Page 300 - מגילות קומראן א
P. 300

‫יהודה שיפמן‬

                                                      ‫ואשר ידבר בפיהו דבר נבל – שלושה חודשים‪.‬‬        ‫‪288‬‬
                                                              ‫ולמדבר בתוך דברי רעהו – עשרת ימים‪.‬‬

                                              ‫ואשר ישכוב וישן במושב הרבים – שלושים ימים [‪]...‬‬
                                     ‫ואשר ישחק בסכלות להשמיע קולו – ונענש שלושים יום [‪]...‬‬
                    ‫והאיש אשר ילך רכיל ברעהו – והבדילהו שנה אחת מטהרת הרבים ונענש‪.‬‬
                                      ‫ואיש ברבים ילך רכיל – לשלח הואה מאתם ולוא ישוב עוד‪.‬‬

                                               ‫והאיש אשר ילון על יסוד היחד – ישלחהו ולא ישוב‪.‬‬

‫הע ֵברות הנמנות בחטיבה זו כוללות שקר‪ ,‬העלבת עמית לכת‪ ,‬עשיית דין לעצמו‪ ,‬התערטלות‬
‫בפומבי‪ ,‬התנמנמות באספת החברים וכן נטישת האספה בלא רשות מוקדמת‪ .‬העונש הקל ביותר‬
‫הוא הפחתת מנת המזון לפרק זמן מוגדר; חמורה יותר היא הרחקה מן המזון הטהור; והעונש‬
‫הכבד ביותר הוא נידוי מוחלט מן הכת‪ .‬מי שסולק מן הכת יוכל לשוב אליה רק אם יעבור את כל‬

                                                       ‫שלבי החניכה מחדש כטירון גמור‪64.‬‬

                                                                                 ‫ה‪ .‬אספת העדה‬
                  ‫חטיבה זו (‪ ,1QS‬טור ח‪ ,‬שורה ‪ – 1‬טור ט‪ ,‬שורה ‪ )26‬נפתחת במילים הבאות‪:‬‬

               ‫בעצת היחד שנים עשר איש וכוהנים שלושה תמימים בכול הנגלה מכול התורה‬
                     ‫לעשות אמת וצדקה ומשפט ואהבת חסד והצנע לכת איש אם (=עם) רעהו‬
                                                        ‫לשמור אמונה בארץ ביצר סמוך ורוח נשברה‬
                                                                  ‫ולרצת עוון בעושי משפט וצרת מצרף‬
                                                                        ‫ולהתהלך עם כול במדת האמת‪.‬‬

‫(‪ ,1QS‬טור ח‪ ,‬שורות ‪)4–1‬‬

‫כמה נושאים חשובים לתפיסתה של הכת את עצמה נרמזים בחטיבה זו‪ .‬מדובר כאן על פריׁשתם‬
‫של בני הכת 'מתוך מושב הנשי (=אנשי) העול ללכת למדבר לפנות שם את דרך הואהא (=ה')‬
‫כאשר כתוב‪" :‬במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסלה לאלוהינו" (ישעיה מ‪ ,‬ג)' (‪ ,1QS‬טור ח‪,‬‬
‫שורות ‪ .)14–13‬נזכר כאן האיסור לערב את הון אנשי היחד עם הונם של אנשים מחוץ לקבוצה‬
‫(שם‪ ,‬טור ט‪ ,‬שורות ‪ .)9–8‬הכת ראתה בעצמה 'בית קודש לישראל וסוד קודש קודשים לאהרון‬
‫[‪ ]...‬לכפר בעד הארץ ולהשב לרשעים גמולם' (שם‪ ,‬טור ח‪ ,‬שורות ‪ .)7–5‬אנשי הכת צריכים‬
‫ללכת 'במשפטים הרשונים אשר החלו אנשי היחד לתיסר (=להתייסר) בם עד בוא נביא ומשיחי‬
‫אהרון וישראל' (שם‪ ,‬טור ט‪ ,‬שורות ‪ .)11–10‬זו עדות ברורה לתפיסה הקומראנית שלפיה מצפים‬

                   ‫באחרית הימים לשני משיחים‪( 65‬ואליהם יילווה הנביא של אחרית הימים)‪.‬‬
‫עוד נוספו כאן קובצי עונשים (שם‪ ,‬טור ח‪ ,‬שורה ‪ – 20‬טור ט‪ ,‬שורה ‪ ,)2‬וכן נאמר על‬

                                     ‫התנהגותו הראויה של חבר הכת בתוך הכת ומחוצה לה‪:‬‬

                                    ‫ואלה תכוני הדרך למשכיל בעתים האלה לאהבתו עם שנאתו‪:‬‬
                                                               ‫שנאת עולם עם אנשי שחת ברוח הסתר‬

                                ‫לעזוב למו הון ועמל כפים כעבד למושל בו וענוה לפני הרודה בו‬

                                                       ‫‪ 	64‬ראו‪ :‬שיפמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪.267–240‬‬
                                                ‫‪ 	65‬השוו לעיל‪ ,‬הערה ‪ 25‬ובגוף המאמר סמוך להערה זו‪.‬‬
   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305