Page 241 - מגילות קומראן א
P. 241
ליטורגיה בקומראן :תפילות הקבע
נכתבו בימי הבית השני 25,וניתן לשער שנוסחאות אלו ,המשקפות תקוות לאומיות ,השפיעו על
נוסח חתימות הברכות בתפילת העמידה כאשר זו עוצבה ,ולא להפך26.
מכמה מן העדויות שהובאו לעיל עולה שבימי הבית השני לא היו מקומות קבועים לתפילה.
ואכן העדויות על בתי הכנסת מתקופה זו אינן על מקומות לתפילה ,אלא על מקומות התכנסות
לפעולות חברתיות ולקריאה בתורה ,במיוחד בשבתות 27.יוסף בן מתתיהו מעיד על מנהג
ההתכנסות בשבת לשמיעת הקריאה בתורה וללימוד ביאורה 28.עוד בידינו עדויות רבות על ישו
שנהג לקרוא בכתבי הקודש בבתי הכנסת שבכפרים ובעיירות ולפרשם לפני הקהל שנאסף שם,
לעתים בשבתות (מתי ט ,לה; יג ,נד; מרקוס א ,כא; ו ,ב; לוקס ד ,טו–כא; יוחנן ו ,נט; יח ,כ),
אבל לא על תפילתו שם.
מנהגי תפילה ,ברכה ,אמירת מזמורים וקריאה בתורה בימי הבית השני היו אפוא בעיקרם
מנהגים שהתפתחו מחוץ לפולחן הקרבנות הרשמי ובשוליו ,ולא פולחן ממוסד ורשמי29.
העדות הקדומה ביותר לשינוי מעמדה של התפילה ממנהג מקובל אך בלתי מחייב לפולחן
חובה מצויה בספרות קומראן ,והיא אכן מייצגת את מיסודה של התפילה בחוגי כת היחד .עדות
זו ניכרת הן בטקסטים המיועדים לתפילה בזמנים קבועים והן בהוראות מפורשות שבכתבי כת
החיצוניים של א' כהנא) היא כתב־יד ב של הנוסח העברי של בן סירא מן הגניזה הקהירית .לספרות המחקר
הדנה בסוגיה אם נוסחאות אלו בבן סירא מקוריות או שולבו בספר בשלב מאוחר ראוA.A. Di Lella, :
.The Hebrew Text of Sirach, London 1966, p. 101, n. 80די־ללה עצמו סבור שנוסחאות הלל אלו אינן
מקוריות לבן סירא ,שכן הן קוטעות את הרצף הספרותי של מזמורי יחיד בבן סירא נא.30–13 ,12–1 ,
עם זאת הוא דן באפשרות שנוסחאות ההלל עצמן הן קדומות ושולבו בכתב־יד או בכתבי־יד של בן סירא
בימי הבית השני .לדעתו סביר שנוסחאות הלל אלו ,כולל ההודיה על בחירת בני צדוק לכהונה ,נשתמרו
בנוסח של בן סירא שנתגלה במערה ליד יריחו ,סמוך למערות קומראן ,בערך בשנת 800לסה"נ .זאת מפני
שכת קומראן תמכה בכהונת בית צדוק גם לאחר הרחקתה מן הכהונה הגדולה בתקופת החשמונאים .הוא
אף משער שכל פסוקי ההלל נכתבו על ידי סופר קומראני .להשערתו כתב־יד זה הגיע לקראים בירושלים,
הועתק בימי הביניים ,והגיע לגניזה הקהירית בדומה לכתבי־היד של ספר ברית דמשק שנמצאו בקומראן
ובגניזה הקהירית .ראו :שם ,עמ' .105–78
2 5סגל (לעיל ,הערה ,)21עמ' שנו .וראו לעיל ,הערה .24
2 6סקיהן ודי־ללה מצביעים על המקורות המקראיים לפסוקי ההלל של מזמור זה כראיה אפשרית לקדמות
התקוות האמורות בהן ,ומכאן להשפעתם האפשרית של המקורות המקראיים על מעצבי תפילת העמידה.
ראו .P.W. Skehan & A.A. Di Lella, The Wisdom of Ben-Sira (AB), New York 1987, pp. 570–571 :ראו
על כך עוד :ע' פליישר' ,לקדמוניות תפילות החובה בישראל' ,תרביץ ,נט (תש"ן) ,עמ' .434
2 7ראו :י' היינימן' ,ייחודן של תפילות השבת' ,הנ"ל ,עיוני תפילה ,בעריכת א' שנאן ,ירושלים תשמ"ג ,עמ'
L.I. Levine (ed.), The Synagogue in Late Antiquity, Philadelphia 1987; idem, ‘The Nature ;29–28
and Origin of the Palestinian Synagogue Reconsidered’, JBL, 115 (1996), pp. 425–428; S.C. Reif,
,Judaism and Hebrew Prayer, Cambridge 1993, pp. 72–75, 349, n. 42ושם ספרות .על מיקומו של
בית הכנסת בהר הבית ראוA. Buchler, Type of Jewish Palestinian Piety from 70 B.C.E. to 70 C.E.: :
.The Ancient Pious Men, New York 1968, pp. 239, 249ספרות נוספת ראוB. Nitzan, ‘The Dead Sea :
Scrolls and the Jewish Liturgy’, J.R. Davila (ed.), The Dead Sea Scrolls as Background to Postbiblical
Judaism and Early Christianity (STDJ, 46), Leiden 2003, p. 202, n. 26
28נגד אפיון ב ,יז .פילון הסביר כי מנהג זה נועד הן לשמירת השבת ולהימנעות מכל מלאכה והן להשמעת
חוקי התורה ולפירושם בפני הציבור ,ראו בספרו :היפותטיקה ז ,יא–יג.
29במסקנות אלו מחזיקים עוד פליישר (לעיל ,הערה ,)26עמ' ;405רייף (לעיל ,הערה ,)27עמ' 229 .87–53
