Page 21 - etmol 98
P. 21

‫המלך אלכסנדר קובע‬
                                                                                             ‫נוסח שבועה מיוחד‬
                                                                                            ‫ליהודים‪ ,‬שנת ‪1505‬‬

‫הזה תיכף ומיד בחרמות ושמחות ויתר‬                                  ‫יהודי פולין במאה ה־‪ 2‬ו‬  ‫היהודי יפנה לעבר השמש ויעמוד‬
‫רדיפות תכופות שיגיעו לו עד שערי‬                                                           ‫יחף במקום מקודש‪ ,‬לבוש מעיל או בגד‬
‫מוות עד אשר ירים ויסיר המכשלה‬             ‫ומגלה למישהו אחר את העניין הנדון‪,‬‬               ‫אחר‪ ,‬עם כובע יהודי לראשו ובנפרד‬
‫הזאת וזממו לא יפיק‪ .‬ומעשה שהיה‬            ‫מרחיקים את המדליף במשך שנה‬                      ‫מאנשים אחרים‪ .‬אם ייכשל שלוש‬
‫איש אחד‪ ,‬יקיר שמו‪ ,‬מקלעצק‪ ,‬כאשר‬           ‫תמימה מישיבות הקהל ועל כך מכריזים‬               ‫פעמים‪ ,‬יוטל עליו קנם של רבע מאקרה‬
‫מסר בתו ביד הפריץ בחובו‪ ,‬החרמנוהו‬                                                         ‫על כל כשלון ואם ייכשל ברביעית‪,‬‬
‫תיכף ומיד בתקיעות שופר וכיבוי נרות‬                                 ‫בבתי כנסיות‪...‬‬         ‫יחויב בדין‪ .‬וזאת יגיד האיש שיקרא את‬
‫וגזרנו על כל המדינה לעשות כמשפט‬           ‫‪...‬כל בעלי בתים וכל הבחורים‬                     ‫נוסח השבועה לפני היהודי‪ :‬אליהו‬
 ‫הזה בכל בתי כנסיות ולרדפו עד חרמה‪.‬‬       ‫והנערים הן מתושבי עירנו והן מעיירות‬             ‫היהודי‪ ,‬אני משביעך בשם השם והחוק‬
‫ראשי מדינות הוראדנא בקשו על‬               ‫אחרות כולם אסורים לשחוק ברחובות‬                 ‫אשר נתן הקב״ה בלוחות הברית למשה‬
‫איזה מיושבי המקום שיהא להם רשות‬           ‫העיר בקוביה ובקלפים‪ ,‬הן איש הן‬                  ‫בהר סיני‪ :‬ספר תורה זו וגוויל זה‬
‫לשעבד את אשתו נגד גוי ועלתה הסכ­‬          ‫אשה וגם העניים‪ ...‬ואם יתוודע שאחד‬               ‫אמיתי הוא וכשר ועליו אתה‪ ,‬יהודי‪,‬‬
‫מה שישבו ויתאספו למינוי בוררים‬                                                            ‫תישבע לאיש נוצרי נאמן זה בדבר‬
‫וישאו ויתנו בדבר אם ראוי להתיר אם‬                   ‫עבר על זה יענשו אותו כדת‪...‬‬           ‫העבירה והחפץ שבגללם הוא תבע‬
‫לאו‪ .‬שיסכימו להיות רשות לשעבד‪,‬‬            ‫‪...‬מי שימסור ממון וכל שכן גוף של‬
‫אין להמדינה שום חלק ומגע באחריות‬          ‫ישראל וכל שכן רבים ביד גוים הן אצל‬                             ‫אותך בפני בית משפט זה‪.‬‬
‫העתיד לצאת חם וחלילה באחרית‬               ‫שררות הן אצל מוכסים והן אצל‬                                     ‫ואלה מילות השבועה‪:‬‬
‫הימים‪ ,‬כי אם הקהל ק״ק הוראדנא‬             ‫פריצים והן אצל סוחרים‪ ,‬באנו להזהיר‬              ‫אין אני אשם בדבר שבו מאשים אותי‬
‫ישאו בעול האחריות‪ .‬היום יום א׳ ראש‬        ‫ולגזור שכל איש ישראל השומע או‬                   ‫הנוצרי‪ ,‬שכה יעזור לי השם‪ ,‬בורא‬
‫חודש אייר שפ״ו עמדו ראשי דהוראד‪-‬‬          ‫רואה פעולה כזאת מחויב תוך שלושה‬                 ‫השמים והארץ‪ ,‬האוויר‪ ,‬הטל‪ ,‬ההרים‬
‫נא וסלקו נפשם שלא לעמוד עוד באח­‬          ‫ימים בחרם חמור ובעונשו של מוסר‬                  ‫והגבעות‪ ,‬הפרחים והעשבים‪ .‬ואם אשם‬
‫ריות הנ״ל‪ .‬מעתה גם הם בחומר איסור‬         ‫לבוא להגיד הדבר אשר שמע או ראה‬                  ‫אתה‪ ,‬יפגע בר נגע הצרעת והרעל אשר‬
                                          ‫לשני ראשים הטובים בעיניו ואשר‬                   ‫עם תפילת אלישע הדביק את גיחזי‬
         ‫שעבוד אשתו ובניו ובתו הנ״ל‪.‬‬      ‫אינם נוגעים להמוסר והשני ראשים‬                  ‫בצרעת נעמן‪ .‬ואם אתה אשם‪ ,‬שתשרוף‬
                                          ‫יעשו מה שעליהם לעשות‪ ,‬ואם המוסר‬                 ‫אותך אש מהשמים‪ ,‬שתחלה בקדחת‬
            ‫אסור להתיישב בליטא‬            ‫אלם ואין יכולים לעשות לו מאומה לפי‬              ‫ובשטף דם‪ .‬ואם אתה אשם‪ ,‬יאבדו‬
                      ‫בלי רשות‪1623 ,‬‬      ‫שעה אזי הרבנים והראשים ירשמו את‬                 ‫נפשך‪ ,‬בשרך ורכושך‪ ,‬וכאשת לוט‬
                                          ‫שמו בספר זכרונות כדי שאחר״כך לא‬                 ‫תהיה לנציב מלח‪ .‬ואם אתה אשם שלא‬
‫אין לשום אדם מארץ אחרת לנטות‬              ‫ימולו את בנו וגם לא יתנו קידושין‬                ‫תיאסף אל אבותיך ולא תקום לתחיה‬
‫אהלו לשבת ולדור במדינות ליטא בלי‬          ‫לבניו וגם שאר ענייני הדברים הנוגעים‬             ‫לפני הבורא‪ .‬ואם אתה אשם‪ ,‬שיימחק‬
‫רצון ראשי מדינה יצ״ו ואשתו ובניו‬          ‫בקרב ישראל‪ ,‬והרבנים‪ ,‬ראשים וטובים‬               ‫שמך על פי דת משה שניתנה בהר סיני‪.‬‬
‫בכלל‪ .‬וכל שכן שאין לו לשכור שום‬                                                           ‫ואם אשם אתה‪ ,‬תמיט עליך התורה‬
‫אוראנדא )חכירה( בכל גבולות מדינות‬            ‫ישגיחו לקיים בו וביום פקדי ופקדתי‪.‬‬           ‫קלון‪ .‬ואם שבועתך אינה אמת ואינה‬
‫ליטא‪ ,‬ואם אף ישכור איזה אוראנדא‬                                                           ‫טהורה‪ ,‬יעניש אותך השם ורוחות רעות‬
‫אין לו דין חזקה‪ ,‬והרשות לכל אדם‬                          ‫לא לשעבד אשתו או‬                      ‫יחטפוך ויביאוך לדראון עולם‪ .‬אמן‪.‬‬
‫לילך עליו ולהסיג גבולו ולהוציאו‬                         ‫ילדיו לגוי‪ ,‬שנת ‪1623‬‬
‫מידו‪ .‬וראשי הקהלות מחויבים לעיין‬                                                                       ‫המלך סטיפאן‪ :‬עלילת‬
‫ולפקח על סביבות שמחזיקים ישיבות‬                       ‫מתקנות ועד מדינת ליטא‪:‬‬                            ‫הדם נוגדת את השכל‬
‫שיחזיקו בחורים ונערים כפי יכולתם‪.‬‬         ‫מי שימסור נפש אשתו או בנותיו‬
‫ועתה יש עיפוש )מגיפה( במדינות‬             ‫בידי גויים מחמת חובו‪ ,‬דמו בראשו‬                                      ‫הישר‪ ,‬שנת ‪1576‬‬
‫פולין‪ ,‬יראו לשלוח נערים לישובים אף‬        ‫ולהיות דמו מותר כדין מוסר כדי לבער‬
‫שאין שם ישיבה‪ ,‬אם יש שם בעלי‬              ‫הקוצים מן הכרם‪ .‬וכל הקודם בו ישא‬                ‫בעקבות אירועים בעלי רקע טראגי‪,‬‬
‫בתים שילמדו עמהם‪ .‬וכן כשיש מלחמה‬          ‫ברכה מאת ד וצדקה מאלוקי ישעו‪.‬‬                   ‫שהובילו לאחרונה להאשמת היהודים‬
                                          ‫ומנהיגי כל קהילה וקהילה יתנו עיניהם‬             ‫בחטיפת ילדים נוצרים ורציחתם אוסר‬
                          ‫במדינות פולין‪.‬‬  ‫ולבם על החקירה ודרישה מופלגת על‬                 ‫המלך סטיפאן באטורי על הגשת משפ­‬
                                          ‫צד היותר אפשר‪ ,‬אם אמת נכון הדבר‬                 ‫טים נגד יהודים על חטיפת ילדים‬
                                          ‫נעשתה כתועבה הזאת בישראל בקהלה‬                  ‫נוצרים ורציחתם ועל גניבת הוסטיה‬
                                          ‫או בסביבות‪ ,‬ולצאת נגד העושה הרע‬                 ‫)מציות המסמלות את קורבנו של ישו(‪,‬‬
                                                                                          ‫כדברים הסותרים את האמת ואת השכל‬
                                                                                          ‫הישר ומצווה לראותם כלא היו‪ ,‬ואת‬
                                                                                          ‫המאשים הטופל אשמת פשע חמור מסוג‬

                                                                                                ‫זה על יהודי ‪ -‬לדון לעריפת ראשו‪.‬‬

                                                                                                      ‫לא להדליף‪ ,‬לא לשחק‬
                                                                                                  ‫קלפים‪ ,‬לא להלשין‪1595 ,‬‬

                                                                                                         ‫מתקנות העיר קראקא‪:‬‬
                                                                                          ‫כשראשים וטובים מתכנסים לישיבה‬
                                                                                          ‫או שהקהל ישמרו צורו וקונו מתכנס‬
                                                                                          ‫ודן בעניינים‪ ,‬מן המוסכמות הוא שאין‬
                                                                                          ‫מגלים את הכנס לאלה שלא נמנים עם‬
                                                                                          ‫הנהלת הקהילה‪ .‬ואם אחד עובר על כך‬

‫ו‪2‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26