Page 295 - מגילות קומראן א
P. 295

‫ספר ברית דמשק ומגילת הסרכים‬

               ‫בלבד‪ ,‬ואשר אינן מפורשות באופן ברור בכתובים; בני הכת למדו הלכות אלה מדרשת הפסוקים‪,‬‬
               ‫דרשה שהם טענו שמקורה בהתגלות אלוהית‪ .‬כל ישראל אשמים בהפרת הנסתרות‪ ,‬הנוגעות‬
               ‫למעשה בכל תחום מתחומי ההלכה‪ ,‬אף שהלכות אלו אינן ידועות אלא לאנשי הכת‪ 37.‬בדרך זו‬
               ‫השיגה הכת את הרחבת מערכת ההלכה אל מעבר למקורותיה המקראיים‪ 38.‬על פי תפיסתה של‬
               ‫הכת הייתה רק התגלות אחת ויחידה בהר סיני‪ ,‬ויש לגזור ממנה את החוקים שנועדו לכל עידן‬

                                  ‫מעידני ההיסטוריה‪ ,‬וזאת לפי דרכה המיוחדת של הכת בפרשנות הלכתית‪39.‬‬
               ‫כאשר פרסם שכטר לראשונה את דפי ברית דמשק מן הגניזה‪ ,‬הוא סבר שהם קשורים לספרי‬
               ‫חנוך‪ ,‬צוואות השבטים והיובלים‪ ,‬וקרא להם 'מסמך צדוקי' (‪ ,)Zadokite Document‬וכן שיער‬
               ‫שהכת הייתה קשורה לקבוצת שומרונים בשם דוסיתאים‪ 40.‬לעומתו סבר לוי גינצבורג שהחיבור‬
               ‫פרושי‪ ,‬והצביע בספרו על מקבילות רבות בין ספר ברית דמשק לספרות חז"ל‪ 41.‬אף על פי שסברת‬
               ‫גינצבורג שהחיבור פרושי אינה יכולה להתקבל כיום‪ ,‬ההכרה בדמיון בין ספר ברית דמשק ובין‬
               ‫ספרות חז"ל תרמה רבות להבנת הספר ולשילובו בדיון על תולדות ההלכה בימי הבית השני‪.‬‬
               ‫עם גילוין של מגילות מדבר יהודה התברר הקשר ההדוק בין ספר ברית דמשק למגילות אחרות‪,‬‬
               ‫ובפרט לסרך היחד‪ .‬רבים מן החוקרים מניחים ששני החיבורים משקפים גוונים שונים של קבוצה‬
               ‫אחת‪ ,‬ומזהים קבוצה זו עם האיסיים‪ ,‬הנזכרים בכתבי פילון ויוסף בן מתתיהו‪ .‬אולם גילויים‬
               ‫חדשים מקומראן‪ ,‬ובעיקר מגילת המקדש והחיבור הקרוי מקצת מעשי התורה‪ ,‬מלמדים לדעתי‬
               ‫כי החיבורים השונים שנמצאו בקומראן משקפים קשת רחבה של קבוצות שהתקיימו בימי בית‬
               ‫שני‪ 42.‬לאור הנחה זו מתבהרת מהות הזיקה בין ספר ברית דמשק ובין סרך היחד‪ .‬סרך היחד‬
               ‫מכיל את התקנות והכללים שנועדו לאלה אשר חיו ולמדו במרכז הכת בקומראן‪ ,‬בעוד חוקיו‬
               ‫של ספר ברית דמשק נועדו לאלה אשר הצטרפו אל הכת אך בחרו לחיות ב'מחנות' ('ואם מחנות‬
               ‫ישבו כסרך הארץ ולקחו נשים והולידו בנים' [ברית דמשק (גניזה)‪ ,‬עמ' ז‪ ,‬שורות ‪ ,)]7–6‬דהיינו‬
               ‫במסגרת הקהילות הכתתיות שהיו פזורות ברחבי ארץ־ישראל‪ 43.‬לדעתי בספר ברית דמשק‬
               ‫מתוארים רק השלבים הראשוניים של ההצטרפות לכת‪ ,‬ואילו סרך היחד מתאר גם את שלביו‬

                                                 ‫הסופיים של תהליך זה‪ ,‬שאולי הושלם רק ביישוב בקומראן‪.‬‬
               ‫יש תכונות המשותפות לספר ברית דמשק ולחיבורים נוספים שנתגלו בקומראן‪ ,‬בייחוד‬
               ‫השימוש במינוח הכתתי האופייני והאיבה המופגנת כלפי זרים‪ .‬על הקשר שבין ההלכות בספר‬
               ‫ברית דמשק ובסרך היחד ובין חיי היומיום של הכת בקומראן אפשר לעמוד בעזרת חיבור המכונה‬
               ‫במחקר תוכחות המבקר (‪ ,)4Q477‬שרק מעט ממנו השתמר‪ .‬בסרך היחד מצּווה החבר 'להוכיח‬

                                                                                ‫‪ 3	 7‬שיפמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪.89–45‬‬
                 ‫‪ 3	 8‬הרחבת מערכת ההלכה התממשה בדרכים שונות‪ :‬ב'מסורת האבות' הפרושית‪ ,‬בעריכת מגילת המקדש‬

                                        ‫בצורת התגלות אלוהים ישירה‪ ,‬ומאוחר יותר במושג התורה שבעל־פה של חז"ל‪.‬‬

                      ‫‪L.H. Schiffman, Sectarian Law in the Dead Sea Scrolls: Courts, Testimony and the Penal Code 	39‬‬

                                                                         ‫‪(Brown Judaic Studies, 33), Chico, Calif. 1983, pp. 14–17‬‬

                                                                              ‫‪ 4	 0‬שכטר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪.xxix–xviii‬‬
                                                                                           ‫‪ 	41‬גינצבורג (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)2‬‬

                 ‫‪ 4	 2‬י' שיפמן‪' ,‬מלחמת המגילות‪ :‬התפתחויות בחקר "המגילות הגנוזות"'‪ ,‬קתדרה‪ ,‬סא (תשרי תשנ"ב)‪ ,‬עמ'‬
                                                                                                              ‫‪.23–3‬‬

                      ‫‪A. Rubinstein, ‘Urban Halakhah and Camp Rules in the “Cairo Fragments of a Damascus Covenant”’, 4	 3‬‬

‫‪283 Sefarad, 12 (1952), pp. 283–296‬‬
   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300