Page 366 - מגילות קומראן א

‫ישראל שצמן‬

‫‪ 1,200‬חיילים כבדים מבוגרים יותר‪ ,‬פרינקיפים (‪ ,)principes‬שניצבו בקו השני של מערכת‬ ‫‪354‬‬
‫הקרב; ‪ 600‬חיילים כבדים – כלי נשקם נבדלו במקצת מאלה של האחרים – שנקראו טריאריים‬
‫(‪ ,)triarii‬ושהיו המבוגרים ביותר וניצבו בקו השלישי של מערכת הקרב‪ .‬כל אחת משלוש‬
‫היחידות של החיילים הכבדים‪ ,‬ההסטטים‪ ,‬הפרינקיפים והטריאריים‪ ,‬חולקה לעשר יחידות‬
‫שנקראו מניפולים (‪ ,manipuli‬חופנים)‪ .‬מניפולוס של הסטטים ושל פרינקיפים מנה ‪ 120‬איש‪,‬‬
‫ומניפולוס של טריאריים מנה ‪ 60‬איש (פוליביוס ו‪ .)21–20 ,‬על חלוקתם של הווליטים ליחידות‬
‫משנה אין מידע‪ .‬מיותר כמעט לומר שעוצבה צבאית מהסוג של לגיון המורכבת מיחידות‬
‫שגודלן ‪ ,600+1,200+1,200+1,200‬בסך הכול ‪ 4,200‬איש‪ ,‬אינה דגם לעוצבה צבאית מהסוג‬
‫של מערכת הפנים‪ ,‬שמורכבת מיחידות שגודלן ‪+1,000+1,000+1,000‬דגל ביניים (לפי גרסת‬
‫גמירקין)‪ ,‬ובסך הכול ‪ 4,000‬איש‪ .‬המניפולים של ‪ 120‬או ‪ 60‬איש אינם דגם ליחידות משנה‬
‫של ‪ 100‬או ‪ 50‬איש המשתמעות מהתיאור במגילת המלחמה‪ .‬אף צריך להעיר שאין במגילה‬
‫ידיעה של ממש שמערכת פנים כללה דגל ביניים‪ ,‬וכך הכללתו בעוצבה הזאת היא בגדר השערה‬
‫בלבד‪ .‬כמו כן אין זה נכון שהווליטים נעו קדימה במרווחים שבין המניפולים של הטריאריים‪,‬‬
‫הפרינקיפים וההסטטים כדי להיערך בחזית מערכת הקרב כפי שנעו דגלי הביניים במרווחים‬
‫שפתחו הדגלים האחרים של מערכת הפנים‪ .‬תנועה כזאת הייתה מיותרת מאחר שמתחילה נעו‬
‫הווליטים ראשונים‪ 33.‬ועניין אחרון‪ ,‬לפי הפירוש של גמירקין מונה צבא בני אור שבע מערכות‬
‫פנים‪ ,‬שהוא קורא להן לגיונות‪ .‬אולם הצבא הרומי מעולם לא מנה מספר כזה של לגיונות‪ .‬ממועד‬
‫כלשהו במאה הרביעית פיקד כל קונסול על שני לגיונות‪ .‬הצבא הרומי התקני מנה אפוא ארבעה‬
‫לגיונות‪ ,‬ורשמית זה היה הגודל התקני גם במאה השנייה‪ .‬כפי שמוסר פוליביוס‪ ,‬לכל קונסול‬
‫הוקצו גם שתי עוצבות של בעלי ברית לטינים ואיטלקים שהיו שוות בגודלן ללגיון‪ ,‬וכך מנה‬
‫צבא קונסולרי תקני ארבעה לגיונות‪ .‬בפועל גויסו פעמים רבות במאה השלישית והשנייה לגיונות‬

‫רבים יותר‪ ,‬אך בשום קרב או מלחמה לא פעל צבא רומי בן שבעה לגיונות‪34.‬‬
‫גם הלגיון שהתמסד מאז שלהי תקופת הרפובליקה אינו יכול להיות דגם לצבא בני אור‪.‬‬
‫בלגיון הזה היו עשר קוהורטות‪ ,‬כל אחת מהן מנתה ‪ 500‬חייל בערך והורכבה משש קנטוריות‪35.‬‬
‫גם הקוהורטות של חיל העזר (‪ ,)auxilia‬חיל שאוגוסטוס מיסדו‪ ,‬מנו ‪ 500‬חייל כל אחת‪ ,‬אף כי‬
‫מאז התקופה הפלווית היו גם קוהורטות של ‪ 1,000‬חייל‪ 36.‬הלגיון הרומי מנה ‪ 5,000‬חיילים‬
‫בערך בשלהי תקופת הרפובליקה‪ ,‬ומאז אוגוסטוס ‪ 6,000–5,000‬חיילים‪ 37.‬ידין שגה בעניין זה‪,‬‬

‫‪ 3 3‬לעניין הווליטים ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,101‬ושם הפניה אל‪L. Keppie, The Making of the Roman Army, London :‬‬
‫‪ .1984, pp. 38–39‬אלא שקפי כתב במפורש שבתנועה לקראת קרב נעו הווליטים בראש‪ ,‬לפני שלושה‬
‫הקווים האחרים‪ .‬בנסיבות מסוימות (כגון מארבים‪ ,‬התנגשויות בין כוחות מצומצמים‪ ,‬סיור‪ ,‬הסחה‪ ,‬הטרדה‬
‫ואיסוף תבואה) הווליטים פעלו באופן עצמאי או בשילוב עם פרשים‪ .‬לדוגמה ראו‪ :‬פוליביוס א‪ ;7 ,40 ,‬ג‪,‬‬
‫‪ ;2 ,102‬יא‪ ;7 ,21 ,‬ליוויוס כח‪ ;2 ,33 ,‬לא‪ ;7–2 ,35 ,‬לנדון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)31‬עמ' ‪ .180–178‬גמירקין ניסה‬

‫להתכחש להבדלים מהותיים בין הווליטים לחיילי דגלי הביניים‪ ,‬אך ראו להלן‪.‬‬
‫‪ 3 4‬על מספרי הלגיונות בתקופה ‪ 91–200‬לפסה"נ ראו‪P.A. Brunt, Italian Manpower, Oxford 1971, pp. :‬‬

‫‪422–432‬‬
‫‪J. Kromayer & G. Veith, Heerwesen und Kriegf ührung der Griechen und Römer, München 1928, pp. 3 5‬‬

‫‪492–494‬‬

‫‪ 3 6‬י' שצמן‪' ,‬הצבא הרומי מאוגוסטוס עד אדריאנוס'‪ ,‬א' רפפורט (עורך)‪ ,‬יהודה ורומא‪ :‬מרידות היהודים‪,‬‬
‫ירושלים תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪ ,409 ,273–272‬הערה ‪.70‬‬

‫‪ 37‬ברנט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)34‬עמ' ‪J. Roth, ‘The Size and Organization of the Roman Imperial ;676–671‬‬