Page 257 - מגילות קומראן א
P. 257
ליטורגיה בקומראן :תפילות הקבע
הם הצרות שפקדו את עם ישראל בעוון חטאיהם מאז חורבן הבית הראשון ועד זמנם של
המתפללים ,בימי הבית השני ,והצורך בהצלה ממצב זה.
נוסף על המוטיבים המקשרים בין מרכיביהן של כל אחת מהתפילות בדברי המאורות ראוי
לשים לב למסורות המנחות את כלל התפילות .הזיכרונות ההיסטוריים משקפים את המסורות
שכוננו את אמונת הייחוד של עם ישראל – הבריאה ,הבחירה ,יציאת מצרים ,הברית בין עם
ישראל לאלוהיו אשר תולדותיה מהוות את ההיסטוריה של עם ישראל ,והבטחות הגאולה.
מסורות אלו משותפות לעם ישראל לדורותיו ולפלגיו ,ובהזכרתן בתפילות באים לידי ביטוי
ערכים שנתגבשו בתודעה הדתית של ישראל כקבועים לדורות .יסוד חשוב אחר בתפילות,
שעיקר כינונו חל לאחר חורבן בית ראשון ,הוא יסוד ההכרה בעוונות והתשובה 81.יסוד זה אמור
בתפילת יום שישי (קטעים ,2–1טור ה ,שורות ;21–17טור ו ,שורות )4–3וגם בתפילת יום
חמישי (קטעים ,2–1טור ב ,שורה ;15טור ג ,שורות .)20–15שני היסודות הללו – הזיכרונות
ההיסטוריים של יחסי ה' וישראל לדורותיהם ווידוי העוונות – ניכרים בתחינות המאוחרות
שבמקרא (ישעיה סג–סד; ירמיה לב ,טז–כד; תהלים קו; דניאל ט; נחמיה ט) .וידוי העוונות
וצידוק הדין אמורים בתפילות אלו ובתפילות אחרות מימי הבית השני שבידינו כתנאי לגאולה
על פי המצווה בויקרא כו ,מ; ובדברים ל ,א–ב 82.יסוד נוסף המשותף לתחינות של דברי
המאורות הוא דגם מסוים של בקשות ,שיסודותיו הפרטניים מקראיים ,אך גיבושו כדגם מורכב
חל כנראה בימי הבית השני.
האם לשיטה של תחינות ציבור המבוססות על זיכרונות היסטוריים היה המשך בתפילות
חז"ל? תפילות הכוללות זיכרונות היסטוריים ובקשות אכן מצויות בתפילות חז"ל ,כגון ברכת
הזיכרונות הנאמרת בראש השנה ותפילות תחנון הנאמרת בימי שני וחמישי .עם זאת בתכנים
ובאמצעים הספרותיים ניכרים הבדלים משמעותיים בין תפילות חז"ל לבין התפילות שבדברי
המאורות ותחינות אחרות מימי הבית השני.
מחבר הזיכרונות ההיסטוריים שבדברי המאורות לא נמנע מלהזכיר את הפרות הברית על
ידי בני ישראל בעוונותיהם לאורך הדורות ,את עונשיהם ואת סליחתו החוזרת של ה' להם ,כפי
שנהגו מחברי התחינות המקראיות מימי הבית השני ,ובכך הוביל לווידוי עוונות של המתפללים
ולבקשותיהם למחילה ולהיגאל גאולה שלמה .לעומת זאת מחברי ברכת הזיכרונות של חז"ל
נמנעו מהעלאת זיכרונות של פורענות ,כדי שהאל יזכרם לטובה (בבלי ,ראש השנה טז ע"א;
לב ע"ב; לד ע"ב) .אשר לאמצעים הספרותיים ,מחבר התחינות של דברי המאורות בחר באופן
חופשי תכנים וביטויים מאוצר הזיכרונות המקראיים וצירפם זה לזה כראות עיניו 83,ואילו חז"ל
קבעו כללים ברורים לבחירת תוכני הזיכרונות ,למספרם הכולל ולמקורותיהם .ברכת זיכרונות
שלפי הלכות התנאים צריך שייאמרו בה 'עשרה זיכרונות' ,דהיינו עשרה פסוקים שיש בהם לשון
זיכרון .המשנה אף קובעת את סדרם' :מתחיל בתורה ומשלים בנביא' (ראש השנה ד ,ו) ,וקובעת
8 1על ההבדל בין התחינות בימי בית ראשון לאלו בימי הבית השני ראוC. Westermann, ‘Struktur und :
Geschichte der Klage im Alten Testament’, ZAW, 66 (1954), pp. 71–80
8 2ראו עוד :עזרא ט; נחמיה א ,ו–ז; דברי הימים ב ו ,לז (= מלכים א ח ,מז); ברוך א ,יג – ג ,ח; תפילת עזריה
ה–יב; תוספות לאסתר ד ,ז–ח; טוביה ג ,א–ה; סרך היחד ( ,)1QSטור א ,שורה – 24טור ב ,שורה ;1ברית
דמשק (גניזה) ,עמ' כ ,שורות .30–27
83ראו :ניצן (לעיל ,הערה ,)9עמ' ;80 ,67–66חזון (לעיל ,הערה ,)44עמ' 245 .66–61
