Page 240 - מגילות קומראן א
P. 240
ניצן בלהה
עם זאת היה ככל הנראה מנהג עממי ללוות את הבאת הקרבנות בדברי תפילה ,במזמורי תודה
ושבח לה' ובברכות לישראל (ראו :ירמיה לג ,יא; תהלים מב ,ה; קטו ,יב ואילך; קיח ,א–ד,
כה–כט; דברי הימים ב כט ,כה–ל ועוד) .יחזקאל קויפמן תיאר תופעה דתית זו' :שירת התהלים
היתה יצירת משוררים מן העם ,ובייחוד יצירת חבר המשוררים האמנים שנספחו על הלויים .היא
לא היתה קשורה בנימוסי הכוהנים ולא נקלטה בפולחן הקרבנות כשהוא לעצמו .היא היתה מעין
פולחן "חיצוני" ,פולחן הדיוט ,יסוד הלוואי העממי של הפולחן'18.
הממצא הקומראני של תפילות לזמנים קבועים מעיד בעיקרו על מנהגי עבודת האל בכת
היחד .מכתבי הכת מתברר כי לאחר שפרשה מהשתתפות בפולחן במקדש – בשל מחלוקות
בענייני טהרת העבודה במקדש וטהרת הכוהנים ופלוגתה על לוח השנה שלפיו נקבעו חגי
התורה ופולחנם – הנהיגה הכת תפילה קבועה שהייתה שקולה לעבודת הקרבנות .עם זאת עיון
בטקסטים של התפילות הקבועות מקומראן חושף מבנים ודפוסים של תפילות ,תכנים ומטבעות
לשון שדומים להם ניתן למצוא בתפילות ישראל המאוחרות .לאור ממצא זה עולה השאלה
אם ייתכן שבתקופת הבית השני נוצר בישראל מנהג של תפילות לצד פולחן הקרבנות הרשמי
במקדש או מחוצה לו ,וזאת לא רק בכת היחד המתבדלת אלא גם בחוגים אחרים בישראל .יש
בידינו כתובים בודדים מימי הבית השני המעידים על תפילות של יחידים בזמנים קבועים .למשל
דניאל נהג להתפלל שלוש פעמים ביום (דניאל ו ,יא; השוו :תהלים נה ,יח) ,יהודית התפללה
בבית ה' בירושלים בזמן הקרבת קטורת הערב (יהודית ט ,א) ובאשמורת הבוקר ,כנראה בזמן
הקרבת התמיד (שם יב ,ה–ח) 19.בברית החדשה יש עדויות רבות על תפילות ישו ,אך ישו נהג
להתבודד בתפילותיו במקומות שונים ,ואף לא אמרן בזמנים קבועים (מתי יד ,כג; מרקוס א,
לה; לוקס ה ,טז; ו ,יב) .יש בידינו גם עדויות בודדות על מנהג של תפילות ציבור בבית המקדש
בימי חג ומועד .כך בספר ברוך נאמר' :וקראתם את הספר הזה [ ]...בבואכם להתוודות בבית ה'
ביום חג ובימי מועד' (ברוך א ,יד) 20,ובן סירא מתאר את תפילת הציבור המלווה את עבודת
הכוהן הגדול ביום חג' :וי ֹרנו כל עם הארץ בת ִפלה לפני רחום' לאחר סיום עבודת הקרבנות (נ,
21.)19אך אין בידינו כל עדות על נוסח קבוע ומחייב לתפילות אלו .נוסחאות ההלל שבבן סירא:
'לגואל ישראל'' ,למקבץ נדחי ישראל'' ,לבונה עירו ומקדשו'' ,למצמיח קרן לבית דוד' ו'למגן
אברהם' (בן סירא נא ,כה–ל) 22,אמנם דומות לחתימות ברכות של תפילת העמידה ,ויש הסבורים
כי משתקפות בהן נוסחאותיה הקדומות של תפילת ציבור זו 23.עם זאת העובדה שנוסחאות
ההלל הללו אינן מופיעות בתרגום היווני ובתרגום הסורי של בן סירא ,מעוררת חשד שמא אין הן
משקפות את הנוסח המקורי של בן סירא ,אלא נוספו בתקופה מאוחרת יותר; 24מכל מקום ,הן
18י' קויפמן ,תולדות האמונה הישראלית ,א ,ירושלים ותל־אביב תשכ"ז ,עמ' .557–556על אופיין ה'עממי' 228
של שירות ואמירות שנאמרו בשולי עבודת הקרבנות ומחוצה לה ראו עוד :י' היינימן ,התפילה בתקופת
התנאים והאמוראים ,ירושלים תשכ"ד ,עמ' .80–78
19על מנהג עממי זה ראו גם' :כל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטורת' (לוקס א ,י [תרגום דעליטש]).
2 0התרגום לפי הספרים החיצוניים (מהדורת א' כהנא) ,א ,עמ' שנו.
21מ"צ סגל ,ספר בן סירא השלם ,2ירושלים תשל"ב ,עמ' שמב.
2 2שם ,עמ' שנה.
2 3על סברה זו ראו :י"מ אלבוגן ,התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית ,תרגם י' עמיר ,ערך י' היינימן,
תל־אביב תשל"ב ,עמ' ;185–184 ,42 ,39 ,37 ,34 ,23–22היינימן (לעיל ,הערה ,)18עמ' .139
24העדות היחידה שבידינו להכללת פסוקי ההלל בבן סירא נא בין פסוק 12לפסוק ( 13לפי מהדורת הספרים
