Page 249 - מגילות קומראן א
P. 249

‫ליטורגיה בקומראן‪ :‬תפילות הקבע‬

‫המשותפת של מלאכים ואנשים‪ ,‬הכוללים לשונות כגון 'קודש קודשים' ו'כבוד'‪ ,‬יכולים לרמוז‬
     ‫לאמירת פסוקי הקדושה (ישעיה ו‪ ,‬ג; יחזקאל ג‪ ,‬יב) בתפילות ‪ ,4Q503‬כדעת אסתר חזון‪55.‬‬

‫על המעמד והחשיבות שייחסה כת היחד מקומראן לתפילות בזמני התחדשות המאורות‬

‫והזמנים ניתן ללמוד מהמזמורים על מניין העתים של הברכה לאל במגילת סרך היחד (‪,1QS‬‬
‫טור י‪ ,‬שורות ‪ )8–1‬ובמגילת ההודיות (‪ ,1QHa‬טור יב [כ]‪ ,‬שורות ‪ 56,)11–4‬ובקיצור גם‬

‫במגילת המלחמה (‪ ,1QM‬טור יד‪ ,‬שורות ‪ .)14–13‬מזמורים אלו מונים את זמני הברכה במהלך‬

‫השנה‪ ,‬הנקבעים שם לפי מועדי התחדשות מהלכי המאורות היומיים‪ ,‬החודשיים‪ ,‬העונתיים‬
‫והשנתיים‪ 57.‬לפי הכתוב במזמורים אלו זמני הברכה לאל קבועים כ'חוק חרות לעד' (סרך‬

‫היחד‪ ,1QS ,‬טור י‪ ,‬שורות ‪ ,)8 ,6‬וזאת על פי המהלך האסטרונומי הקובע את הזמנים ועל פי‬

‫חוקת התורה המותאמת להם‪ .‬להלן דברי המזמורים הללו על מועדי הברכה לאל בהתחדשות‬

                                                                 ‫מהלכי המאורות היומיים‪:‬‬

‫הודיות‪ ,1QHa ,‬טור יב [כ]‪ ,‬שורות ‪7–4‬‬           ‫סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור י‪ ,‬שורות ‪	3	 –1‬‬

 ‫ותפלה להתנפל והתחנן תמיד מקץ לקץ‬             ‫(אברכנו) עם קצים אשר חקקא		‬
                   ‫עם מבוא אור ממ[עונתו]‬      ‫ברשית ממשלת אור			‬
                        ‫בתקופות יום לתכונו‬    ‫עם תקופתו				‬
                                              ‫ובהאספו על מעון חוקו			‬
           ‫לחוקות מאור גדול בפנות ערב‬         ‫ברשית אשמורי חושך			‬
         ‫ומוצא אור ברשית ממשלת חושך‬           ‫כיא יפתח אוצר	ו			‬
                                              ‫וישתהו עלת ובתקופתו			‬
                                  ‫למועד לילה‬  ‫עם האספו מפני אור			‬
                      ‫בתקופתו לפנות בוקר‬      ‫באופיע מאורות מזבול קודש		‬
       ‫ובקץ האספו אל מעונתו מפני אור‬
                   ‫למוצא לילה ומבוא יומם‬                       ‫עם האספם למעון כבוד‬

‫קצים‪ :‬זמנים‪ .‬עם תקופתו‪' :‬תקופה' כאן במשמעות של הקפה‪ ,‬דהיינו כאשר המאור הגדול יוצא להקפתו‬
‫היומית‪ ,‬ובהמשך‪' ,‬ובתקופתו עם האספו מפני אור'‪ ,‬מדובר בסיום הקפתו של המאור הקטן‪ 58.‬לתכונו‪:‬‬

              ‫למידתו הקבועה‪ִ .‬תכון = תוכן‪ ,‬מידה‪ ,‬מתכונת‪ .‬השוו‪ :‬שמות ה‪ ,‬ח‪ ,‬יח; יחזקאל מה‪ ,‬יא‪.‬‬

                 ‫‪ 5	 5‬חזון סבורה שבכמה מן ההיגדים על התהילה המשותפת של מלאכים ואנשים בחיבור זה‪ ,‬כגון‪' :‬ועמנ[ו]‬
                 ‫ברנות כבודכה' (קטע ‪ )30‬ו'[קודש קו]דשים במרומ[ים] [‪ ]...‬וכבוד בקוד[ש קודשים]' (קטע ‪ ,)15‬יש‬
                 ‫הדים למסורת של אמירה יומית של פסוקי הקדושה‪ .‬ראו‪E.G. Chazon, ‘The Qedushah Liturgy and :‬‬
                 ‫’‪ ,Its History‬י' תבורי (עורך)‪ ,‬מקומראן עד קהיר‪ :‬מחקרים בתולדות התפילה‪ ,‬ירושלים תשנ"ט‪ ,‬החלק‬
                 ‫האנגלי‪ ,‬עמ' ‪ ,17–7‬במיוחד עמ' ‪ .14–10‬אך אין ב־‪ 4Q503‬ראיה שאמירה יומית של פסוקי הקדושה הייתה‬
                 ‫מקובלת בחוגים כוהניים בימי הבית השני‪ .‬ראו‪ :‬ע' פליישר‪' ,‬לתפוצתן של קדושות העמידה ויוצר במנהגות‬
                 ‫התפילה של בני ארץ ישראל'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬לט (תשל"ח)‪ ,‬עמ' ‪ .284–255‬על סוגיה זו ראו עוד בהמשך בסעיף‬

                                                                                                  ‫על תפילות השבת‪.‬‬
                 ‫‪ 5	 6‬ראו‪ :‬ליכט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)6‬עמ' ‪ ;211–204‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)15‬עמ' ‪ ;174–170‬ניצן (לעיל‪ ,‬הערה‬
                 ‫‪ ,)9‬עמ' ‪ .43–38‬מראה המקום ממגילת ההודיות הוא לפי מהדורת ליכט‪ ,‬העוקבת אחר מהדורת א"ל‬
                 ‫סוקניק‪ ,‬אוצר המגילות הגנוזות‪ ,‬ירושלים תשט"ו‪ .‬בסוגריים המרובעים מצוין מראה המקום לפי ‪F. García‬‬

                       ‫‪ ,Martínez, The Dead Sea Scrolls Translated, Leiden 1994, pp. 317–361‬וכך גם בהמשך המאמר‪.‬‬
                                                                               ‫‪ 	57‬ראו‪ :‬ניצן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪.43–38‬‬

‫‪ 5	 8‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,284 ,40–39‬הערה ‪237 .24‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254