Page 302 - מגילות קומראן א

‫יהודה שיפמן‬

‫העיבודים הללו‪ .‬לשיטתה של מטסו‪ ,‬אף על פי שהמגילות ‪ 4Q256, 4Q258‬ו־‪ 4Q259‬הן עותקים‬
‫מאוחרים באופן יחסי‪ ,‬הן משקפות נוסחים הקודמים למגילה ‪ ,1QS‬שהועתקה לפניהם‪66.‬‬

‫שונה דעתו של פיליפ אלכסנדר‪ .‬הוא סבור שכל תריסר העותקים של סרך היחד משקפים קו‬
‫התפתחות אחד‪ ,‬ושניתן למקמם על ציר זה לפי שיקולים פלאוגרפיים‪ .‬לפיכך לשיטתו הנוסח‬
‫המתועד במגילה ‪ 1QS‬קדום מן הנוסחים המתועדים בכתבי־היד שממערה ‪ 67.4‬למחלוקת‬
‫החוקרים בדבר היחס בין עדי הנוסח נודעת חשיבות רבה לא רק באשר להתהוות החיבור‪,‬‬
‫אלא גם באשר לשאלות כלליות יותר‪ .‬במגילה ‪ 1QS‬נזכרים כאמור 'בני צדוק הכוהנים'‪ ,‬ואילו‬
‫במגילות ‪ 4Q256‬ו־‪ 4Q258‬צירוף זה אינו מופיע‪ 68.‬לפי שיטתה של מטסו בני צדוק נוספו לעיבוד‬
‫המאוחר יחסית המתועד ב־‪ ,1QS‬ואילו לשיטת אלכסנדר היקרותו של מונח זה ב־‪ 1QS‬מקורית‪,‬‬
‫והוא נמחק בכוונה מהעותקים המאוחרים יותר של סרך היחד (ממערה ‪ .)4‬כפי שציינתי‪ ,‬שאלה‬
‫זו משפיעה על שחזור תולדות הכת ועל עמדתנו בעניין ה ִקרבה ההלכתית בין כתבי קומראן ובין‬

‫השיטה הצדוקית המתוארת בספרות חז"ל‪.‬‬

‫סרך העדה‬

‫במגילה שנתגלתה במערה ‪ 1‬סופחו לסרך היחד החיבור הקרוי סרך העדה (‪)1QSa = 1Q28a‬‬
‫ולאחריו חיבור המכונה סרך הברכות (‪ .)1QSb = 1Q28b‬אף על פי שסרך העדה הועתק באותה‬
‫מגילה הכוללת גם את סרך היחד‪ ,‬ולמרות הזיקות הרבות הקושרות בין שני הסרכים‪ ,‬יש לראות‬
‫בהם שני חיבורים נפרדים‪ ,‬אשר צריכים להיחקר כל אחד לעצמו‪ 69.‬סרך היחד וסרך העדה‬
‫מתארים בהתאמה את העולם האידאלי בהווה ואת העולם האידאלי בימות המשיח‪ .‬מסיבה זו‬
‫כנראה החליט המעתיק לכלול חיבור זה במגילה אחת עם סרך היחד‪ .‬יש גם מקבילות רבות בין‬
‫סרך העדה ובין מגילת המלחמה (‪ ,)1QM‬במיוחד בתחומים של דיני טהרה וגיל השירות בצבא‪.‬‬
‫כמו כן משותף לשני החיבורים הרעיון שמלאכים שרויים עם חברי הכת‪ ,‬ולכן נדרשת מבני הכת‬

‫הקפדה מחמירה על הטהרה‪70.‬‬
‫מן העובדה שסרך העדה הובא בכתב־היד מיד לאחר סרך היחד ברור כי בעיני בני הכת נודעה‬
‫לסרך העדה חשיבות יתרה‪ .‬לפי תוכנו הרי זה תיאור העדה באחרית הימים כפי שבני הכת ציירוה‬
‫בעיני רוחם‪ .‬ככל הנראה הניחו שעדה זו תיכון לאחר המלחמה הגדולה באחרית הימים‪ ,‬מלחמה‬
‫מעין זו המתוארת במגילת המלחמה‪ .‬לפיכך חיבור זה חיוני להבנת תפיסת העולם המשיחית של‬

‫בני כת קומראן‪.‬‬

‫‪S. Metso, The Textual Development of the Qumran Community Rule (STDJ, 21), Leiden 1997, 6 6‬‬ ‫‪290‬‬

‫‪pp. 152–153‬‬

‫‪ 67‬ראו‪P.S. Alexander, ‘The Redaction-History of Serekh ha-Yahạ d: A Proposal’, RevQ, 17 [65–68] :‬‬

‫‪(1996), pp. 437–456‬‬

‫‪ 6 8‬ראו לעיל‪ ,‬עמ' ‪.287‬‬
‫‪ 69‬כאמור כתב המגילה אופייני לתקופת החשמונאים (ראו לעיל‪ ,‬עמ' ‪ .)285‬פפאן פרסם כמה קטעים זעירים‬
‫בכתב סתרים אשר שרדו לדעתו מעותקים נוספים של סרך העדה ממערה ‪S. Pfann, ‘4Qpap cryptA :4‬‬
‫’‪ ,Serekh Ha-‘Edaha–i‬פפאן ואחרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)46‬עמ' ‪ .574–515‬קשה לקבל את דעת פפאן שהקטעים‬

‫מתמיינים לכתבי־יד מקוטעים רבים כל כך‪ ,‬אבל נראה כי אכן מדובר בכתב־יד של סרך העדה‪.‬‬
‫‪ 7 0‬שיפמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪ ;298–273‬צ'רלסוורת (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)52‬עמ' ‪.109‬‬