Page 57 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 57
ללכת על המים ∑¥
בסיליקה — מבנה במאה החמישית¨ קשר אל השרידים שקדמו להם Æתכניתה של הכנסייה מהמאה
ובו אולם מרכזי גבוה החמישית¨ מבנה בסיליקה בעלת טרנספט¨ שימשה גם את בוני הכנסייה המודרנית¨
ואולמות צד נמוכים יותרÆ ולמעשה ניסו המתכננים לßשחזר ßכנסייה מן התקופה הביזנטית¨ בתכנית הכוללת
אומץ מן הארכיטקטורה אטריום בכניסה¨ נרתקס¨ אולם תווך¨ שתי סטראות¨ אפסיס וחדרי שירות בצדיו Æגם
הרומית על ידי יהודים שיטת הקירוי באמצעות פיגומי עץ הנושאים רעפי חרס¨ משחזרת את שיטת קירוי
ונוצרים כאחדÆ מבני הציבור הקדומיםÆ
טרנספט — אולם רוחב
המעניק לכנסייה כולה שימו לב לכותרות העמודים שמשני צדי אולם התווך Æהן נעשו בהשראת כותרת עמוד
כנסייה שהובא מסוסיתא ומונח באטריום Æבבסיסן של חלק מהכותרות גולפו באבן
צורת צלבÆ
אטריום — רחבת כניסהÆ פרצופיהם של הנזירים המקומיים מן התקופה שבה הוקמה הכנסייה החדשהÆ
סטראות — אולמות צדÆ
נרתקס — מבואה רוחבית רצפת הכנסייה מרהיבה בפסיפסיה Æייחודה של הרצפה הוא בתשליב של דגים ולחם¨
בין האטריום לאולם בנוף החי והצומח האופייני לנופי ביצה מסוג נופי עמק החולה ובקעת בית ציידה¨ וכן לנוף
התפילה המיועדת לאלה הנילוס ובמתקנים האדריכליים המצויים בה Æבפסיפס הימני ©הדרומי® מופיעים עופות
מים שונים¨ צמח גדל גביעים ©המזוהה לעתים כלוטוס הודי¨ או כגומא® ומתוארים¨ מבנים
שטרם נטבלוÆ ומתקנים שונים המרמזים על מצרים ועל נוף הנילוס Æבמיוחד בולט הßנילומטר — ßמתקן
אפסיס — החלל הפולחני למדידת מפלס מי הנילוס ועליו מספור באותיות יווניות Æמדוע מופיעות רמיזות אלהø
בצורת חצי עיגול אשר אין לדעת בבירור אך ניתן להציע סיבות שונות∫ ייתכן שמוצא האומן הוא ממצרים¨ או
בקדמת הכנסייה¨ השמור שחדרו השפעות אמנותיות מהמרחב¨ ושמא יש בכך ניסיון לקשר בין מאגרי המים
הגדולים ומעניקי השפע באזורנו — הנילוס¨ הירדן והכנרת או רמיזה לקשר בין סיפור
לכמורה וטקסיהÆ יציאת מצרים המקראי לברית החדשה ובעיקר בין נס המן במדבר ©לאחר יציאת מצרים®
יוסף בן מתתיהו מזכיר לנס הלחם והדגים שהתרחש לפי בשורת יוחנן בתקופת הפסחÆ
דעה שהייתה קיימת
בימיו ולפיה לכנרת יש בין העמודים בסטראה הצפונית מתוארים שני טווסים¨ שתי חוגלות הנאבקות על מחרוזת
זיקה לנהר הנילוס ©∫®° פרחים כן יונק נפחד ©גירית או שפן® עונד קולר¨ המגן על עצמו מפני עוף ים גדול Æשימו
ßעוד מקור נאמן וחזק
מביא ברכה לארץ¨ הוא לב לתיאור העשיר המופיע בפסיפס השמאלי ©הצפוני® שפרטיו מוסברים להלןÆ
הנקרא בפי יושבי המקום
כפר נחום Æויש החושבים הכנסייה שופצה במאה השישית¨ אז נוספו לה כתובות ביוונית ופסיפס הלחם והדגים
את המקור הזה לאחד אשר הוצב מאחורי המזבח Æכתובת ביוונית משמאל למזבח קושרת את בניית הכנסייה
מעורקי יאור מצרים למרטיריוס פטריארך ירושלים ©∏∑ß ∫®¥∏∂≠¥לזכרה ולמנוחתה של נשמת המייסד
©נילוס®¨ כי הוא מגדל מר¸טיריוס˛ Æßלפיכך נעשה הפסיפס לאחר שנת ∂∏ ¥ואולי רק במאה השישית Æכתובת
דג כתבנית עורב המים אחרת¨ מעל הפסיפס הגדול השמאלי אומרת∫ ßאלוהים¨ זכור את סאורוס במקום
אשר ביאור אלכסנדריהß
©תולדות מלחמת הקדוש הזהÆß
היהודים ג¨ ח®Æ בפסיפס הלחם והדגים¨ נראה סל המזכיר את הנאמר בברית החדשה על איסוף שאריות
המזון בסלים Æבסל עצמו נראות ארבע כיכרות לחם ולא חמש¨ אולי כרמז לכך שהחמישית
מצויה על המזבח או במיכל המיוחד לשמירת לחם הקודש¨ הנמצא בכל כנסייהÆ
איקונות חדשות בסגנון ביזנטי המוצבות לפני החלל שבו מוצב המזבח¨ מלמדות על
נטייה במערב הקתולי והמודרני¨ ßלחזור אל המקורות ßעל ידי שילוב אלמנטים¨ ובעיקר
איקונות¨ מהמסורת הכנסייתית המזרחיתÆ
נצא מן הכנסייה ונחזור לכביש ∑∏¨ ניסע בו¨ ונפנה ימינה בעקבות השילוט לאתר הארכאולוגי ולמנזר הפרנציסקני
של כפר נחום Æמגרש חניה לאוטובוסים נמצא בצד ימין אך כלי רכב פרטיים יכולים להמשיך ישר¨ מעבר למחסום
ועד שער הכניסה למתחם Æעל שער המתחם שלט כחול הנושא כיתוב באנגלית∫ ßכפר נחום עירו של ישו Æßמימין
שלט מוזהב ועליו פסוקים רלבנטיים מהברית החדשה ושמותיהם של שלושה מחופרי האתר הפרנציסקנים∫
הנזירים אורפלי © ¨®±π≤∂≠±π≤±קורבו ולופרדה ©∏∂ Æ®±π∏∂≠±πבצד ימין לכניסה¨ מבנה בעל שתי קומות הבנוי
אבני בזלת וגיר המשמש את המנזר הפרנציסקני Æבצד שמאל — גינה ובמרכזה פסל ברונזה של פרנציסקוס
הקדוש¨ מייסד מסדר הנזירים הפרנציסקנים¨ פורש ידיו לשמים Æהשער הבא הוא הכניסה לאתר הארכאולוגיÆ
בקיר מימין קבוע תבליט שיש עם סמל המסדר הפרנציסקני בארץ הקודש Æהנזירים הפרנציסקנים רכשו את
האתר מידי הבדווים ב ¨±∏π¥חפרו אותו¨ שחזרו אותו¨ ומנהלים אותו עד ימינו Æאת התשלום מסדירים במשרד
הכרטיסים מימיןÆ