Page 292 - מגילות קומראן א
P. 292

‫יהודה שיפמן‬

‫החוקרים נחלקו בשאלה אם החיבור מביע ציפייה להגעת 'משיח אהרן וישראל' אחד ויחיד‪ ,‬או‬                               ‫‪280‬‬
‫שמא הוא חוזה את בואם של שני משיחים‪ .‬לדעתי מדובר בשני משיחים‪ :‬הראשון הוא הכוהן‬

                                                   ‫האסכטולוגי‪ ,‬והשני הוא משיח פוליטי‪25.‬‬
‫התוכחה מפנה לספר היובלים‪' :‬ופרוש קציהם לעורון ישראל מכל אלה הנה הוא מדוקדק‬
‫על ספר מחלקות העתים ליובליהם ובשבועותיהם' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' טז‪ ,‬שורות ‪,)4–2‬‬
‫ולצוואת לוי‪' :‬אשר אמר עליהם לוי בן יעקב אשר הוא תפש בהם בישראל ויתנם פניהם לשלושת‬
‫מיני הצדק' (שם‪ ,‬עמ' ד‪ ,‬שורות ‪ ,)17–15‬וכן היא רומזת למסורות עתיקות שפירשו את המקרא‬
‫ולמגוון אגדות שנפוצו בתקופת הבית השני‪ .‬חלקים ניכרים של החיבור הם פירושים על דרך‬
‫הפשר של כתובים מן המקרא אשר נודעה להם חשיבות מיוחדת בעיני בני הכת ומנהיגיהם לשם‬

                                                                        ‫הגדרתם העצמית‪.‬‬

                                                                                      ‫ב‪ .‬החוקים‬
‫החטיבה השנייה של ברית דמשק היא ילקוט חוקים המאורגנים לפי נושאיהם‪ .‬חטיבה זו מרוכזת‬
‫בדפים ט–טז שבכ"י א מן הגניזה‪ ,‬וחומר רב נוסף‪ ,‬אם כי מקוטע בדרך כלל‪ ,‬נשתמר בעותקי‬
‫החיבור ממערה ‪ 4‬בקומראן‪ .‬חוקים אלה מורכבים מביטויים מקראיים‪ ,‬שהחוקרים בני זמננו‬
‫הצליחו לגלות דרכם את הפרשנות ההלכתית העומדת מאחורי כל דין ודין‪ .‬ג'וזף פיצמאייר מיין‬
‫את החוקים לנושאים הבאים‪ :‬דיני הצטרפות לעדה; דיני שבועות‪ ,‬עדויות ושופטים; דיני טהרה;‬
‫הלכות שבת; הלכות בנושאים שונים; יחסים עם נכרים; עוד הלכות טהרה; ארגון העדה; דיני‬

                                                                        ‫עונשין של הכת‪26.‬‬
                  ‫כדוגמה לקובצי ההלכות הכלולים בחיבור אביא כמה מהלכות השבת‪27:‬‬

                                                                          ‫על הש[ב]ת לשמרה כמשפטה‪:‬‬
‫[א] אל יעש איש ביום השישי מלאכה מן העת אשר יהיה גלגל השמש רחוק מן השער‬

                                                                                                        ‫מלואו‬
                                   ‫כי הוא אשר אמר 'שמור את יום השבת לקדשו' (דברים ה‪ ,‬יב)‪.‬‬

                                                        ‫[ב] וביום השבת אל ידבר איש דבר נבל ורק‪.‬‬
                                                                                   ‫[ג] אל ישה ברעהו כל‪.‬‬

                                                                             ‫[ד] אל ישפוט על הון ובצע‪.‬‬
                                          ‫[ה] אל ידבר בדברי המלאכה והעבודה לעשות למשכים‪.‬‬
                               ‫[ו] אל יתהלך איש בשדה לעשות את עבודת חפצו <ביום> השבת‪.‬‬

                                                             ‫[ז] אל יתהלך חוץ לעירו על אלף באמה‪.‬‬

‫(ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' י‪ ,‬שורות ‪)21–14‬‬

‫ההלכה הראשונה היא מה שחז"ל כינו 'תוספת מלאכה'‪ 28:‬סיפוח חלקו האחרון של יום שישי‬

‫‪L.H. Schiffman, ‘Messianic Figures and Ideas in the Qumran Scrolls’, J.H. Charlesworth (ed.), The 	25‬‬

‫‪Messiah: Developments in Earliest Judaism and Christianity, Minneapolis, Minn. 1992, pp. 116–129‬‬

‫‪ 	26‬ראו הקדמתו של פיצמאייר (‪ )J.A. Fitzmyer‬למהדורה המחודשת של ספרו של שכטר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ'‬
            ‫‪ ;19–18‬השוו‪ :‬באומגרטן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪ ;5–4‬המפל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)16‬עמ' ‪.35–30‬‬
           ‫‪ 2	 7‬לדיון מפורט בהלכות השבת בספר ברית דמשק ראו‪ :‬שיפמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪.135–93‬‬
                          ‫‪ 2	 8‬בבלי‪ ,‬יומא פא ע"א–ע"ב; ספרא‪ ,‬אמור יד‪ ,‬ז–ט (מהדורת וייס‪ ,‬דף קב ע"א)‪.‬‬
   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297