Page 250 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫ההקבלה בין זמני הברכה היומיים במזמורים אלו ובתפילות היומיות ב־‪ 4Q503‬אף היא מוכיחה‬ ‫‪238‬‬
‫כי ההתחדשות היומית של המאורות היא העילה לתפילות ‪ .4Q503‬לנוכח המוטיבים המשותפים‬
‫לתפילות אלו ולמזמורים מימי הבית השני מסתבר כי יסודם במסורת משותפת‪ ,‬ואולי אפשר‬
‫ללמוד מהם שהיה בתקופת הבית השני מנהג של ברכות יומיות על חידוש המאורות‪ ,‬אם כי אין‬

‫בידינו עדות מפורשת על כך‪ ,‬אלא בחוגי כת היחד‪ ,‬האיסיים וה ֵתרפויטים‪59.‬‬
‫המיוחד בטקסטים של התפילות היומיות מקומראן הוא השתנות הברכות לאל מיום ליום‬
‫במהלך החודש‪ ,‬לפי מקומו של היום במהלך האסטרונומי של החודש ולפי תוכנו הדתי של היום‪,‬‬
‫היינו היותו יום חול‪ ,‬שבת או יום חג‪ .‬בברכת 'יוצר אור' שבתפילת ישראל יש מספר שינויים רק‬

‫בשבת (ראו להלן על תפילות השבת)‪ ,‬אך אין התאמה למהלך האסטרונומי של הימים‪60.‬‬
‫כיצד להסביר את תופעת ההשתנות של התפילות היומיות ב־‪ 4Q503‬מיום ליום ולא רק‬
‫בפרטיהן האסטרונומיים? אפילו תפילות ‪ 4Q503‬לשבתות שבמהלך החודש אינן שוות בניסוחן‬
‫(ראו קטעים ‪ ,41–40 ,38–37 ,25–24‬המצוטטים להלן‪ ,‬בסעיף 'תפילות השבת')‪ .‬תופעה זו‬
‫ניכרת גם בשירות עולת השבת‪ ,‬שבהן כל אחת משלוש־עשרה השירות לשבתות שבמחזור‬
‫התלת־חודשי של לוח ‪ 364‬הימים מתוארכת לשבת ספציפית במחזור וייחודית בניסוחה‪ .‬תופעה‬
‫זו מלמדת שלכל יום ולכל שבת היה מעמד ייחודי במהלך השנה‪ 61.‬אף שאין בכתבי קומראן‬
‫הסבר מפורש לתופעה זו‪ ,‬ייתכן שהיא קשורה למגמה של כת היחד לשמור על לוח שנה בן ‪364‬‬
‫ימים‪ ,‬ושלשם כך הקפידו לתת לכל אחד מימי השנה חשיבות ייחודית‪ .‬אישוש לכך יש במזמור‬
‫החיצוני במגילת תהלים המונה את מניין השירים שחיבר דוד (‪ ,11Q5‬טור כז‪ ,‬שורות ‪.)11–2‬‬
‫לפי האמור במזמור זה דוד חיבר ‪ 364‬שירים לכל ימי השנה‪ ,‬לשורר לפני המזבח על עולת‬
‫התמיד יום יום‪ 52 ,‬שירים לקרבן השבתות וכו'‪ .‬בדרך זו זכה כל אחד מימי השנה לפי לוח ‪364‬‬
‫הימים למעמד מיוחד משלו‪ .‬כיוון שגם בתפילות ‪ 4Q503‬תפילת כל יום מתוארכת‪ ,‬ותאריך אחת‬
‫השבתות שנשתמר‪ ,‬יום העשרים וחמישה בחודש (קטעים ‪ ,)38–37‬הוא תאריך השבת הרביעית‬
‫בחודש ניסן לפי לוח ‪ 364‬הימים‪ 62,‬אנו למדים שאף תפילות ‪ 4Q503‬תוארכו לפי לוח זה‪ 63.‬יש‬

‫‪ 5 9‬על תפילת האיסיים לפני עלות השמש ראו‪ :‬יוסף בן מתתיהו‪ ,‬מלחמת היהודים ב‪ ,‬ח‪ ,‬ה (‪ ;)129–128‬על‬
‫תפילת התרפויטים בבוקר ובערב ראו‪ :‬פילון‪ ,‬על חיי העיון‪.27 ,‬‬

‫‪ 6 0‬על הפולמוס בין חז"ל לחוגים המתבדלים בימי הבית השני שדגלו בחוקים אסטרונומיים הקובעים את‬
‫לוח השנה ומועדיו‪ ,‬ראו‪ :‬ר' אליאור‪ ,‬מקדש ומרכבה‪ ,‬כוהנים ומלאכים‪ ,‬היכל והיכלות במיסטיקה היהודית‬
‫הקדומה‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪ ,240–212‬במיוחד עמ' ‪ .234–233 ,217–216‬ראו עוד מאמרו של י' בן־‬

‫דב‪' ,‬השנה בת ‪ 364‬יום בקומראן ובספרות החיצונית'‪ ,‬בקובץ זה‪.‬‬
‫‪ 6 1‬על תופעה זו ראו‪J.M. Baumgarten, ‘The Counting of the Sabbath in Ancient Sources’, VT, 14 (1986), :‬‬

‫‪pp. 277–286‬‬

‫‪ 6 2‬ראו‪ :‬ש' טלמון‪' ,‬חשבון הלוח של כת מדבר יהודה'‪ ,‬י' ידין‪ ,‬ח' רבין וי' ליכט (עורכים)‪ ,‬מחקרים במגילות‬
‫הגנוזות‪ :‬ספר זכרון לאליעזר ליפא סוקניק ז"ל‪ ,‬ירושלים תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪.88‬‬

‫‪ 6 3‬על מסקנה זו ראו‪ :‬חזון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)55‬עמ' ‪ .7‬מסקנתה שונה מזו של באייה‪ ,‬שיפמן ובאומגרטן‪.‬‬
‫ראו‪ :‬באייה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ;106–105‬שיפמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)47‬עמ' ‪ .38‬באומגרטן התרשם לפי‬
‫התיאורים של חלקי אור הירח ומכך שהתאריך האחרון הנזכר ב־‪ 4Q503‬הוא העשרים ושמונה בחודש‬
‫(קטע ‪ )79‬כי הלוח שעליו מסתמך בעל הטקסט ‪ 4Q503‬הוא הלוח הירחי־השמשי בן ‪ 354‬ימים בשנה‪.‬‬
‫ראו‪ :‬באומגרטן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)39‬עמ' ‪ .406–404‬אך לפי ספר חנוך א עג–עד; עח‪ ,‬הסינכרוניזציה של‬
‫מהלך הירח עם מהלך השמש הייתה ידועה לחוגים האפוקליפטיים‪ ,‬והיא מתוארת למרות התמיכה בלוח‬
‫‪ 364‬הימים‪ .‬ראו על כך‪ :‬פאלק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)37‬עמ' ‪ .22‬אם העשרים ושמונה בחודש הוא אכן היום‬