Page 4 - ETMOL_39
P. 4

‫קיסריה ‪ -‬להקל על התחרות הכלכלית‬                                 ‫בהם משום טומאת חוץ לארץ‪ ,‬אך הם לא נתחייבו במצוות‬
                                                                                                              ‫התלויות בארץ‪.‬‬
‫רות‪ .‬אי קיום המצוות התלויות בארץ בתוך תחומי ארץ־‬
‫ישראל היה כמובן‪ ,‬בגדר עבירה על צו מדאורייתא‪ ,‬אך גם‬              ‫על בני ישראל הוטלו מצוות אחדות אשר קשורות‬
‫קיומן של המצוות התלויות בארץ מחוץ לתחומי ארץ‪-‬‬                   ‫בעבודת האדמה וחלות‪ ,‬ברובן הגדול‪ ,‬על אדמתה של‬
‫ישראל לא נתקבל יפה מסיבות שונות‪ .‬על כן לא היה פתרון‬             ‫ארץ־ישראל‪ .‬מצוות אלו נובעות מלכתחילה מקדושתה של‬
‫מספיק במקרה שלא היה ידוע מהו מעמדה ההלכתי של‬                    ‫ארץ ישראל ומהיותה מתנה מיוחדת מאלוהים לעמו‪ .‬המושג‬
‫האדמה בכך שיקיימו מצוות אלו גם בתחומים שמעמדם‬                   ‫ההלכתי ״מצוות התלויות בארץ״ כולל בתוכו אותן מצוות‬
                                                                ‫חקלאיות שיש לקיימן על אדמת ארץ־ישראל‪ ,‬ואין לקיימן‬
                                                        ‫בספק‪.‬‬
‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬על אף שרבים מתושביה היהודים של ארץ‬                            ‫בחוץ לארץ‪ .‬המצוות החשובות התלויות בארץ הן‪:‬‬
‫ישראל השתדלו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להקפיד על קיום המצוות‬                   ‫שביעית )ויובל(‪ ,‬מעשרות מן היבול לסוגיהם‪ ,‬תרומה‪,‬‬
‫התלויות בארץ‪ ,‬הרי שלמצוות אלו‪ ,‬כפי שהודגש למעלה‪,‬‬                ‫לקט‪ ,‬פאה ושכחה‪ ,‬חלה‪ ,‬ביכורים‪ ,‬ערלה‪ ,‬כלאים‪ ,‬חדש‪ .‬וכמו‬
‫היה גם היבט כלכלי‪ ,‬שבשלו ביכר מי שלא היה חייב בהן ‪-‬‬             ‫כן המצווה שבני ישראל נצטוו למלאה ראשונה עם כניסתם‬

                                                    ‫לא לקיימן‪.‬‬        ‫לארץ‪ :‬״וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל״‪.‬‬

       ‫פתרונות מסיבות לאומיות‬                                     ‫סדר משנה למצוות התלויות בארץ‬

‫רבותינו התייחסו לבעיה זו ומזמן לזמן הציעו פתרונות‬               ‫ל״מצוות התלויות בארץ״ היה ערך דתי עמוק ביותר‪,‬‬
‫שונים‪ .‬פעם חייבו פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ במצוות‬              ‫ומצויות ידיעות היסטוריות ברורות על קיומן בכל התקו­‬
‫התלויות בארץ‪ ,‬ופעם אסרו להביא ירק מחוץ לארץ בשנה‬                ‫פות‪ ,‬גם בתנאים כלכליים ומדיניים קשים‪ .‬על מעמדן‬
‫השביעית‪ .‬היה זמן ש״סוריא״ חוייבה במצוות התלויות‬                 ‫החשוב של המצוות הקשורות לקרקע‪ ,‬ובכללן המצוות‬
‫בארץ‪ ,‬כדין ארץ־ישראל‪ ,‬והיה זמן שהחמירו וקבעו כי אף‬              ‫התלויות בארץ בתקופת המשנה ובעיקר לאחר חורבן הבית‬
                                                                ‫‪ -‬תעיד העובדה‪ ,‬כי הוקדש להן סדר שלם במשנה ‪-‬‬
  ‫שדה שנחכר מן הגוי בסוריה חייב במעשרות ובשביעית‪.‬‬               ‫זרעים‪ ,‬אף שלכאורה הדעת נותנת שחשיבותן של מצוות‬
‫רבי יהודה הנשיא ביקש לקצץ במצוות התלויות בארץ‬
‫ובמיוחד בשביעית שהיא המצווה המבבידה ביותר מבחינה‬                               ‫אלו היתה צריכה להצטמצם בעקבות החורבן‪.‬‬
‫כלכלית‪ ,‬וזאת מסיבות לאומיות‪ .‬רבי ביקש לעודד התייש­‬              ‫לענייננו חשובים בעיקר השביעית והמעשרות‪ ,‬שכן‬
‫בות יהודית באזורים נרחבים ככל האפשר‪ ,‬ולחזק את הישוב‬             ‫מבחינה מעשית היוו שתי מצוות אלו נטל כלכלי כבד‪.‬‬
‫היהודי גם מבחינה כלבלית‪ .‬זו היתה מטרת הצימצום החוזר‬             ‫השביעית או השמיטה‪ ,‬מחייבת הברת האדמה בכל שנה‬
‫והנשנה של שטח תחולת המצוות התלויות בארץ‪ ,‬שיזם רבי‬               ‫שביעית )דבר המתבטא באובדן שני יבולים בכל מחזור של‬
‫)כאשר השטח הנחשב לארץ‪-‬ישראל מבחינת טהרתו‪ ,‬למשל‪,‬‬                 ‫שבע שנים( והפרשת המעשרות מהווה ״מם״ שנתי קבוע‬
‫אינו מצטמצם‪ ,‬אלא להיפך(‪ .‬מקורות רבים מימי רבי עוסקים‬            ‫על היבול‪ .‬קיומן הפחית מיכולתו של החקלאי היהודי‬
‫בהגדרת מעמדם של מקומות שונים לצורך המצוות התלויות‬               ‫בארץ־ישראל להתחרות עם חקלאים אחרים‪ ,‬מלבד הקשיים‬
‫בארץ‪ ,‬ומבחינת הטומאה המיוחסת לחוץ לארץ‪ .‬יחד עם‬                  ‫שבעצם קיום המצוות הללו‪ .‬יש לזכור‪ ,‬שבתקופת המשנה‬
‫זאת‪ ,‬נתקל רבי בהתנגדות מסויימת כאשר ביקש לבצע‬                   ‫היו מוטלים על האוכלוסיה בארץ‪-‬ישראל גם מסים שונים‬
                                                                ‫מטעם השלטונות הרומיים‪ ,‬והללו לא תמיד התחשבו בכך‬
    ‫פגיעות שיטתיות בתחולתן של המצוות התלויות בארץ‪.‬‬
‫ב״תקופת האנרביה״ שלאחר רבי אנו מוצאים ששוב אין‬                                    ‫שהיהודים מקיימים מצוות התלויות בארץ‪.‬‬
‫נודעת אותה החשיבות להכרת תחומיה המדוייקים של‬                    ‫לשם קיום המצוות התלויות בארץ כראוי היה על היהודי‬
‫ארץ‪-‬ישראל לעניין המצוות התלויות בארץ‪ .‬צאצאיו של‬                 ‫לדעת בדיוק מהם תחומי הארץ‪ ,‬וליתר דיוק‪ :‬היה עליו‬
‫רבי והחכמים באותו זמן פעלו בצילו של משבר כלכלי עמוק‬             ‫לדעת היכן נופלת נחלתו ‪ -‬בתוך ארץ״ישראל או מחוצה‬
‫וממושך שהקיף את האימפריה הרומית כולה‪ :‬מצבם של‬                   ‫לה‪ .‬ידיעה זו היתה חשובה במיוחד לאותם יהודים שישבו‬
‫היהודים באימפריה ובארץ‪-‬ישראל התדרדר והלך‪ ,‬ומעמדן‬                ‫במקומות שמעמדם לצורך מצוות אלו לא היה מוגדר בבהי­‬

                 ‫של המצוות התלדות בארץ נתערער מאוד‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9