Page 252 - מגילות קומראן א
P. 252
ניצן בלהה
משמעות שם החיבור ,דברי המאורות ,נדונה בעבודתה המקיפה והמאלפת של חזון על 240
חיבור זה .על פי הצעתה שם זה קשור בזמני אמירת התפילות בכל אחד מימי השבוע עם זריחת
המאורות 67.עם זאת ,כיוון שמחזור התפילות היומיות 4Q503הוא המחזור המיועד במפורש
לברכת האל עם חידוש המאורות ,וכיוון שהטקסטים הליטורגיים מקומראן אינם ערוכים בסידור
אחד כולל ,אלא בתעודות נפרדות ,אין בידינו כל מידע על סדר התפילות היומיות שנהג בחוגי
כת היחד.
הנתונים הליטורגיים של מחזור תפילות זה הם :כותרות על זמני אמירת התפילות ,דפוס
קבוע ,ברכות חותמות ומענה 'אמן אמן'.
זמני התפילות :בתפילות שבדברי המאורות נשתמרו שתי כותרות[' :תפילה ביו]ם הרביעי'
( ,4Q504קטע ,3טור ב ,שורה ' ;)5הודות ביום השבת' ( ,4Q504קטעים ,2–1טור ז ,שורה .)4עם
זאת הדפוס הקבוע של מרכיבי התפילות החוזרים על עצמם מלמד שחיבור זה כלל שש תפילות
יומיות ותפילה לשבת ,ומכאן ההנחה שדברי המאורות הוא מחזור לתפילות בימי השבוע .ההבדל
בין הכותרת לשבת לכותרות לימי החול נובע מן ההבדל בתוכנן של התפילות – תחינות לאל בימי
החול ותהילות לאל בשבת .כיוון שהתפילות לימי השבוע אינן מתוארכות לחודש מסוים או לרבעון
מסוים ,סביר להניח שחיבור זה הוא מחזור שבועי של תפילות לכל שבועות השנה .התפילות לימי
החול משתנות מיום ליום ,ולפיכך יש שראו במנהג זה דמיון ל'שיר של יום' ,שהשתנה מיום ליום
במשך שבוע בשירתם של הלויים במקדש (משנה ,תמיד ז ,ד) 68.אולם אין בתפילות דברי המאורות
כל רמז לפולחן המקדש .סביר להניח שמחזור שבועי של תפילות קשור לחשיבותו של השבוע
במסורת ישראל ,בהיותו פרק הזמן של הבריאה (ראו להלן ההמנון לבורא בהודות ביום השבת)
והבסיס לחישוב לוח 364הימים ,הנחלק לחמישים ושניים שבועות שלמים 69.מנהג השתנות
התפילות מיום ליום במהלך השבוע דומה למנהג שבתפילות 4Q503ובשירות עולת השבת ,ואפשר
שהוא נובע מאותה סיבה שהועלתה לעיל להשתנות במחזורים אלו.
הדפוס :דפוס התפילות החוזר על עצמו בתפילות החול של דברי המאורות הוא כדלהלן:
כותרת לציון זמן התפילה' :תפילה ביום [ ;']...פנייה לאל' :זכור אדוני [ ;']...גוף התפילה:
זיכרונות היסטוריים ובקשות; ברכה חותמת' :ברוך אדוני <אשר פעל> לנו'; מענה' :אמן אמן'.
בין תפילה לתפילה הושאר רווח חלק ,כנראה של שורה שלמה (ראו ,4Q504 :קטעים ,2–1טור
ז ,שורות ;10–3קטע ,3טור ב ,שורה .)4החזרה על דפוס זה בכל תפילות החול מאפשרת
כאמור לשחזר את מקומן של התפילות השונות במחזור השבועי .חזון שחזרה את סדר התפילות
בהתחשב בדפוס הליטורגי החוזר ובמצבם הפיזי של הקטעים שנשתמרו 70.הכינוי לאל החוזר
בכל תפילות החול הוא 'אדוני' ,להוציא בברכה החותמת בתפילת יום שלישי 'ברוך הא[ל ]
הניחנו' .הכינוי 'אדוני' נוהג לא רק בפנייה הפותחת ובברכות החותמות את התפילות אלא גם
בגוף התפילות ,למשל בבקשות 'אנא אדוני' ( ,4Q504קטעים ,2–1טור ב ,שורה ;7שם ,טור ו,
שורה .)11
.Qumrangemeinde’, RevQ, 14 (1990), pp. 544–545, 549–550, 565–566, 579–580פאלק קיבל אפשרות
זו ,והציע לשקול אפשרות נוספת – שדברי המאורות חוברו בקרב אנשי המעמד ,ששירתו במקדש פרקי
זמן של שבוע ,ראו :פאלק (לעיל ,הערה ,)37עמ' .92–90
67חזון (שם) ,עמ' .68
68ראו :מאייר (לעיל ,הערה ;)66פאלק (לעיל ,הערה ,)37עמ' .92–90
6 9על חשיבות המספר שבע במסורת ישראל ראו :אליאור (לעיל ,הערה ,)60עמ' .93–88 ,66–33
70חזון (לעיל ,הערה ,)44עמ' ,15–12וראו הסידור הפיזי של הקטעים :שם ,עמ' 328ואילך.
