Page 13 - ETMOL_39

‫כה זו )בפברואר ‪ (1877‬ובסופה של אותה שנה סיים את‬ ‫‪ \ i‬׳ר‪,‬־״‪ 1‬ו “ ‪T‬־■) ‪...‬‬
‫עבודתו והסקר כלל ‪ 6000‬מילים מרובעים‪ ,‬שנמדדו בין דן‬ ‫‪I t / I 11‬‬ ‫יי‪,-‬״‬
‫ובאר‪-‬שבע ובין הירדן והים התיכון‪ .‬קיצ׳נר הצטיין אחר כך‬
‫במלחמות שונות‪ ,‬נתמנה לדרגת פילד־מרשל והיה שר‪-‬‬ ‫אהבתו לצעירה שהכיר באנגליה והחלטתו לשאתה לאשה‪,‬‬
‫המלחמה של אנגליה ב‪ .1914-‬צוללת גרמנית טיבעה את‬
‫על אף התנגדות משפחתה‪ .‬מכתביו‪ ,‬שבהם משתקפים קש­‬
‫ספינתו כשהפליג לרוסיה‪.‬‬ ‫ריו ההדוקים עם אמו‪ ,‬רצופים רגשות״תודה לה על הבנתה‬

‫‪ 26‬מפות ו״‪ 7‬ספרים‬ ‫ותמיכתה בו בשעות ״גורליות אלו של חייו״‪.‬‬
‫בתחילת יוני עברה המשלחת לצפון הארץ‪ .‬ב״‪ 10‬ביולי‬
‫עיבוד החומר למפה נעשה על‪-‬ידי קונדר‪ ,‬בעזרת קיצ׳נר‪.‬‬ ‫‪ 1875‬הגיעו לצפת והותקפו על״ידי המון תושבי המקום‪,‬‬
‫המפה יצאה לאור בשנת ‪ ,1880‬ב‪ 26-‬חלקים‪ .‬המחקרים‬ ‫שהיו מזויינים באלות‪ ,‬פגיונות ונשק חם‪ .‬מצבם היה קשה‬
‫שליוו את המפה הכילו שבעה כרכים‪ ,‬ובהם תיאורי המקו­‬ ‫וספק אם היו נשארים בחיים לולא בא לעזרם מרקוס סיגל‪,‬‬
‫מות השונים‪ ,‬העתיקות‪ ,‬החי והצומח וכדומה‪ ,‬הם יצאו לאור‬ ‫הנציג הבריטי בצפת‪ ,‬שהופיע במקום ההתנפלות עם קצין‬
‫בשנים ‪ . 1884-1880‬המפה והספרים משמשים עד היום אחד‬
‫המקורות החשובים לחוקרי הארץ‪ .‬הם גם נותנים תמונת‪-‬‬ ‫וחיילים תורכים ופיזר את המון התוקפים‪ .‬קונדר וקיצ׳נר‬
‫מצב של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בתחילת שנות ה‪ 80-‬של המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬עם תחילת התנועה הציונית‪ .‬קונדר הוציא לאור‬ ‫נפצעו קשה‪.‬‬
‫ספר שבו תיאר את עלילות מסע‪-‬הסקר ואחר‪-‬כך פירסם‬ ‫התקפת בני צפת לא היתה הצרה היחידה שפקדה את‬
‫קונדר‪ .‬זמן קצר לפני כן לקה בקדחת קשה‪ ,‬שמנעה ממנו‬
‫ספרים אחרים על ארץ‪-‬ישראל ועבר הירדן‪.‬‬
‫מששב קונדר לאיתנו ב‪ 1881-‬קיבל עליו שליחות חדשה‬ ‫לנהל כראוי את פעולות המשלחת ולעתים נאלץ למסור את‬
‫מטעם החברה‪ :‬לחקור את עבר הירדן המזרחי‪ .‬הוא הספיק‬ ‫הפיקוד לידי קיצ׳נר‪ ,‬שאף הוא התייסר בקדחת‪ .‬על כל‬
‫למדוד כ‪ 500-‬מילים מרובעים בעבר הירדן וזיהה כמה‬ ‫התלאות הללו נוספה גם מועקה אישית‪ :‬הצעירה שאותה‬
‫ישובים תנ״כיים עד שאולץ לחזור‪ ,‬מחמת ההתנגדות התור­‬ ‫אמר קונדר לשאת לאשה‪ ,‬השיבה פניו ריקם בלחץ משפח­‬
‫תה‪ .‬במכתב ממנזר שעל הר‪-‬הכרמל‪ ,‬שם החלים מפצעיו‪,‬‬
‫כית‪.‬‬ ‫הוא מספר לאמו על מאורע צפת ומציין שלולא קיצ׳נר שחש‬
‫ב‪ 1882-‬חזר קונדר לשירות פעיל בחיל‪-‬המהנדסים ונשלח‬ ‫לעזרתו ברגע הקשה ביותר של ההתנפלות לא היה נשאר‬
‫למצרים‪ ,‬שם השתתף בדיכוי מרד שנערך נגד האנגלים‪.‬‬ ‫בחיים‪ .‬הוא מהלל גם את אומץ ליבם של שאר חברי‬
‫משם עבר להודו ולמקומות אחרים של האימפריה הבריטית‪.‬‬ ‫המשלחת שהתנהגו בשעת הסכנה ״כיאה לאנגלים״‪ .‬במכ­‬
‫תב לוועד החברה לחקירת ארץ‪-‬ישראל הוא מסביר שבתנ­‬
‫הוא קיבל דרגת קולונל‪ .‬בעת שירותו בהודו נשא אשה‪.‬‬ ‫אים הנוכחיים ‪ -‬כשהוא וקיצ׳נר חולים ‪ -‬אין אפשרות‬
‫קונדר התקרב לחיבת‪-‬ציון‪ ,‬הציע תכניות שונות‬ ‫לנהל את עבודת הסקר כראד‪ .‬ב‪ 1-‬באוקטובר ‪ 1875‬הפליג‬
‫להתיישבות יהודית בארץ והביע את תקוותו‪ ,‬כי לא ירחק‬
‫היום שבו תשוב ארץ‪-‬ישראל ותפרח בעזרתם של היהודים‪.‬‬ ‫עם קיצ׳נר מיפו לאנגליה‪.‬‬
‫קונדר נפטר בשנת ‪ ,1910‬ועד היום הוא נחשב כאחד‬ ‫את מכתבו האחרון לאמו שלח ב‪ 20-‬בספטמבר ‪,1875‬‬

‫מהחשובים בחוקרים של ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫ובכך נשלם אוסף המכתבים ששלח קונדר לאמו מארץ‬

‫לעיון נוסף‪ :‬שיבת ציון וערב ‪ -‬אליהו אילת‪.‬‬ ‫ישראל בין יולי ‪ 1872‬וספטמבר ‪.1875‬‬
‫ב‪ 1872-‬כשקיבל קונדר את ראשות המשלחת מצא שטח‬
‫‪3‬ו‬
‫מדוד של כ‪ 500-‬מילים מרובעים‪ :‬עם יציאתו מהארץ‬
‫הושלמה מדידתם של ‪ 4700‬מילים מרובעים‪ ,‬ארבע‪-‬‬
‫חמישיות מכל השטח שנועד לסיקור ולמדידה‪ .‬עם שובו‬
‫לאנגליה התמסר קונדר לעיבוד החומר‪ ,‬הוא לא חזר לארץ‬

‫להשלמת הסקר בשל מצב בריאותו‪ .‬קיצ׳נר המשיך במלא­‬