Page 242 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫היחד‪ .‬בסרך היחד יש תקנה הקובעת כי על פי חוקי העתים המתגלים בכת היחד‪ 30‬ניתן בהווה‪,‬‬
‫כלומר בזמן קיומו של המקדש השני‪' ,‬לכפר על אשמת פשע ומעל חטאת' ב'תרומת שפתים'‪,‬‬
‫היינו בתפילה‪ ,‬וב'תמים דרך'‪ ,‬היא דרך החיים על פי פירושה ההלכתי של כת היחד לתורה‪.‬‬

‫התפילה ותמים הדרך שקולים לקרבן לצורך כפרת עוונות‪:‬‬

‫לכפר על אשמת פשע ומעל חטאת ולרצון לארץ מבשר עולות ומחלבי זבח ותרומת שפתים‬
‫למשפט כניחוח צדק ותמים דרך כנדבת מנחת רצון‪.‬‬

‫(סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ט‪ ,‬שורות ‪31)5–4‬‬

‫הסיבה לתקנה זו הייתה טענתה של כת היחד כי עבודת הקרבנות במקדש אינה מתנהלת בטהרה‬
‫הדרושה‪ ,‬ולפיכך אינה מאפשרת כפרת עוונות‪ .‬כך ניתן ללמוד מן הכתוב בספר ברית דמשק‪:‬‬

‫אל ישלח איש למזבח עולה ומנחה ולבונה ועץ ביד איש טמא באחת מן הטמאות להרשותו‬
‫לטמא את המזבח‪ .‬כי כתוב 'זבח רשעים תועבה ותפילת צדקם כמנחת רצון'‪.‬‬

‫(ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' יא‪ ,‬שורות ‪32)21–18‬‬

‫צדקם‪ :‬קרא צדיקים‪' .‬זבח [‪ ]...‬רצון'‪ :‬הציטוט מבוסס על משלי טו‪ ,‬ח בשינוי המדגיש את היות תפילת‬
‫צדיקים שקולה לקרבן‪.‬‬

‫בגלל הביקורת של הכת על טהרת המקדש נצטוו חבריה להימנע מלהשתתף בעבודת המקדש‪,‬‬
‫ככתוב במפורש בספר ברית דמשק ובמגילת מקצת מעשי התורה‪:‬‬

‫וכל אשר הובאו בברית לבלתי בוא אל המקדש להאיר מזבחי חנם ויהיו מסגירי הדלת אשר‬
‫אמר אל 'מי בכם יסגור דלתי ולא תאירו מזבחי חנם'‪.‬‬

‫(ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' ו‪ ,‬שורות ‪)14–11‬‬

‫הובאו בברית‪ :‬החברות בכת אושרה בטקס ברית (ראו‪ :‬סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור א‪ ,‬שורה ‪ – 16‬טור ב‪,‬‬
‫שורות ‪ .)26–25‬מסגירי‪ :‬קרא‪ :‬מסוגרי‪' .‬מי בכם [‪ ]...‬חנם'‪ :‬ציטוט ממלאכי א‪ ,‬י כאסמכתה לתקנה‪.‬‬

‫[ואתם יודעים ש]פרשנו מרוב הע[ם ומכול טמאתם]‬
‫[ו]מהתערב בדברים האלה ומלבוא ע[מהם] לגב אלה‪.‬‬

‫(מקצת מעשה התורה‪ ,‬חלק ג‪ ,‬שורות ‪ ,4Q397[ 8–7‬קטעים ‪33)]21–14‬‬

‫‪ 3 0‬על המצוות המכונות בכתבי הכת 'הנגלות למועדי תעודתם' (סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור א‪ ,‬שורה ‪ )9‬או 'הנגלה‬ ‫‪230‬‬
‫עת בעת' או 'חוק העת' (שם‪ ,‬טור ח‪ ,‬שורה ‪ ;15‬טור ט‪ ,‬שורות ‪ )20–19 ,14–13‬ראו‪ :‬ליכט (לעיל‪ ,‬הערה‬
‫‪ ,)6‬עמ' ‪ ;195 ,177 ,131 ,61–60‬י' ליכט‪' ,‬תורת העתים של כת מדבר יהודה ושל מחשבי קצין אחרים'‪,‬‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬ח [ספר סוקניק] (תשכ"ז)‪ ,‬עמ' ‪ .70–63‬עיין עוד‪ :‬י' שיפמן‪ ,‬הלכה הליכה ומשיחיות בכת‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬ירושלים ‪ ,1993‬עמ' ‪ ,61 – 45‬ושם הסבר על מונחים נוספים למצוות המחייבות את אנשי כת‬

‫היחד‪.‬‬
‫‪ 3 1‬ליכט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)6‬עמ' ‪ .189‬על מלוא משמעותה של תקנה זו בעולמה של כת היחד ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ'‬

‫‪.174–172‬‬

‫‪M. Broshi (ed.), The Damascus Document Reconsidered, Jerusalem 1992, p. 31 3 2‬‬

‫‪ 33‬ההשלמות בטקסט המשוחזר לפי מהדורת ‪E. Qimron & J. Strugnell, Qumran Cave 4, V: Miqsat Ma‘aśe‬‬

‫‪ha-Torah (DJD, 10), Oxford 1994‬‬