Page 15 - ETMOL_39

‫במטעמים שהוכנו בעיקר מדגים וקינחו‬ ‫האקלים החמורים שבמקום‪ .‬על המצ­‬
‫בעוגות תוצרת מקומית‪ .‬תוך כדי שירה‬ ‫בות עשויות העץ‪ ,‬נחקקו כתובות‬
‫עליזה בציבור‪ ,‬הוגשו לחתן ולכלה‬
‫מתנות‪ ,‬כמו מגן דוד עשוי משן ממותה‬ ‫באותיות עבריות‪.‬‬
‫וכן ברכות ומברקים במתכונת ״הימים‬ ‫הילדים ובני הנוער גדלו באווירה‬
‫הטובים״ שלפני המלחמה‪ .‬למעשה היו‬ ‫יהודית חמה‪ ,‬של דיבור באידיש‪ ,‬שירה‬
‫אלה פיסות נייר כתובות בעברית‬ ‫עברית ופעילות קהילתית ערה‪ .‬הם גם‬
‫ובלועזית באותיות דפוס שהוכנו בידי‬ ‫קיבלו שיעורים באופן שיטתי ללימוד‬
‫כל המשפחות במקום‪ .‬על אחת מפיסות‬ ‫השפה העברית‪ ,‬החל מאותיות האלף‪-‬‬
‫הנייר‪ ,‬צוייר נוף ירושלמי בלווי ברכה‬ ‫בית )שהועתקו ביד( וכלה בתנ״ך ופר­‬
‫קים נבחרים בתולדות עם ישראל‬
‫לזוג הצעיר‪ ,‬בשם כל אנשי ביקוב‪-‬בים‬ ‫וארץ‪-‬ישראל‪ .‬כמו כן שותפו בטקסים‬
‫ואיחולים ״לבנות את ביתם בהר ציון‬ ‫ואירועים דתיים‪ ,‬בחגיגיות רבה‪ .‬חלקם‬
‫בירושלים״‪ .‬ברכות מעין אלה‪ ,‬חתומות‬ ‫אף הוכנו לבר‪-‬מצוה ואת היתומים לימ­‬
‫על ידי ״הנוער העברי מביקוב״ הוגשו‬ ‫דו לומר ״קדיש״‪ .‬תמיכה שיטתית‬
‫לזוג הזה ביום השנה השלישי והחמישי‬ ‫ומתמדת במובן המוסרי והכלכלי ניתנה‬
‫לזקנים‪ ,‬לנשים בודדות או אמהות ליל­‬
‫לחתונתם‪.‬‬ ‫דים שאבותיהם היו כלואים בבתי סוהר‬
‫לא ייפלא איפוא‪ ,‬שהתינוקת הראשו­‬ ‫ובמחנות עבודה‪ .‬כדי לשוות לחיי הכלל‬
‫והפרט צביון דומה במידת האפשר לח­‬
‫נה שנולדה להם ב‪ ,1949-‬נקראה בשם‬ ‫יים שחיו מלפני המלחמה‪ ,‬המשיכו לכ­‬
‫עברי מודרני ‪ -‬חביבה‪ ,‬והיא קיבלה‬ ‫נות את הפעילויות הציבוריות‪-‬‬
‫חינוך יהודי יסודי לפי האפשרויות‬ ‫מוסדיות‪ ,‬בשמות שהיו מקובלים‬
‫במקום‪ .‬אחד מהשיאים של התרוממות‬ ‫בקהילותיהם במקומות המוצא‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫הרוח בחיי הגולים היהודים בביקוב‪-‬‬ ‫חברה‪-‬קדישא‪ ,‬מעות‪-‬חיטים‪ ,‬צדקה‪-‬‬
‫מים אירע לאחר שנודע באקראי‪ ,‬מפי‬ ‫גדולה‪ ,‬גמילות‪-‬חסד‪ ,‬תלמוד‪-‬תורה‪ ,‬וכן‬
‫אחד הרוסים )מכונאי ראשי במפעל‬
‫הדגים שהחזיק ברשותו רדיו(‪ ,‬שהנה‬ ‫הלאה‪.‬‬
‫״הקימו לכם מדינה יהודית״! לשמע‬
‫בשורה זו יצאו היהודים כמעט מכליהם‪.‬‬ ‫חתונה בצפון‬
‫את המאורע חגגו בשורה של ערבי‬
‫משתה סביב כרה‪ ,‬כשה״ברשקה״ ‪-‬‬ ‫המגמה להיצמדות עיקשת למסורת‬
‫ולהמשכיות ההווי והמנהגים שבקהילות‬
‫מעין בירה מקומית המיוצרת מלחם ‪-‬‬ ‫המוצא‪ ,‬מצאה את ביטויה גם בסגנון‬
‫זורמת מהחביות כמו מים‪ .‬ובתוך‬ ‫הבילוי בצוותא והבידור‪ ,‬בעיקר סביב‬
‫ההילולא הגדולה היו נוכחים גם לא‪-‬‬
‫יהודים‪ ,‬נשמעו ללא מורא ופחד‪ ,‬שירים‬

‫״הכתובה׳״ שנכתבה במקום הצפוני בעולם‬

‫עבריים ודיבורים רמים בזכות המדינה‬ ‫נושאים בעלי צביון דתי ולאומי‪ .‬כך‬ ‫רחוקים מהווי דתי‪ ,‬השתתפו בתפילות‪.‬‬
‫שעדיין בקושי ידעו עליה דבר‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬לקראת החתונה הראשונה‬ ‫רוב היהודים שבתו מעבודה בראש‪-‬‬
‫שנערבה בביקוב‪-‬מיס בט״ז מרחשון‬
‫לימים החלו להגיע גלויות ומכתבים‬ ‫תש״ד )‪ 14‬באוקטובר ‪ ,(1943‬נכתבה‬ ‫השנה וביוס‪-‬הכיפורים‪ ,‬וזאת על פי‬
‫מישראל‪ ,‬אעןר אישרו את הבשורה‪,‬‬ ‫לבני הזוג‪ ,‬דוד בן מיכאל יעקוב‬ ‫היתר מיוחד שקיבלו מן השלטונות‪.‬‬
‫בתוספת עובדות ופרטים שעברו מפה‬ ‫שטכנוביץ ובילה בת ר׳ אהרון אריה‬ ‫רבים מבין היהודים נמנעו מעבודה גם‬
‫לאוזן‪ .‬אין תימה שהגולים בביקוב‪-‬מיס‪,‬‬ ‫מהרשק‪ ,‬כתובה לפי הנוסח המקובל‪.‬‬ ‫ביתר החגים‪ .‬את מועדי החגים חישבו‬
‫לרבות הילדים ובני הנוער שגדלו כאן‪,‬‬ ‫כתובה זו‪ ,‬שנערכה בידי אבי הכלה‬ ‫לפי לוח רב‪-‬שנתי שהותקן במקום‪.‬‬
‫והוחתמה כדת בידי שני עדים מזקני‬
‫היו מעודכנים במידה רבה בנעשה‬ ‫העדה‪ ,‬מהווה ככל הנראה‪ ,‬תעודה יחידה‬ ‫״סדר״ פסח נערך ביורטות לכל פרטיו‬
‫בישראל ומכל מקום הם חשו עצמם‬ ‫במינה‪ ,‬שכן נכתבה באחד המקומות‬ ‫ודקדוקיו ואפילו מצה לא נעדרה מהשו­‬
‫כחלק אינטגראלי של המדינה‪ .‬במשך‬ ‫הצפוניים ביותר על פני כדור הארץ‪.‬‬ ‫לחן‪ .‬הטקסט של ההגדה הועתק בכתב‪-‬‬
‫בנשף הכלולות שנערך בהשתתפות כל‬
‫השנים הבאות גברו מאמציהם להיחלץ‬ ‫יהודי המקום‪ ,‬הטיבו האורחים את ליבם‬ ‫יד וסופק לקהל‪ .‬הוא הדין גם במגילת‪-‬‬
‫מהמקום והם הצליחו לצאת מיאקוטה‪,‬‬ ‫אסתר‪ ,‬שהוכנה לכבוד הפורים‪ .‬הנפט­‬
‫ולימים‪ ,‬גם מברית‪-‬המועצות‪ .‬רובם עלו‬ ‫רים היהודים היו זוכים לטהרה‪ ,‬להלוו­‬
‫יית ולקבורה כדת וכדין‪ ,‬אף בתנאי‬
‫לישראל‪.‬‬

‫‪15‬‬