Page 9 - ETMOL_39
P. 9

‫‪i p p i l P t iii P i ii ip iU I‬‬

                     ‫‪PuhjyyM hjyyuyiuik‬‬

‫ה״פוסטה ‪/ /‬‬

‫נחשבו שרותי‪-‬דואר כדבר מותרות‬           ‫כתוצאה מ ה ת חרו ת בין ושיחרורם מתשלום מיסים שונים‪.‬‬
‫ובמידה שקוימו שירותים כאלה‪ ,‬הם היו‬
‫מרושלים מאוד‪ .‬שליחי‪-‬הדואר התורכ­‬       ‫הסכם זה כונה בשם ״קפיטולציות״‪.‬‬
‫יים נעו בין קושטא ובירות האזורים‬       ‫המעצמות זכו המושבות במסגרת ההסכם פעלו גם שירותי דואר‬
‫השונים בריווחי זמן של שבועות רבים‪,‬‬                         ‫של מדינות אירופה‪.‬‬
                                                                             ‫לבולים וחותמות‬
‫ומכתב שיצא לדרך היה מגיע ליעדו ‪-‬‬       ‫בעתון ״שערי ציון״ שיצא לאור‬
            ‫אם בכלל ‪ -‬כעבור זמן רב‪.‬‬    ‫בירושלים מופיעה הודעה רשמית מטעם‬

‫בארץ‪-‬ישראל הורגש הצורך בשירו­‬          ‫הממשלה התורכית ב‪ 21-‬באוקטובר‬
‫תי דואר ‪ -‬בעיקר בין התושבים היהו­‬
                                       ‫‪ . 1880‬נאמר בה בין השאר‪ ,‬כי ה״פוסטה״‬
‫דים ‪ -‬יותר מאשר במחוזותיה האחרים‬
‫של האימפריה‪ ,‬שכן יהודי הארץ היו‬        ‫העותמנית ‪ -‬כינויה של האימפריה‬         ‫מאת אריה לינדבאום‬
‫קשורים מאוד עם הארצות אותן עזבו‬        ‫התורכית ‪ -‬באה בברית עם שורה‬

‫ועם קרוביהם שם‪ .‬מוסדות הציבור כמו‬      ‫ארוכה של מדינות באירופה בדבר קיום‬
‫ה״כוללים״ )יוצאי ארצות שונות‬
‫שהתארגנו בארץ לאגודה אחת( ומוס­‬        ‫המושבות ראשון״לציון‪ ,‬פתח״תקוה‪ ,‬שירותי דואר בין ארץ‪-‬ישראל ואירופה‪.‬‬

‫דות ״החלוקה״‪ ,‬היו שולחים מדי חודש‬      ‫גדרה ואחרות הכלילו בתקופה התור­ ההודעה מסתיימת בהצעה נדיבה מאוד‪:‬‬
‫אלפי בקשות אל קרוביהם וקהילותיהם‬
‫בחוץ לארץ והיו מקבלים משם מכתבים‬       ‫כית את שם המושבה בחותמות הדואר‪ .‬״הפאסטא תשתדל בכל עוז להפיק רצון‬
‫וחבילות וכסף כתמיכה‪ .‬יהודי הארץ‬
‫העדיפו להיעזר בדואר הקונסוליות ולא‬     ‫עד אז היה נהוג שדברי״דואר גם אם מאת כל איש ואיש‪ ,‬ואלה אשר כתיבת‬
‫בדואר התורכי הכושל‪ .‬כאמור‪ ,‬פיתחו‬
‫הקונסוליות שירותי‪-‬דואר עצמאיים‬         ‫יצאו מהמושבות הוחתמו בחותמות של אדרעססא )כתובת( מוזרה להם‪ ,‬יופקד‬

‫על‪-‬פי הסכם ה״קפיטולציות״ והדואר‬        ‫הערים החשובות והמרכזיות‪ ,‬כמו עבורם איש אחד אשר ישב בבית הפו­‬
‫התורכי לא היה היחידי בארץ‪ ,‬אם־כי‬
                                       ‫סט ויכתוב הכתיבה חינם״‪.‬‬               ‫ירושלים ויפו‪.‬‬
                     ‫התורכים משלו בה‪.‬‬
‫אוסטריה וצרפת היו הראשונות‬             ‫שירותים מירושלים‬                      ‫בולים ודברי דואר מהארץ מסוף‬
‫שפתחו בתי‪-‬דואר בארץ בשנת ‪.1852‬‬                                               ‫המאה הקודמת ועד לסוף מלחמת העולם‬
‫אחר‪-‬כך פתחה רוסיה דואר משלה‬
‫ב‪ 1861-‬או בסמוך לה‪ .‬במשך כשנתיים‬                                             ‫הראשונה מכונים בשם ״קדומים״‪ ,‬שכן‬

                                       ‫הם קדמו לפעולות מינהל תקין בארץ‪ .‬ממשלת תורכיה לא הצליחה להנהיג‬

                                       ‫התקופה שיצרה את ה״קדומים״ היא בארץ סדרי‪-‬דואר דומים לסדרים שהיו‬

                                       ‫תקופת השלטון התורכי‪ .‬על״פי הסכם נהוגים בעת ההיא בארצות אירופה‪.‬‬

                                       ‫מיוחד הוקמו בכל שטחי תורכיה סיבות רבות לכך‪ ,‬אך די להזכיר את‬

                                       ‫קונסוליות של מדינות אירופה ולהן זכו­ הדרכים הגרועות שהיו אז בארץ והיע­‬

                                       ‫יות מיוחדות‪ ,‬לפקח על אזרחיהן בתחו­ דר אמצעי תחבורה והעיקר‪ ,‬את אזלת‬

                                       ‫מי האימפריה‪ .‬למדינות אירופה ניתנה ידה המוחלטת של תורכיה בהכשרת‬

                                       ‫גם זכות לשיפוט נפרד של אזרחיהן פקידות מתאימה‪ .‬באימפריה העותמנית‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14