Page 249 - מגילות קומראן א

‫ליטורגיה בקומראן‪ :‬תפילות הקבע‬

‫המשותפת של מלאכים ואנשים‪ ,‬הכוללים לשונות כגון 'קודש קודשים' ו'כבוד'‪ ,‬יכולים לרמוז‬
‫לאמירת פסוקי הקדושה (ישעיה ו‪ ,‬ג; יחזקאל ג‪ ,‬יב) בתפילות ‪ ,4Q503‬כדעת אסתר חזון‪55.‬‬

‫על המעמד והחשיבות שייחסה כת היחד מקומראן לתפילות בזמני התחדשות המאורות‬

‫והזמנים ניתן ללמוד מהמזמורים על מניין העתים של הברכה לאל במגילת סרך היחד (‪,1QS‬‬
‫טור י‪ ,‬שורות ‪ )8–1‬ובמגילת ההודיות (‪ ,1QHa‬טור יב [כ]‪ ,‬שורות ‪ 56,)11–4‬ובקיצור גם‬

‫במגילת המלחמה (‪ ,1QM‬טור יד‪ ,‬שורות ‪ .)14–13‬מזמורים אלו מונים את זמני הברכה במהלך‬

‫השנה‪ ,‬הנקבעים שם לפי מועדי התחדשות מהלכי המאורות היומיים‪ ,‬החודשיים‪ ,‬העונתיים‬
‫והשנתיים‪ 57.‬לפי הכתוב במזמורים אלו זמני הברכה לאל קבועים כ'חוק חרות לעד' (סרך‬

‫היחד‪ ,1QS ,‬טור י‪ ,‬שורות ‪ ,)8 ,6‬וזאת על פי המהלך האסטרונומי הקובע את הזמנים ועל פי‬

‫חוקת התורה המותאמת להם‪ .‬להלן דברי המזמורים הללו על מועדי הברכה לאל בהתחדשות‬

‫מהלכי המאורות היומיים‪:‬‬

‫הודיות‪ ,1QHa ,‬טור יב [כ]‪ ,‬שורות ‪7–4‬‬ ‫סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור י‪ ,‬שורות ‪ 3 –1‬‬

‫ותפלה להתנפל והתחנן תמיד מקץ לקץ‬ ‫(אברכנו) עם קצים אשר חקקא ‬
‫עם מבוא אור ממ[עונתו]‬ ‫ברשית ממשלת אור ‬
‫בתקופות יום לתכונו‬ ‫עם תקופתו ‬
‫ובהאספו על מעון חוקו ‬
‫לחוקות מאור גדול בפנות ערב‬ ‫ברשית אשמורי חושך ‬
‫ומוצא אור ברשית ממשלת חושך‬ ‫כיא יפתח אוצר ו ‬
‫וישתהו עלת ובתקופתו ‬
‫למועד לילה‬ ‫עם האספו מפני אור ‬
‫בתקופתו לפנות בוקר‬ ‫באופיע מאורות מזבול קודש ‬
‫ובקץ האספו אל מעונתו מפני אור‬
‫למוצא לילה ומבוא יומם‬ ‫עם האספם למעון כבוד‬

‫קצים‪ :‬זמנים‪ .‬עם תקופתו‪' :‬תקופה' כאן במשמעות של הקפה‪ ,‬דהיינו כאשר המאור הגדול יוצא להקפתו‬
‫היומית‪ ,‬ובהמשך‪' ,‬ובתקופתו עם האספו מפני אור'‪ ,‬מדובר בסיום הקפתו של המאור הקטן‪ 58.‬לתכונו‪:‬‬

‫למידתו הקבועה‪ִ .‬תכון = תוכן‪ ,‬מידה‪ ,‬מתכונת‪ .‬השוו‪ :‬שמות ה‪ ,‬ח‪ ,‬יח; יחזקאל מה‪ ,‬יא‪.‬‬

‫‪ 5 5‬חזון סבורה שבכמה מן ההיגדים על התהילה המשותפת של מלאכים ואנשים בחיבור זה‪ ,‬כגון‪' :‬ועמנ[ו]‬
‫ברנות כבודכה' (קטע ‪ )30‬ו'[קודש קו]דשים במרומ[ים] [‪ ]...‬וכבוד בקוד[ש קודשים]' (קטע ‪ ,)15‬יש‬
‫הדים למסורת של אמירה יומית של פסוקי הקדושה‪ .‬ראו‪E.G. Chazon, ‘The Qedushah Liturgy and :‬‬
‫’‪ ,Its History‬י' תבורי (עורך)‪ ,‬מקומראן עד קהיר‪ :‬מחקרים בתולדות התפילה‪ ,‬ירושלים תשנ"ט‪ ,‬החלק‬
‫האנגלי‪ ,‬עמ' ‪ ,17–7‬במיוחד עמ' ‪ .14–10‬אך אין ב־‪ 4Q503‬ראיה שאמירה יומית של פסוקי הקדושה הייתה‬
‫מקובלת בחוגים כוהניים בימי הבית השני‪ .‬ראו‪ :‬ע' פליישר‪' ,‬לתפוצתן של קדושות העמידה ויוצר במנהגות‬
‫התפילה של בני ארץ ישראל'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬לט (תשל"ח)‪ ,‬עמ' ‪ .284–255‬על סוגיה זו ראו עוד בהמשך בסעיף‬

‫על תפילות השבת‪.‬‬
‫‪ 5 6‬ראו‪ :‬ליכט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)6‬עמ' ‪ ;211–204‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)15‬עמ' ‪ ;174–170‬ניצן (לעיל‪ ,‬הערה‬
‫‪ ,)9‬עמ' ‪ .43–38‬מראה המקום ממגילת ההודיות הוא לפי מהדורת ליכט‪ ,‬העוקבת אחר מהדורת א"ל‬
‫סוקניק‪ ,‬אוצר המגילות הגנוזות‪ ,‬ירושלים תשט"ו‪ .‬בסוגריים המרובעים מצוין מראה המקום לפי ‪F. García‬‬

‫‪ ,Martínez, The Dead Sea Scrolls Translated, Leiden 1994, pp. 317–361‬וכך גם בהמשך המאמר‪.‬‬
‫‪ 57‬ראו‪ :‬ניצן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪.43–38‬‬

‫‪ 5 8‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,284 ,40–39‬הערה ‪237 .24‬‬