten et al., Qumran Cave 4, :
;XXV: Halakhic Texts (DJD, 35), Oxford 1999, pp. 25–52וראו :שמש ּוורמן (שם) ,עמ' 163 .118