Page 290 - מגילות קומראן א
P. 290

‫יהודה שיפמן‬

‫החיבור ואף על הסדר המקורי של דפי ברית דמשק שהיו מוכרים מכבר בכ"י א‪ :‬דפים טו–טז‬                                      ‫‪278‬‬
‫קדמו לדפים ט–יד‪ .‬החומר ממערה ‪ 4‬מלמד שלחיבור היו מהדורות שונות‪ ,‬המשקפות שלבים‬
‫בתולדות העדה שישבה בקומראן‪ 16.‬קטעים אלה מאשרים בבירור את קיומה של זיקה עמוקה‬

         ‫בין ספר ברית דמשק ובין החיבורים הכתתיים מקומראן‪ ,‬בראש ובראשונה סרך היחד‪.‬‬
‫בדומה במקצת לספר דברים‪ ,‬ספר ברית דמשק מורכב משתי חטיבות עיקריות‪ :‬תוכחה‬
‫וחוקים‪ 17.‬התוכחה פותחת את החיבור‪ ,‬והיא נאום הקורא לחברים לציית לתורותיה ולמצוותיה‬
‫של הכת‪ .‬לאחר חלק התוכחה החיבור נמשך ברשימת חוקים‪ ,‬ומסתיים בדינו של חבר המגורש‬

                                                                                 ‫מן הכת‪:‬‬

‫[אלה המ]שפטים א[שר ישפטו] בם כל המתיסרים‪ :‬כל אי[ש] אשר [יתיס]ר יבוא ידיעהו‬
‫לכוהן [המ]ופקד על הרבים [‪ ]...‬וכול המואס במשפטים האלה על פי כול החוקים הנמצאים‬
‫בתורת מושה – לו (=לא) יחשב בכול בני אמתו‪ ,‬כי געלה נפשו ביסורי הצדק במרד – מלפני‬

                                                                                     ‫הרבים ישתלח‪18.‬‬

                                           ‫כאן משובץ נאום קצר של הכוהן‪ ,‬ואחר כך נאמר‪:‬‬

‫ו(ה)זה פרוש המשפטים אשר יעשו בכול קץ [הרשעה]‪[ .‬א]ת אשר [יפ]קידו בכל קצי החרון‬
‫ומסעיהם לכל ישב [מ]חניהם וכל י[שב ערי]הם – ִה ֵּנה הכול כ[תוב] על מדרש התורה‬

                                                                                                     ‫האחרון‪.‬‬

‫(‪ ,4Q270‬קטע ‪ ,7‬טור א‪ ,‬שורה ‪ – 15‬טור ב‪ ,‬שורה ‪ 4Q266 + 15‬קטע ‪ ,11‬שורות ‪19)21–1‬‬

                                                                                     ‫א‪ .‬התוכחה‬
‫בתוכחה‪ ,‬אשר כיום נראה שהיקפה היה כרבע מכלל החיבור המקורי‪ ,‬מוצג הדימוי העצמי של‬
‫הכת‪ ,‬ומובעת טענתה ששורשיה בתקופת המקרא‪ ,‬ושחבריה הם ממשיכיהם האמתיים של בני‬
‫ישראל מתקופת המקרא‪ .‬התוכחה אף פורׂשת את המחלוקת העמוקה עם הזרם העיקרי של העם‬
‫היהודי‪ ,‬ויש בה פולמוס בייחוד עם הפרושים‪ ,‬מתנגדי הכת‪ .‬תוכחה זו הושוותה לנאומי משה‬
‫בתחילת ספר דברים‪ ,‬אשר משה מעמיד בהם מסגרת מושגית ואידאולוגית בטרם יציג את קובץ‬
‫החוקים‪ .‬דברי מבוא ממריצים מעין אלה אינם מתועדים בחיבורים יהודיים מאוחרים יותר‪ ,‬אף‬
‫על פי שיש להם הקבלות מבחינת הנעימה הנשמעת בהם בכמה חיבורים הנמנים עם ספרות‬
‫הצוואות‪ .‬חלקים מן התוכחה חוברו מן הסתם כתעמולה להצטרפות לכת‪ ,‬ואילו חלקים אחרים‬
‫נועדו לחזק את נאמנות החברים לכת לנוכח כישלונותיה המדיניים והדתיים והיכזבות ציפיותיה‬

                                                                         ‫האסכטולוגיות‪20.‬‬

‫‪J.T. Milik, Ten Years of Discovery in the Wilderness of Judaea, trans. J. Strugnell, London 1959, pp. 1	 6‬‬
‫‪38–39; C. Hempel, The Laws of the Damascus Document: Sources, Tradition and Redaction (STDJ,‬‬

                                                                                       ‫‪29), Leiden 1998, pp. 15–23‬‬

‫‪ 1	 7‬חיים רבין טבע מונחים אלה (תוכחה – ‪ ;Admonition/Exhortation‬חוקים – ‪ )Laws‬במהדורתו‪C. Rabin, :‬‬

                                                                          ‫‪The Zadokite Documents, Oxford 1954‬‬

                                                           ‫‪ 	18‬באומגרטן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.163 ,76‬‬
                                                                                      ‫‪ 1	 9‬שם‪ ,‬עמ' ‪.76‬‬

‫‪P.R. Davies, The Damascus Covenant: An Interpretation of the ‘Damascus Document’ (JSOTSup, 	20‬‬
                                                                       ‫‪25), Sheffield 1983, pp. 48–104, 143–204‬‬
   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295