Page 305 - מגילות קומראן א

‫ספר ברית דמשק ומגילת הסרכים‬

‫ברכה לכוהנים בני צדוק‬ ‫טור ג‪ ,‬שורות ‪2 8–22‬‬
‫ברכה לכוהן הראש‬ ‫טור ד‪ ,‬שורות ‪ 28–22‬‬
‫טור ה‪ ,‬שורות ‪ 19–8‬‬
‫ברכה לקבוצה בלתי מזוהה‬ ‫טור ה‪ ,‬שורות ‪2 9–20‬‬
‫ברכה לנשיא העדה‬

‫ברכות אלו מעבדות את ברכת כוהנים‪ ,‬ותלות זו מאפשרת להעלות השערה בדבר מוצאן והקשרן‬
‫הריטואלי המקורי (מה שקרוי בחקר המקרא ה־‪ Sitz im Leben‬שלהן)‪ .‬בסרך היחד מצוי עיבוד‬
‫של ברכת כוהנים שנאמר כחלק מן הטקס הכתתי השנתי של אמירת ברכות וקללות (‪ ,1QS‬טור ב‪,‬‬
‫שורות ‪ .)4–2‬טקס זה היה כרוך במעמד ַה ְק ֵהל של כל חברי הכת ובהשתתפותם בחידוש הברית‪.‬‬
‫הכוהנים אמרו בטקס נוסח מורחב של ברכת כוהנים המיועד ל'אנשי גורל אל'‪ ,‬דהיינו לחברי‬
‫הכת‪ ,‬ואילו הלויים אמרו קללה ל'גורל בליעל'‪ ,‬קללה שהיא למעשה היפוך של ברכת כוהנים‬
‫המורחבת (שם‪ ,‬טור א‪ ,‬שורה ‪ – 16‬טור ב‪ ,‬שורה ‪ .)18‬לשיטת הכת‪ ,‬שני 'גורלות' אלה יתקיימו‬
‫כל ימי 'ממשלת בליעל'‪ ,‬כלומר בתקופת ההווה שהכת חיה בה‪ ,‬ובמהלכה יש לערוך את מעמד‬
‫ההקהל השנתי ואת טקס חידוש הברית (שם‪ ,‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ .)25–19‬תיאורו של מעמד זה מפורט‬
‫ביותר‪ ,‬ולדעתי יש להסיק מן הדמיון שעקרונות הארגון של קהל בני הכת זהים לעקרונות הארגון‬
‫של העדה באחרית הימים כמתואר בסרך העדה‪ .‬לשון אחר‪ ,‬אותו סוג מעמד אמור להיערך‬

‫באחרית הימים כשם שהוא נערך בהווה‪ ,‬בעידן שלפני ביאת המשיחים‪74.‬‬
‫באחרית הימים לא יהיה עוד קיום ל'גורל בליעל'‪ ,‬ולפיכך לא יהא עוד צורך לקללו‪ .‬רק הכת‬
‫ונאמניה ישרדו בקרבות הגדולים (המתוארים במגילת המלחמה) ובחורבן הרשעים‪ .‬אז יהיה צורך‬
‫לומר רק את נוסחת הברכה‪ .‬הברכות אשר בסרך הברכות מיועדות להמיר בעתיד את הברכות‬
‫והקללות הנאמרות בהווה כחלק ממעמד הקהל של העדה וחידוש הברית‪ .‬מלבד הברכות לכל‬
‫העדה ('יראי אל') ייאמרו ברכות לכל נושאי המשרות בעדה ולכל נכבדיה ובעיקר לנשיא העדה‪:‬‬

‫למשכיל לברך את נשיא העדה אשר [יעמוד באחרית הימים ברואש כול עד]תו‪ ,‬וברי[תו לע]ד‬

‫יח[ד]ש לו להקים מלכות עמ[ו] לעול[ם ולשפוט בצדק אביונים ול]הוכיח במי[שור לע]נוי [א]‬

‫רץ ולהתהלך לפניו תמים בכול דר[כיו כאשר צוה ביד מושה] ו[ל]הקים ברי[תו לעמו ביום]‬

‫צר לדורשי[ו‪:‬‬

‫וכמ[ג]דל ע[וז ב]חומה נשגבה‬ ‫ישאכה] אדוני לרום עו לם ‬

‫בשבטכה תחריב ארץ וברוח שפתיכה תמית רשע‬ ‫וה[כיתה לאומים] בעז [פי]כה ‬

‫[ונחה עליך רוח עצ]ה וגבורת עולם רוח דעת ויראת אל‬

‫ואמונ]ה אזור ח[לצ]יכ[ה]‬ ‫והיה צדק אזור [מותני כה ‬

‫ופרסותיכה נחושה‬ ‫ושם קרניכה ב רזל ‬

‫תנכח (=תנגח) כ[מו שור עמים רבים ותרמוס גוי]ים כטיט חוצות‬

‫לשבט למושלים‬ ‫כיא אל הקימכ ה ‬

‫וכול לאו]מים יעבדוכ[ה] ובשם קודשו יגברכה‬ ‫לפ[ניכה ישתחוו עמים ‬

‫(‪ ,1QSb‬טור ה‪ ,‬שורות ‪75)28–20‬‬

‫‪L.H. Schiffman, The Eschatological Community of the Dead Sea Scrolls, Atlanta, Ga. 1989, 7 4‬‬
‫‪pp. 72–76‬‬

‫‪ 75‬ליכט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)52‬עמ' ‪293 .289–288‬‬