Page 17 - ETMOL_39
P. 17

‫אותו זמן בו נכתב המכתב לראש‬                   ‫מרידת הערבים בפאטימים המצרים‬             ‫בירושלים‪ ,‬כאילו הוא הולך בבית הקב­‬
 ‫הישיבה הירושלמית ‪ -‬ראשית שנות‬                 ‫שמשלו בארץ‪ .‬נראה שאותה פורענות‬           ‫רות הישן ברמלה ומצא בו שלושה‬
 ‫החמישים של המאה הי׳׳א ‪ -‬היתה שנה‬              ‫שחלומו של יוסף הציל את בני רמלה‬          ‫אנשים עומדים ועמהם שלושה ספרי'‬
 ‫קשה‪ ,‬יפת הפסיד כספים רבים והוא‬                ‫ממנה‪ ,‬היא אחת מהתלאות שהתרחשו‬            ‫תורה שעליהם )בדים( שחורים‪ .‬הלו‬
 ‫פורש את צרותיו לפני הנשיא וראש‬                ‫באותם ימים‪__________________ .‬‬           ‫מהם ועבר והתרחק מהם‪ .‬אחר״כך שב‬
                                                                                        ‫אליהם ובירכם לשלום ואמר‪ :‬מי אתם‪:‬‬
             ‫הישיבה ומבקש ממנו עזרה‪.‬‬              ‫טיוטה על הדף הריק‬
 ‫בתחילת המכתב מזכיר יפת את‬                                                              ‫אמרו לו‪ :‬אנחנו משה ואהרון ושמואל‪.‬‬
 ‫שהותו בירושלים אצל הנשיא ואת‬                  ‫אותו זכרון‪-‬עדות הונח ברבות הימים‬         ‫אז נרתע והשתחווה אפים ארצה‪ .‬כי אכן‬
 ‫צערו על שנאלץ לשוב לפסטאט‪ .‬והוא‬               ‫בגניזה של קהיר ושם נמצא ומתוכו‬           ‫אחזוהו חיל ורעדה‪ .‬אמרו לו‪ :‬קום מהר‬
 ‫מוסיף ומספר‪ ,‬כי היתה לו בת‪ ,‬אשר עד‬            ‫למדנו את הסיפור בחלום שהציל עיר‪.‬‬         ‫אל רמלה ואמור להם כי יוציאו גזר״דין‬
 ‫שהביאה לחופה הוציא עליה את מיטב‬               ‫ואותו דף נייר מגלה לנו סיפור נוסף‬        ‫לשנים־עשר יום וישובו אל אלהים‪,‬‬
 ‫כוחו וכספו‪ :‬בעת ששהה בירושלים‬                 ‫שאירע כ״‪ 25-20‬שנה אחרי‪-‬כן‪ .‬באותם‬
 ‫ילדה בן ונפטרה בלידתה‪ ,‬וגם הילד מת‪,‬‬           ‫ימים נוהגים היו לכתוב טיוטות של‬          ‫בטרם יתרגשו עליהם אסונות קשים‪ .‬אז‬
 ‫בחודש שבט‪ ,‬בשנה שלפני כתיבת‬                   ‫מכתבים בצד אחורי של מכתב או מסמך‬         ‫התעורר ולבש את בגדיו והלך להתפלל‬
 ‫המכתב‪ .‬מאז הקדיש יפת את בוחותיו‬               ‫ישן‪ .‬הנה נפל זכרון־העדות בידיו של‬
 ‫לשיפוץ בית‪-‬הכנסת של הירושלמיים‬                ‫יפת בן דויד בן שכניה‪ ,‬חזן‪ ,‬סופר ועסקן‬    ‫על שער יהודה‪ ,‬ונלווה אליו אביו בדרך‬
 ‫בפסטאט ולמשיכת אנשים אליו‪ .‬הוא אף‬             ‫ציבורי בקהילה היהודית בפסטאט‪.‬‬            ‫אליו והתפלל יחד עמו‪ .‬וכסיים השנים‬
 ‫אירגן ׳פסיקה׳‪ ,‬מגבית מיוחדת‪ ,‬ובע­‬             ‫ובצד השני‪ ,‬הריק‪ ,‬של זכרון־העדות‬          ‫את תפילתם סיפר יוסף לאביו את הח­‬
 ‫שרת הדינרים שנאספו קנה מחצלות‬                 ‫כתב טיוטה של מכתב שעמד לשלוח‬             ‫לום אשר ראה‪ :‬אמר לו)אביו(‪ :‬חלום זה‬
 ‫חדשות לבית‪-‬הכנסת‪ .‬הקהל מסר לו את‬              ‫לדניאל בן עזריה‪ ,‬הנשיא וראש הישי­‬        ‫ממש ראיתי אף אני‪ .‬ונשבע לו על כך‬
 ‫׳השוק׳)דהיינו‪ ,‬ההשגחה על השחיטה(‪,‬‬             ‫בה בירושלים‪ .‬מתוך טיוטה זו למדים‬         ‫בשבועה‪ .‬הלכו שניהם אל ׳הראש׳‪,‬‬
 ‫אבל במשך שמונה־עשר שבועות היתה‬                                                         ‫שלמה ראש ישיבה )ככל הנראה‪ ,‬שלמה‬
 ‫הכנסתו פחותה מעשרה דרהמים )קרוב‬                                       ‫אנו סיפור נוסף‪.‬‬
 ‫לדינר אחד בחודש‪ ,‬כמחצית הסכום‬                 ‫החזן יפת בן דויד בן שכניה הרבה‬           ‫בן יהודה‪ ,‬אך לגמרי לא מן הנמנע‬
 ‫שנדרש לפרנסתה של משפחה בתקופה‬                 ‫לעסוק בניהול ענייני ההקדש היהודי‬         ‫שהכוונה לקודמו‪ ,‬שלמה הכהן בן יוסף(‪,‬‬
 ‫ההיא(‪ .‬סידרו ׳פסיקה׳ למענו‪ ,‬אך רק‬             ‫בפסטאט‪ .‬הוא הותיר אחריו בגניזת‬           ‫והודיעוהו את דבר החלום‪ .‬אמר הוא‬
 ‫שלושה אנשים תרמו סכומים ראויים‪,‬‬               ‫קהיר מסמכים ומכתבים רבים‪ .‬מצויות‬         ‫לאלו השנים‪ :‬חלום זה ממש )אני רואה(‬
 ‫מרבע דינר ועד דינר‪ ,‬כי ״הלוקחים‬               ‫עשרות רשימות בכתב ידו‪ ,‬המכילות‬           ‫מזה שלושה לילות‪ .‬אז ירד יוסף אב‬
 ‫רבים מן הנותנים״‪ .‬מצבו חמור‪ ,‬כי מצב‬           ‫פרטים וחשבונות על עבודת השיקום‬           ‫בית ‪r‬ין אל רמלה וישב בבית הכנסת‬
 ‫בריאותו ירוד ועליו לפרנס גם את בנו‪.‬‬           ‫של בית כנסת ״של הירושלמיים״‪,‬‬             ‫של הירושלמיים והכריז על )‪-‬לפני( כל‬
 ‫על כן‪ ,‬הוא מבקש‪ ,‬כי הנשיא יוותר‬               ‫בפסטאט‪ .‬פעילותו נמשכה במשך שלו­‬          ‫הנוכחים וסיפר להם את החלום וציוום‬
 ‫לטובתו על מחצית מהכנסות השחיטה‬                ‫שים שנה בערך‪ ,‬משנות העשרים ועד‬           ‫לקיים תענית בימי ב׳ ו‪-‬ה׳‪ .‬ושלח את‬
 ‫שנשלחה לפי הנוהג לירושלים‪ .‬ומסיים‬             ‫לשנות החמישים של המאה הי׳׳א‪ .‬הוא‬
                                               ‫ובנו היו גם ממונים על השחיטה‪ ,‬ותמו­‬      ‫בקזר החזן אל אבל)כנראה כינוי לקראי‬
             ‫יפת את המכתב; ______‬              ‫רת חלק מן ההכנסות חייבים היו לדאוג‬       ‫שומר הלכות סגפנות ומתאבל על חורבן‬
                                               ‫לכשרות‪ ,‬לניהול החשבונות ובייחוד‬          ‫ירושלים‪ ,‬מ״אבלי ציון;״ סגפנים אלה‬
       ‫איש לא התלונן‬                           ‫להפרשת אותו חלק מן ההכנסות שנועד‬         ‫מוזפרים גם במקומות אחרים(‪ ,‬שהיה‬
                                                                                        ‫לחברינו הקראים וסיפר להם את הח­‬
 ‫״על כן‪ ,‬שמא ייראה לך‪ ,‬אדוננו‪ ,‬יגדל‬                                 ‫לישיבה בירושלים‪.‬‬    ‫לום‪ .‬אחרי‪-‬כן התרחש ברמלה הדבר‬
 ‫כבודך ויועצם הודך‪ ,‬עשה נא חסד עם‬                                                       ‫ההוא‪ ,‬שממנו הושיעם אלהים‪ .‬ונקווה‬
 ‫עבדך ויהיו החצאים )מחצית ההכנסה‬                                                        ‫לגמר טוב מאת האלהים וכן יעשה‬
 ‫שהפרישו לישיבת ארץ‪-‬ישראל(‬
 ‫לתלמידך‪ ,‬אם מעט ואם הרבה‪ ,‬מפני‬                                                                              ‫בחסדו ובנדיבותו‪.‬״‬
 ‫שאני זקן וקשה לי מאד‪ ,‬ואינני ישן‬                                                       ‫את האזור פקדו אז תלאות רבות עקב‬
 ‫בלילות כלל‪ ,‬ואנחנו שניים‪ ,‬אני ובני‪.‬‬
 ‫מאז שירדתי אל השוק )להשגיח על‬                                                          ‫רמלה ‪ -‬ציור י שן) אז חשבו שרמלה היא רמה(‬
 ‫השחיטה( ועד עכשיו לא באו להתלונן‬
 ‫לא קצב ולא שומר )משגיח על הכש­‬
 ‫רות( ולא בר ישראל‪ ,‬לא בענייני טרי­‬
 ‫פות ולא בזולתם‪ ,‬והוא מן השמים‪.‬‬
 ‫אבקשך אפוא כי תעשה חסד עם תלמי­‬
 ‫דך בעניין זה ותזכה לתפילתם של‬
 ‫התלויים בי‪ .‬וה׳ למען שמו יכפיל שכרך‬

               ‫בעולם הזה ובעולם הבא״‪.‬‬
 ‫התייעץ הנשיא דניאל בן עזריה עם‬
 ‫מקורביו והללו שהכירו את יפת בן דויד‬
 ‫ומעשיו הטובים‪ ,‬הציעו לו להיענות‬

           ‫לבקשתו וכפי הנראה‪ ,‬כך היה‪.‬‬

  ‫לעיון נוסף‪ :‬מ ע ש ה בחלום נורא ובמ״‬

  ‫שרת ציבור בא בימים ״ מ‪ .‬גיל‬

  ‫ב״מחקרי עדות וגגתה״ ‪) -‬ספר היובל‬

                              ‫ל ש״ד ג ד שיין(‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22