Page 240 - מגילות קומראן א
P. 240

‫ניצן בלהה‬

‫עם זאת היה ככל הנראה מנהג עממי ללוות את הבאת הקרבנות בדברי תפילה‪ ,‬במזמורי תודה‬

‫ושבח לה' ובברכות לישראל (ראו‪ :‬ירמיה לג‪ ,‬יא; תהלים מב‪ ,‬ה; קטו‪ ,‬יב ואילך; קיח‪ ,‬א–ד‪,‬‬

‫כה–כט; דברי הימים ב כט‪ ,‬כה–ל ועוד)‪ .‬יחזקאל קויפמן תיאר תופעה דתית זו‪' :‬שירת התהלים‬

‫היתה יצירת משוררים מן העם‪ ,‬ובייחוד יצירת חבר המשוררים האמנים שנספחו על הלויים‪ .‬היא‬

‫לא היתה קשורה בנימוסי הכוהנים ולא נקלטה בפולחן הקרבנות כשהוא לעצמו‪ .‬היא היתה מעין‬
                          ‫פולחן "חיצוני"‪ ,‬פולחן הדיוט‪ ,‬יסוד הלוואי העממי של הפולחן'‪18.‬‬

‫הממצא הקומראני של תפילות לזמנים קבועים מעיד בעיקרו על מנהגי עבודת האל בכת‬

‫היחד‪ .‬מכתבי הכת מתברר כי לאחר שפרשה מהשתתפות בפולחן במקדש – בשל מחלוקות‬

‫בענייני טהרת העבודה במקדש וטהרת הכוהנים ופלוגתה על לוח השנה שלפיו נקבעו חגי‬

‫התורה ופולחנם – הנהיגה הכת תפילה קבועה שהייתה שקולה לעבודת הקרבנות‪ .‬עם זאת עיון‬

‫בטקסטים של התפילות הקבועות מקומראן חושף מבנים ודפוסים של תפילות‪ ,‬תכנים ומטבעות‬

‫לשון שדומים להם ניתן למצוא בתפילות ישראל המאוחרות‪ .‬לאור ממצא זה עולה השאלה‬

‫אם ייתכן שבתקופת הבית השני נוצר בישראל מנהג של תפילות לצד פולחן הקרבנות הרשמי‬

‫במקדש או מחוצה לו‪ ,‬וזאת לא רק בכת היחד המתבדלת אלא גם בחוגים אחרים בישראל‪ .‬יש‬

‫בידינו כתובים בודדים מימי הבית השני המעידים על תפילות של יחידים בזמנים קבועים‪ .‬למשל‬

‫דניאל נהג להתפלל שלוש פעמים ביום (דניאל ו‪ ,‬יא; השוו‪ :‬תהלים נה‪ ,‬יח)‪ ,‬יהודית התפללה‬

‫בבית ה' בירושלים בזמן הקרבת קטורת הערב (יהודית ט‪ ,‬א) ובאשמורת הבוקר‪ ,‬כנראה בזמן‬
‫הקרבת התמיד (שם יב‪ ,‬ה–ח)‪ 19.‬בברית החדשה יש עדויות רבות על תפילות ישו‪ ,‬אך ישו נהג‬

‫להתבודד בתפילותיו במקומות שונים‪ ,‬ואף לא אמרן בזמנים קבועים (מתי יד‪ ,‬כג; מרקוס א‪,‬‬

‫לה; לוקס ה‪ ,‬טז; ו‪ ,‬יב)‪ .‬יש בידינו גם עדויות בודדות על מנהג של תפילות ציבור בבית המקדש‬

‫בימי חג ומועד‪ .‬כך בספר ברוך נאמר‪' :‬וקראתם את הספר הזה [‪ ]...‬בבואכם להתוודות בבית ה'‬
‫ביום חג ובימי מועד' (ברוך א‪ ,‬יד)‪ 20,‬ובן סירא מתאר את תפילת הציבור המלווה את עבודת‬

‫הכוהן הגדול ביום חג‪' :‬וי ֹרנו כל עם הארץ בת ִפלה לפני רחום' לאחר סיום עבודת הקרבנות (נ‪,‬‬
‫‪ 21.)19‬אך אין בידינו כל עדות על נוסח קבוע ומחייב לתפילות אלו‪ .‬נוסחאות ההלל שבבן סירא‪:‬‬

‫'לגואל ישראל'‪' ,‬למקבץ נדחי ישראל'‪' ,‬לבונה עירו ומקדשו'‪' ,‬למצמיח קרן לבית דוד' ו'למגן‬
‫אברהם' (בן סירא נא‪ ,‬כה–ל)‪ 22,‬אמנם דומות לחתימות ברכות של תפילת העמידה‪ ,‬ויש הסבורים‬
‫כי משתקפות בהן נוסחאותיה הקדומות של תפילת ציבור זו‪ 23.‬עם זאת העובדה שנוסחאות‬

‫ההלל הללו אינן מופיעות בתרגום היווני ובתרגום הסורי של בן סירא‪ ,‬מעוררת חשד שמא אין הן‬
‫משקפות את הנוסח המקורי של בן סירא‪ ,‬אלא נוספו בתקופה מאוחרת יותר;‪ 24‬מכל מקום‪ ,‬הן‬

‫‪ 	18‬י' קויפמן‪ ,‬תולדות האמונה הישראלית‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים ותל־אביב תשכ"ז‪ ,‬עמ' ‪ .557–556‬על אופיין ה'עממי'‬                  ‫‪228‬‬

‫של שירות ואמירות שנאמרו בשולי עבודת הקרבנות ומחוצה לה ראו עוד‪ :‬י' היינימן‪ ,‬התפילה בתקופת‬

                                                  ‫התנאים והאמוראים‪ ,‬ירושלים תשכ"ד‪ ,‬עמ' ‪.80–78‬‬
‫‪ 	19‬על מנהג עממי זה ראו גם‪' :‬כל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטורת' (לוקס א‪ ,‬י [תרגום דעליטש])‪.‬‬

                                      ‫‪ 2	 0‬התרגום לפי הספרים החיצוניים (מהדורת א' כהנא)‪ ,‬א‪ ,‬עמ' שנו‪.‬‬
                                         ‫‪ 	21‬מ"צ סגל‪ ,‬ספר בן סירא השלם‪ ,2‬ירושלים תשל"ב‪ ,‬עמ' שמב‪.‬‬
                                                                                    ‫‪ 2	 2‬שם‪ ,‬עמ' שנה‪.‬‬

‫‪ 2	 3‬על סברה זו ראו‪ :‬י"מ אלבוגן‪ ,‬התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית‪ ,‬תרגם י' עמיר‪ ,‬ערך י' היינימן‪,‬‬

         ‫תל־אביב תשל"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;185–184 ,42 ,39 ,37 ,34 ,23–22‬היינימן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)18‬עמ' ‪.139‬‬
‫‪ 	24‬העדות היחידה שבידינו להכללת פסוקי ההלל בבן סירא נא בין פסוק ‪ 12‬לפסוק ‪( 13‬לפי מהדורת הספרים‬
   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245