Page 4 - ETMOL_39
P. 4
קיסריה -להקל על התחרות הכלכלית בהם משום טומאת חוץ לארץ ,אך הם לא נתחייבו במצוות
התלויות בארץ.
רות .אי קיום המצוות התלויות בארץ בתוך תחומי ארץ־
ישראל היה כמובן ,בגדר עבירה על צו מדאורייתא ,אך גם על בני ישראל הוטלו מצוות אחדות אשר קשורות
קיומן של המצוות התלויות בארץ מחוץ לתחומי ארץ- בעבודת האדמה וחלות ,ברובן הגדול ,על אדמתה של
ישראל לא נתקבל יפה מסיבות שונות .על כן לא היה פתרון ארץ־ישראל .מצוות אלו נובעות מלכתחילה מקדושתה של
מספיק במקרה שלא היה ידוע מהו מעמדה ההלכתי של ארץ ישראל ומהיותה מתנה מיוחדת מאלוהים לעמו .המושג
האדמה בכך שיקיימו מצוות אלו גם בתחומים שמעמדם ההלכתי ״מצוות התלויות בארץ״ כולל בתוכו אותן מצוות
חקלאיות שיש לקיימן על אדמת ארץ־ישראל ,ואין לקיימן
בספק.
יתר-על-כן ,על אף שרבים מתושביה היהודים של ארץ בחוץ לארץ .המצוות החשובות התלויות בארץ הן:
ישראל השתדלו ,בדרך כלל ,להקפיד על קיום המצוות שביעית )ויובל( ,מעשרות מן היבול לסוגיהם ,תרומה,
התלויות בארץ ,הרי שלמצוות אלו ,כפי שהודגש למעלה, לקט ,פאה ושכחה ,חלה ,ביכורים ,ערלה ,כלאים ,חדש .וכמו
היה גם היבט כלכלי ,שבשלו ביכר מי שלא היה חייב בהן - כן המצווה שבני ישראל נצטוו למלאה ראשונה עם כניסתם
לא לקיימן. לארץ :״וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל״.
פתרונות מסיבות לאומיות סדר משנה למצוות התלויות בארץ
רבותינו התייחסו לבעיה זו ומזמן לזמן הציעו פתרונות ל״מצוות התלויות בארץ״ היה ערך דתי עמוק ביותר,
שונים .פעם חייבו פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ במצוות ומצויות ידיעות היסטוריות ברורות על קיומן בכל התקו
התלויות בארץ ,ופעם אסרו להביא ירק מחוץ לארץ בשנה פות ,גם בתנאים כלכליים ומדיניים קשים .על מעמדן
השביעית .היה זמן ש״סוריא״ חוייבה במצוות התלויות החשוב של המצוות הקשורות לקרקע ,ובכללן המצוות
בארץ ,כדין ארץ־ישראל ,והיה זמן שהחמירו וקבעו כי אף התלויות בארץ בתקופת המשנה ובעיקר לאחר חורבן הבית
-תעיד העובדה ,כי הוקדש להן סדר שלם במשנה -
שדה שנחכר מן הגוי בסוריה חייב במעשרות ובשביעית. זרעים ,אף שלכאורה הדעת נותנת שחשיבותן של מצוות
רבי יהודה הנשיא ביקש לקצץ במצוות התלויות בארץ
ובמיוחד בשביעית שהיא המצווה המבבידה ביותר מבחינה אלו היתה צריכה להצטמצם בעקבות החורבן.
כלכלית ,וזאת מסיבות לאומיות .רבי ביקש לעודד התייש לענייננו חשובים בעיקר השביעית והמעשרות ,שכן
בות יהודית באזורים נרחבים ככל האפשר ,ולחזק את הישוב מבחינה מעשית היוו שתי מצוות אלו נטל כלכלי כבד.
היהודי גם מבחינה כלבלית .זו היתה מטרת הצימצום החוזר השביעית או השמיטה ,מחייבת הברת האדמה בכל שנה
והנשנה של שטח תחולת המצוות התלויות בארץ ,שיזם רבי שביעית )דבר המתבטא באובדן שני יבולים בכל מחזור של
)כאשר השטח הנחשב לארץ-ישראל מבחינת טהרתו ,למשל, שבע שנים( והפרשת המעשרות מהווה ״מם״ שנתי קבוע
אינו מצטמצם ,אלא להיפך( .מקורות רבים מימי רבי עוסקים על היבול .קיומן הפחית מיכולתו של החקלאי היהודי
בהגדרת מעמדם של מקומות שונים לצורך המצוות התלויות בארץ־ישראל להתחרות עם חקלאים אחרים ,מלבד הקשיים
בארץ ,ומבחינת הטומאה המיוחסת לחוץ לארץ .יחד עם שבעצם קיום המצוות הללו .יש לזכור ,שבתקופת המשנה
זאת ,נתקל רבי בהתנגדות מסויימת כאשר ביקש לבצע היו מוטלים על האוכלוסיה בארץ-ישראל גם מסים שונים
מטעם השלטונות הרומיים ,והללו לא תמיד התחשבו בכך
פגיעות שיטתיות בתחולתן של המצוות התלויות בארץ.
ב״תקופת האנרביה״ שלאחר רבי אנו מוצאים ששוב אין שהיהודים מקיימים מצוות התלויות בארץ.
נודעת אותה החשיבות להכרת תחומיה המדוייקים של לשם קיום המצוות התלויות בארץ כראוי היה על היהודי
ארץ-ישראל לעניין המצוות התלויות בארץ .צאצאיו של לדעת בדיוק מהם תחומי הארץ ,וליתר דיוק :היה עליו
רבי והחכמים באותו זמן פעלו בצילו של משבר כלכלי עמוק לדעת היכן נופלת נחלתו -בתוך ארץ״ישראל או מחוצה
וממושך שהקיף את האימפריה הרומית כולה :מצבם של לה .ידיעה זו היתה חשובה במיוחד לאותם יהודים שישבו
היהודים באימפריה ובארץ-ישראל התדרדר והלך ,ומעמדן במקומות שמעמדם לצורך מצוות אלו לא היה מוגדר בבהי
של המצוות התלדות בארץ נתערער מאוד.