Page 12 - ETMOL_39

‫קונדר שאל המשלחת הגיע לייטננט הרברט קיצ׳נר‪ ,‬שבא‬ ‫? ‪UUr^ ,‬״״^? ^‬ ‫‪/‬ן ■ >>‬
‫במקומו של אחד מקציני המשלחת שמת מקדחת בירושלים‪.‬‬ ‫^א‬
‫במכתב מירושלים מ‪ 12-‬בדצמבר הוא מציין שמחמת‬
‫מזג‪-‬האוויר הגרוע נמנעה המשלחת מלבקר בעין‪-‬גדי‪ ,‬והיא‬ ‫—‪* ^-C»rw—t'J 1‬־*‬ ‫'‪Z.Oi.^r‬־ ^‬
‫נשארה לפי שעה בירושלים‪ .‬בהמשך המכתב מספר קונדר‬ ‫‪ ,,/‬״‪I fc c -e ...,^ .f.‬‬
‫על אחד הסמלים האנגליים במשלחת שהתאהב בבחורה‬
‫‪arr'wacai‬־־‬
‫גרמניה‪ ,‬בירושלים‪ ,‬אך אביה סירב לתתה לו לאשה‪.‬‬
‫במכתב אחר מציין קונדר שעל‪-‬אף הבדלי התכונות‬ ‫מהקוראן ״בשם אללה הרחום ורחמן״ בכתב ערבי‪ ,‬כדי‬
‫שבינו ובין קיצ׳נר אוהדים הם איש את רעהו‪ ,‬וידידותם כנה‬ ‫לעשות רושם על אמו בהישגיו בלימוד הערבית‪ .‬ב״‪12‬‬
‫ועמוקה‪ .‬מכתב מ‪ 9-‬במארס ‪ 1875‬מחברון מוקדש לתיאור‬ ‫בנובמבר כותב קונדר ממר־סבא שכבר נמדד למעלה מש­‬
‫חטוף של ביקורו בעין‪-‬גדי ובמצדה‪ .‬הנסיעה ארכה ‪ 12‬ימים‪.‬‬ ‫ליש שטחה של ארץ־ישראל‪ .‬את מכתבו ב־‪ 11‬בדצמבר‬
‫מזג האוויר היה סגרירי וסבלם של האנשים והבהמות מחמת‬ ‫מירושלים‪ ,‬פותח קונדר במסירת ידיעה שקדחת קשה תקפה‬
‫הקור והסופות היה גדול‪ .‬בהגיעה לחברון מצאה המשלחת‬ ‫‪ 18‬איש‪ ,‬כמעט את כל חברי המשלחת‪ ,‬אולם הוא עצמו לא‬
‫מקלט בבית יהודי‪ ,‬התאכסנה בו עד שהשתפר מזג האוויר‪.‬‬ ‫חלה‪ .‬הרופא של המשלחת חלה אף הוא ובאין ברירה קיבל‬
‫תושבי חברון אינם מכניסי‪-‬אורחים‪ ,‬ולא על נקלה נכנסים‬
‫המוסלמים שבעיר בשיחה עם אדם זר‪ .‬קונדר מדגיש את‬ ‫קונדר על עצמו את הטיפול בחולים‪.‬‬
‫העניין הרב שמצא בסביבה שהיא שונה מבחינות רבות מכל‬ ‫במארס מבקר קונדר בואדי מילק ומספר על יופיה של‬
‫מה שראה קודם‪-‬לכן בשאר אזורי הארץ‪ .‬בייחוד התרשם‬
‫מוואדיות המדבר‪ ,‬שבהם מצא מים זורמים בכמויות ובקצב‬ ‫הסביבה ועל פרחי‪-‬הבר בשדות‪.‬‬
‫במכתב מג׳נין ב־‪ 20‬באפריל ‪ 1874‬מודיע קונדר בשמחה‬
‫שאינם רגילים בארץ‪.‬‬ ‫שעד כה נסתיימה מדידת חצי שטחה של ארץ־ישראל‬

‫מצדה ‪ -‬המקום הנפלא ביותר‬ ‫המערבית‪.‬‬
‫במכתב מ*‪ 30‬באפריל מודיע קונדר לאמו‪ ,‬שב״‪ 4‬במאי‬
‫מכל המקומות שבהם סיירה המשלחת נראתה מצדה‬ ‫ייצא באניה מיפו הביתה לחופשה‪ ,‬ואף־כי בריאותו נפגעה‬
‫לקונדר כ״המקום הנפלא ביותר שביקר בו מעודו וכמצודה‬ ‫מחמת החורף הקשה ועמוס״העבודה‪ ,‬הרי יש לו סיפוק מלא‬
‫טבעית החזקה ביותר שראה מימיו״‪ .‬הוא מתאר את מצדה‬ ‫מתוצאות פעולתו בארץ‪ ,‬שכן מביא הוא עמו ללונדון נתונים‬
‫ומלווה את תיאורו בשרטוט של ההר ושרידי עתיקותיו‪.‬‬ ‫על שלושת״אלפי מילים מרובעים שנמדדו בין בית״לחם‬
‫מעל פסגת ההר ראה כ״על מפה פרושה לפניו״ את מחנות‬
‫הרומאים שמקומות החניה שלהם נשתמרו ״כאילו רק‬ ‫ונצרת‪.‬‬
‫אתמול נבנו״‪ .‬אף עין‪-‬גדי ״הנפלאה״ עשתה עליו רושם עז‪.‬‬
‫בין מארם למאי עסקה המשלחת במדידת אזור החוף‬ ‫לאחר ששהה כמה חודשים באנגליה חזר קונדר בספט­‬
‫הדרומי)יבנה‪-‬א שקלון‪-‬עזה( ואזור בית‪-‬גוברין‪ .‬במכתביו‬ ‫מבר ‪ 1874‬לארץ‪ .‬במכתבו לאמו הוא מדגיש את ״הזמן‬
‫של קונדר מתקופה זו נדונות בעיקר בעיותיו האישיות‪:‬‬ ‫הקצר״ שבו עבר את הדרך מלונדון ליפו‪ :‬״בסך הכל תשעה‬
‫ימים וכמה שעות בלבד״‪ .‬ב‪ 22-‬באוקטובר שוהה קונדר‬
‫בכפר יוטה )בכביש ירושלים־חברון־באר‪-‬שבע( והוא‬
‫טוען במכתב לאמו‪ ,‬שהוא האירופי הראשון שבני המקום‬
‫ראו מימיהם‪ .‬לדבריו‪ ,‬עולים הם בבריאותם על הכפריים‬
‫במקומות אחרים בארץ־ישראל‪ ,‬והם גם אדיבים יותר מר­‬

‫בים מבני‪-‬הארץ שפגש בסיוריו‪.‬‬
‫את מכתבו מ‪ 9-‬בנובמבר מדאהריה פותח קונדר בבקשה‬
‫מאביו שיאסוף ידיעות על המנהגים העתיקים בחיי היהודים‬
‫בני זמנו‪ .‬בהמשך המכתב הוא מספר‪ ,‬שביקר בבאר‪-‬שבע‬
‫ובתל‪-‬ערד וחזר משם בריא ושלם‪ .‬ב‪ 18-‬בנובמבר מודיע‬

‫הציורים ליוו א ת מכתבי קונדר והם מתארים את נוף הארץ ואנשיה‬

‫‪12‬‬