Page 294 - מגילות קומראן א

‫יהודה שיפמן‬

‫כדי לדרוש את הארכת השבת בסופה‪ 30,‬ולכן הם שותפים לכת בשימוש בפסוק זה בתור מקור‬ ‫‪282‬‬
‫להלכה של תוספת מלאכה‪.‬‬

‫המאפיינים המובהקים ביותר של קובצי ההלכות הקטנים (שאולי יש לכנותם 'סרכים')‬
‫הם כינוס ההלכות וחלוקתן לפי נושאים‪ .‬אפילו סקירה שטחית של החומר מגלה שהחיבורים‬
‫ההלכתיים הם תוצר של תהליך מתמשך של עריכה‪ ,‬אשר במסגרתו הלכות שנתקנו במושבי‬
‫העדה נאספו מאוחר יותר לסרכים‪ ,‬דהיינו לרשימות של חוקי הכת‪ .‬רשימות אלו כונסו אחר כך‬
‫לאסופות חוקים‪ .‬העורכים התכוונו לארגן את הקבצים לפי נושאים‪ ,‬בדומה לשיטה המוכרת‬
‫לנו מן המשנה‪ .‬תופעה דומה מצויה בספר היובלים‪ ,‬אשר הלכות הנוגעות לעניין אחד נאספו בו‬

‫יחדיו; כך בהלכות שבת (יובלים ב‪ ,‬כט–ל; נ‪ ,‬ו–יג) ובהלכות הפסח (יובלים מט)‪.‬‬
‫לקובצי חוקים אלה – שאפשר לדמותם למסכתות תנאיות קצרות – יש‪ ,‬אולי במפתיע‪ ,‬אפילו‬
‫כותרות המשוקעות בגופם‪ .‬למשל בספר ברית דמשק מופיעות הכותרות 'על השבועה' (ברית‬
‫דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' ט‪ ,‬שורה ‪ )8‬ו'על הש[ב]ת לשמרה כמשפטה' (שם‪ ,‬עמ' י‪ ,‬שורה ‪ ,)14‬ובחיבור‬
‫הלכתי מקוטע מקומראן מופיעה הכותרת 'על העריות' (‪ ,4Q251‬קטע ‪ ,17‬שורה ‪ 31.)1‬מתברר‬
‫כי זמן רב לפני שר' עקיבא המציא את החלוקה לנושאים שבמשנה‪ ,‬כטענת ההיסטוריוגרפיה‬
‫המסורתית‪ 32,‬כבר נהגה שיטה זו במלואה כעיקרון מסדר בקומראן בעיצוב קובצי הלכות אשר‬

‫מקורן ללא ספק במדרשי הלכה‪.‬‬
‫כתבי־היד הקדומים ביותר של ספר ברית דמשק מתוארכים לשנים ‪ 50–75‬לפסה"נ בקירוב‪33.‬‬
‫תיארוך זה מבטל את ההשערות שהועלו במחקר לפני גילוין של מגילות מדבר יהודה‪ ,‬בדבר‬
‫מוצא קראי או נוצרי של חיבור זה‪ .‬מכיוון שהתאריך המוקדם ביותר שאפשר לייחס ליישוב‬
‫בקומראן בתקופה ההלניסטית הוא זמן שלטונו של יוחנן הורקנוס (‪ 104–135‬לפסה"נ)‪34,‬‬
‫ומכיוון שבחיבור משתקפים כמה וכמה שלבים של התפתחות היסטורית‪ 35,‬יש לתארך את השלב‬
‫הסופי של חיבור הספר לשנותיו המאוחרות של יוחנן הורקנוס או לזמן שלטונו של אלכסנדר‬

‫ינאי (‪ 76–103‬לפסה"נ)‪36.‬‬
‫בשני חלקי החיבור‪ ,‬הן בתוכחה הן בחוקים‪ ,‬מובעת תפיסה עקיבה אחת של ההלכה‪ ,‬של‬
‫מקור סמכותה ושל שיטת גזירתה‪ .‬האל גילה כאמור למייסדי הכת 'נסתרות אשר תעו בם כל‬
‫ישראל' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' ג‪ ,‬שורה ‪ .)14‬החוקים נחלקים לשני סוגים‪ :‬הסוג האחד כולל‬
‫הלכות הנזכרות במפורש במקרא‪ ,‬והן בבחינת חוק נגלה הידוע לכל בית ישראל‪ ,‬אף שלמרות‬
‫זאת רובם מ ֵפרים אותו‪ .‬הסוג האחר הוא בבחינת חוק נסתר‪ ,‬דהיינו הלכות הידועות לבני הכת‬

‫‪ 30‬מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי לשמות כ‪ ,‬ח (מהדורת אפשטיין–מלמד‪ ,‬עמ' ‪ ;)148‬מכילתא דרבי ישמעאל‪,‬‬
‫יתרו ז (מהדורת הורוביץ–רבין‪ ,‬עמ' ‪ ;)229‬מדרש תנאים לדברים ה‪ ,‬יב (מהדורת הופמן‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.)21‬‬

‫‪ ,E. Larson, M.R. Lehmann & L. Schiffman, ‘4QHalakha A’ 3 1‬באומגרטן ואחרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)6‬‬
‫עמ' ‪.45‬‬

‫‪ 32‬ח' אלבק‪ ,‬מבוא למשנה‪ ,‬ירושלים תשי"ט‪ ,‬עמ' ‪.100–99 ,76‬‬
‫‪ 33‬מיליק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)16‬עמ' ‪.38‬‬

‫‪ 3 4‬ג'ודי מאגנס תיארכה לאחרונה מחדש את שכבה ‪ ,Ib‬והיא מייחסת אותה לראשית המאה הראשונה לפסה"נ‪:‬‬
‫‪.J. Magness, The Archaeology of Qumran and the Dead Sea Scrolls, Grand Rapids, Mich. 2002, p. 65‬‬

‫וראו במאמרו של ח' אשל‪' ,‬תולדות התגליות הארכאולוגיות בקומראן'‪ ,‬בקובץ זה‪.‬‬
‫‪ 3 5‬שיפמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪.29–23‬‬

‫‪ 3 6‬חוקרים הסבורים שמוצא החיבור בחוגים קדם־קומראניים קובעים את זמן חיבורו מוקדם יותר; ראו‪:‬‬
‫דייוויס (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)20‬עמ' ‪.204–202‬‬