Page 246 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫כיוון שדפוס זה חוזר על עצמו בכל התפילות היומיות שבטקסט ‪ 4Q503‬הוא מלמדנו שבמחזור‬
‫ליטורגי זה משמש כינוי אחד לאל‪' ,‬אל ישראל'‪ ,‬שהתפילות היומיות פותחות וחותמות בברכה‬
‫לאל‪ ,‬ושהן נאמרות בנוכחות ציבור מתפללים‪ .‬לא כתוב במפורש אם התפילות נאמרות בפי‬
‫כוהנים או בפי קהל המתפללים‪ .‬אולם מאחר שבחתימת כל ברכה נוספת על הברכה לאל הברכה‬
‫'שלום עליכה ישראל' יש יסוד להניח שהתפילות נאמרו בפי כוהנים‪ ,‬שכן ברכת שלום חותמת‬
‫את ברכת הכוהנים לישראל בבמדבר ו‪ ,‬כו‪ .‬עוד ראוי לשים לב שאופיין הכללי של תפילות ‪4Q503‬‬
‫הוא ברכות‪ ,‬ואף בכך משתקפת מסורת כוהנית‪ .‬לפיכך מסתבר שנושאי הברכות לאל ולישראל‬
‫הם הכוהנים‪ 42.‬דניאל פאלק הניח שהכפילות שבברכות החתימה – ברכה לאל וברכה לישראל‬
‫– מלמדת שברכת השלום לישראל היא מענה על ברכה לאל‪ 43.‬אולם מן הטעמים שלעיל עולה‬
‫שאם אכן הייתה הברכה לישראל מענה על ברכה לאל‪ ,‬הרי מענה זה אף הוא נאמר בפי כוהנים‪44.‬‬
‫אין זה סביר שנאמר בפי קהל מתפללים אחר משני טעמים‪( :‬א) מענה מקובל של הקהל על‬
‫ברכות לאל הוא 'אמן אמן'‪( .‬ב) ברכת השלום לישראל היא כאמור ברכה כוהנית‪ .‬ברכה של‬
‫שלום לישראל נאמרת בסיומם של כמה ממזמורי תהלים (כט‪ ,‬יא; קכה‪ ,‬ה; קכח‪ ,‬ח; ובמזמור‬
‫קכב‪ ,‬ו–ט ברכת שלום לירושלים ולבניה)‪ .‬מזמורים קכב‪ ,‬קכה וקכח הם משירי המעלות שנאמרו‬

‫במקדש‪ ,‬ואפשר שאף להם הייתה השפעה על מעצבי הברכות בתפילות היומיות של ‪.4Q503‬‬
‫תכנים ומסורות‪ :‬הטקסט ‪ 4Q503‬מקוטע מאוד‪ .‬אף שיש בו קטעי טקסט רצופים‪ ,‬לא נשתמרו בו‬
‫שורות שלמות‪ ,‬המאפשרות לקרוא בבירור משפטים שלמים‪ .‬עם זאת ניתן ללמוד על כמה מתכניו לפי‬
‫שרידי משפטים המצביעים על כמה מהמוטיבים בתפילות אלו‪ .‬לבד מן המאפיינים האסטרונומיים‬

‫של חלקי אור הירח ושערי אור השמש בימי החודש‪ ,‬ניתן להבחין במוטיבים הבאים‪:‬‬
‫(א) מוטיב ההתחדשות‪ .‬מוטיב זה ניכר בהיגדים הבאים‪' :‬והי[ו]ם הזה חדש[ ] בארבע[ה‬
‫עשר שערי אור' (קטעים ‪ ,6–1‬שורות ‪[' ;)3–2‬מהל]לים שמכה אל אור[י]ם אשר חדשתה‬
‫[ ששה עשר ] שערי אור' (קטעים ‪ ,32–29‬שורות ‪[' ;)10–9‬אשר] חדש[תה] שמחתנו באור[‬
‫היומם]' (קטעים ‪ ,36–33‬שורות ‪ .)2–1‬היגדים אלו אמורים כולם בברכות הבוקר‪ .‬סביר להניח‬
‫ששני ההיגדים הראשונים מברכים את האל על התחדשות היום‪ ,‬והשלישי מדגיש את התחדשות‬
‫השמחה‪ ,‬כנראה שמחת יום הפסח החל בעשרים ואחד בניסן‪ ,‬וזו מצטרפת כאן אל התחדשות‬

‫אור היומם (ראו עוד‪ :‬שם‪ ,‬שורה ‪.)4‬‬
‫(ב) מוטיב שמחת החג‪ .‬מוטיב זה מופיע עוד בהיגדים הבאים‪' :‬חגי שמחה' (קטעים ‪,6–1‬‬
‫שורה ‪' ;)13‬וישמחנ[ו]' (קטעים ‪ ,22–21‬שורה ‪' ;)1‬ישמחו ב־' ביום השישה־עשר בניסן‬
‫ו'[ש]מחת[נו]' ביום השבעה־עשר בניסן‪ ,‬שהם ימי חג הפסח (קטעים ‪ ,32–29‬שורות ‪;)18 ,8‬‬
‫'[והלילה לנו ] שלישי במו[עדי שמ]חתנו' (קטעים ‪ ,50–48‬שורה ‪ ,5‬וראו שם גם שורה ‪;)4‬‬

‫'בשמחת' (קטע ‪ ,91‬שורה ‪.)2‬‬

‫‪ 42‬השוו טקס הברית השנתית בסרך היחד (‪ ,1QS‬טור א‪ ,‬שורה ‪ – 16‬טור ב‪ ,‬שורה ‪ ,)18‬שבו הכוהנים הם נושאי‬ ‫‪234‬‬

‫הברכה לאל (טור א‪ ,‬שורות ‪ )19–18‬ולישראל (טור ב‪ ,‬שורות ‪ .)4–1‬כיוצא בזה בטקס הברית שבברית‬

‫דמשק (‪ ,4Q266‬קטע ‪ ,11‬שורות ‪ .)14–8‬אף במגילת המלחמה הכוהנים הם המנהלים את התפילות (‪,1QM‬‬

‫טור יג‪ ,‬שורה ‪ ;1‬טור טו‪ ,‬שורות ‪ ;5–4‬טור יח‪ ,‬שורות ‪. )6–5‬‬
‫‪ 4 3‬פאלק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)37‬עמ' ‪.54–53 ,46‬‬

‫‪ 4 4‬על השיטה הליטורגית שלפיה אפשרי מענה ליטורגי של המתפללים על תפילתם שלהם ראו‪ :‬א"ג חזון‪,‬‬

‫'תעודה ליטורגית מקומראן והשלכותיה‪" :‬דברי המארות"'‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬

‫בירושלים‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,119 ,102‬הערה ‪.22‬‬