Page 258 - מגילות קומראן א

‫ניצן בלהה‬

‫כאמור ש'אין מזכירין זכרון [‪ ]...‬של פורענות' (שם)‪ 84.‬בתפילות התחנונים שבסידור לימי שני‬
‫וחמישי נזכרות אמנם הפרות הברית מצד ישראל במהלך הדורות‪ ,‬אך הן משולבות ברמז בלבד‬
‫בבקשות לסליחה ולהצלה מצרות‪ ,‬שהן עיקר בתפילות אלו‪ .‬נקודות דמיון לכאורה שמצאו‬
‫חוקרים בין ביטויים שונים בתחנונים אלו ובתחינות של דברי המאורות הביאום להנחה שניתן‬
‫לראות בדברי המאורות אב טיפוס קדום לתפילות התחנונים המאוחרות‪ 85,‬אך חזון הוכיחה שאין‬

‫לכך יסוד‪86.‬‬
‫הבקשות שנשתמרו בדברי המאורות אינן על צורכי יומיום רגילים של הבריות‪ ,‬אלא על‬
‫צרכים שעניינם שלמות נפש המתפללים – סליחה‪ ,‬תשובה ודעת; ועל הגשמת תקוות לאומיות‬
‫– ביטול עונשי ההשפלה והפיזור‪ ,‬עקירת הרשע וקיום יעדי הבחירה‪ :‬להיות גוי קדוש ולעבוד‬
‫את האל תמיד‪ .‬בקשות אלו חוזרות בתפילות לימי השבוע השונים‪ ,‬אם כי לא כולן חוזרות בכל‬
‫התפילות‪ ,‬כפי שניתן לראות בדוגמאות שהובאו לעיל מתפילות יום ראשון ויום שישי‪ ,‬ויש‬
‫הבדלים בניסוח בקשות דומות ובסדר הבקשות‪ 87.‬עם זאת התמונה המתקבלת מכלל הבקשות‬
‫שבדברי המאורות היא שלפנינו דגם מגובש של צורכי העם‪ ,‬המועלים דרך קבע‪ .‬דגם זה מגובש‬
‫בנושאיו‪ ,‬אך מגוון בניסוחיו‪ .‬ויינפלד הראה שדגם של בקשות לדעת‪ ,‬תשובה וסליחה‪ ,‬שעניינו‬
‫שלמות נפש המתפללים‪ ,‬ושיש בו כדי להגשים את תקוות הקירוב אל האל‪ ,‬ניכר כבר בתפילות‬

‫שבמקרא‪ ,‬ואומץ בתפילות שבספרים החיצוניים‪ ,‬בקומראן ובתפילות חז"ל‪88.‬‬

‫‪ 84‬על ההבדלים בשיטות ההזכרה של תפילות קומראן ותפילות חז"ל ראו‪ :‬ניצן (שם)‪ ,‬עמ' ‪.81–77‬‬ ‫‪246‬‬
‫‪ 8 5‬ראו‪M.R. Lehman, ‘A Re-interpretation of 4Q Dibre Ham-me’eoroth’, RevQ, 5 (1964), pp. 106–110; :‬‬

‫‪M. Weinfeld, ‘Prayer and Liturgical Practice in the Qumran Sect’, D. Dimant & U. Rapaport (eds.),‬‬

‫‪The Dead Sea Scrolls: Forty Years of Research (STDJ, 10), Leiden 1992, pp. 248–250; D. Flusser,‬‬

‫‪‘Psalms, Hymns and Prayers’, M.E. Stone, Jewish Writings of the Second Temple Period (CRINT, II,‬‬

‫‪ ;2), Assen 1988, pp. 567, 571‬שיפמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)47‬עמ' ‪.41‬‬
‫‪ 86‬חזון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)44‬עמ' ‪ .112–109‬בין הנימוקים שמעלה חזון לדחיית השערה זו‪ :‬תפילות התחנונים‬
‫שבסידור נוסחו בתקופת הגאונים‪ ,‬ואין להן עדות במסורת חז"ל; התחנון הוא בעיקרו תפילה פרטית‬
‫ואישית‪ ,‬ומצויות בה בקשות בלשון יחיד; העיקר בתחנונים הוא הבקשות‪ ,‬ואין בהן יחידות שלמות של‬
‫זיכרונות היסטוריים (ראו על כך גם‪ :‬ניצן [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]9‬עמ' ‪ ;)79‬ההקבלות לדברי המאורות שמצאו‬
‫חוקרים בכמה מן הביטויים בתחנונים אינן ייחודיות לתפילות אלו‪ ,‬אלא משקפות נוסחאות ליטורגיות‬

‫המקובלות בתפילות שונות מקראיות ואחרות‪.‬‬
‫‪ 87‬ראו‪ :‬ניצן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪.74–73‬‬

‫‪ 88‬מ' ויינפלד‪' ,‬הבקשות לדעת‪ ,‬תשובה וסליחה בתפילת שמונה עשרה'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬מח (תשל"ט)‪ ,‬עמ' ‪–186‬‬
‫‪.200‬‬