Page 10 - ETMOL_39
P. 10

‫בול פתח‪-‬תקוה‪ ,‬שהוחתם גם בחו­‬
‫תמת מיוחדת שכללה אותיות עבריות‬
‫לצד אותיות גרמניות‪ ,‬היה בשימוש‬
‫כארבע שנים )‪ .(1910-1907‬כבר‬
‫בשנתו הראשונה נמכרו בולים בסכום‬
‫של כ‪ 1600-‬פרנקים‪ .‬כיום הוא מהפרי­‬

      ‫טים הנדירים אצל אספני הבולים‪.‬‬

                                                                                 ‫צריף הדואר הראשון בפתח־תקוה‬

   ‫פתח־תקוה בלטינית‬                        ‫לפיו יועברו מכתבי המושבה לנמענים‬      ‫)‪ (1871-1870‬פעל בארץ דואר מצרי‪.‬‬
                                           ‫בארץ ללא תשלום‪ .‬כתמורה לכך‪ ,‬קיווה‬     ‫הדואר הגרמני נפתח ביפו ב״‪1898‬‬
‫בתחילת ‪ 1910‬אסרו התורכים על‬                ‫הקונסול האוסטרי‪ ,‬שהיהודים ישתמשו‬      ‫ובשנת ‪ 1900‬בירושלים‪ .‬גם האיטלקים‬
‫מכירת בולי פתח‪-‬תקוה ובאותה שנה‬                                                   ‫פתחו דואר משלהם‪ ,‬בשנת ‪.1908‬‬
‫פתח הדואר התורכי סניף במושבה וכדי‬          ‫בדואר האוסטרי גם למשלוח מכתביהם‬       ‫המדינות שהפעילו דואר בארץ השתמ­‬
‫למשוך את לב שולחי המכתבים נכלל‬             ‫לחוץ לארץ‪ .‬האוסטרים הסכימו שתוש­‬      ‫שו בבוליהן ועליהם הדפסות של המילה‬
‫בחותמת לצד השם ״מלבם״ בערבית‪,‬‬              ‫בי פתח‪-‬תקוה יביילו את מכתביהם‬         ‫״לבנט״ או החתמות מיוחדות של כל‬
‫גם השם העברי פתח‪-‬תקוה )אמנם‬                ‫בבול שהודפס על‪-‬ידי המועצה וההכנסה‬
‫באותיות לטיניות( ובסוגרים ‪ -‬״יפו״‪.‬‬         ‫ממכירת הבולים היתה לפתח‪-‬תקוה‪ .‬על‬                                          ‫דואר‪.‬‬
‫הזכרת שם היישוב העברי בגוף החו­‬            ‫הבול מצוייר עץ תפוז ולידו מחרשה‪,‬‬      ‫היהודים היו הלקוחות העיקריים של‬
 ‫תמת היתה הישג גדול בדואר התורכי‪.‬‬          ‫מופיע בו השם פתח‪-‬תקוה בעברית‬          ‫בתי״הדואר הזרים ואלו התחרו ביניהם‬
‫בעקבות פתח‪-‬תקוה זכתה גם‬                    ‫וערכו הוא ‪ 14‬פארה )מטבע תורכי(‪ .‬כן‬    ‫במתן שירותים טובים יותר‪ ,‬הפעלת‬
‫ראשון‪-‬לציון להזכרת שמה העברי‪.‬‬                                                    ‫שירותים חדשים )כמו שירות חבילות‬
‫אולם נדירים מאוד מכתבים מראשון‪-‬‬            ‫מופיעות בבול האותיות ״יד״‪ ,‬כציון‬      ‫של הדואר הגרמני(‪ ,‬הוזלת תעריפים‬
‫לציון עם חותמת של שם היישוב בלטי­‬          ‫עברי לספרה ‪ . 14‬הבול וההסכם עוררו‬     ‫)הצרפתים ואתר‪-‬כך התורכים( ואפילו‬
‫נית ובעברית‪ ,‬אולי מפני שהמושבה‬             ‫את חמתם של התורכים וראש‪-‬המועצה‬        ‫על‪-‬ידי מינוי מנהלי‪-‬דואר יהודים והכ­‬
‫היתה קטנה והשימוש בדואר לא היה‬                                                   ‫נסת אותיות עבריות לחותמות הדואר‪,‬‬
                                           ‫נקרא לדין‪ ,‬אבל המשפט לא נתקיים‪,‬‬       ‫כל אלו כדי למשוך את ליבם של שולחי‬
                                    ‫גדול‪.‬‬  ‫לאחר התערבות אצל ״חוגים בעלי‬
‫ברחובות נפתח הדואר התורכי בשנת‬                                                                        ‫המכתבים היהודים‪.‬‬
‫‪ 1910‬והממונים עליו היו שמואל הלוי‪,‬‬         ‫השפעה״ ובעיקר על‪-‬ידי תשלום ״בק­‬       ‫השלטונות התורכיים לא שבעו נחת‬
‫מונסטורסקי וי‪ .‬טרייביש‪ .‬משרד הדואר‬         ‫שיש״ הגון למושל התורכי בירושלים‪.‬‬      ‫מן השימוש שהלך וגבר במשרדי הדואר‬
‫שכן בצריף קטן ב״גבעת הפעמון״‪.‬‬              ‫לתורכים הוסבר‪ ,‬כי בול פתח‪-‬תקוה‬        ‫הזרים וראו בהם מתחרים רציניים‪ .‬הם‬
‫אולם בשל חוסר האמון בדואר התורכי‪,‬‬          ‫אינו אלא תווית פרטית של ראש‪-‬‬          ‫ניסו להילחם בהם בצורות שונות‪.‬‬
‫העדיפו הרחובותיים לנסוע ליפו כדי‬           ‫המועצה גולדנהירש והאותיות העבר­‬       ‫משנבנתה הרכבת בארץ )בשנת ‪(1892‬‬
‫לשלוח משם את מכתביהם בדואר‬                 ‫יות ״יד״‪ ,‬הינן ראשי התיבות של שמו­‬    ‫הועבר הדואר התורכי ברכבת המהירה‬
                                                                                 ‫באופן יחסי‪ ,‬ואילו בתי‪-‬הדואר הזרים‬
                                ‫האוסטרי‪.‬‬                ‫תיו הפרטיים ‪ -‬יצחק דוד‪.‬‬  ‫המשיכו להעביר את המכתבים‬
‫מחלק הדואר הראשון ברחובות היה‬                                                    ‫בדליז׳נסים‪ .‬התורכים אף הטילו מסים‬
‫גרשון ברזנר‪ .‬כפי המסופר‪ ,‬היה אחד‬                                                 ‫על בתי‪-‬הדואר הזרים‪ ,‬אך כל אלו לא‬
‫ממחלקי הדואר ברחובות אדם בשם‬                                                     ‫עזרו‪ ,‬שכן התושבים המשיכו לשלוח על‬
‫נחמן הירשנזון‪ ,‬שידע‪ ,‬בתוקף תפקידו‪,‬‬                                               ‫פי רוב את מכתביהם באמצעות בתי‪-‬‬
                                                                                 ‫הדואר הזרים שהיו בטוחים יותר מאשר‬
   ‫את סודותיהם של כל בני המושבה‪...‬‬
‫ביפו היו כמה בתי מסחר שריכזו את‬                                                                                  ‫התורכים‪.‬‬
‫המכתבים שהובאו מהסביבה למשלוח‬
‫לחוץ לארץ‪ ,‬מי באמצעות הדואר‬                                                             ‫תפוז ומחרשה‬
‫האוסטרי ומי באמצעות הדואר הרוסי‬
                                                                                 ‫במסגרת תחרות זו זכתה פתח‪-‬תקוה‬
                             ‫או הצרפתי‪.‬‬                                          ‫אפילו לבול משלה‪ ,‬הבול העברי הרא­‬
‫עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה‬                                                      ‫שון בארץ‪ .‬יצחק גולדנהירש‪ ,‬ראש‬
‫ביטלו התורכים את זכויות המדינות‬                                                  ‫מועצת פתח‪-‬תקוה באותם ימים‪ ,‬הגיע‬
                                                                                 ‫לידי הסכם עם משרד הדואר האוסטרי‪,‬‬
  ‫הזרות וביניהם גם את זכויות הדואר‪.‬‬

                                                                                 ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15