Page 4 - etmol 98
P. 4
תיו של רבנו גרשום את התקנות שהושבר לישראל ,בלא רשותו של מצבתו של רבנו גרשום מאור הגולה
בענייני אישות ,אף-על-פי שלא נכללו היהודי)עד מלאות שנה לעזיבתו(.
במקורן בקובץ הזה ,וכן תקנות אחרות לכפות על הקהל להכריז חרם שבל
שברשימה הנוספת שנוסחן המקורי לא ט״ז( איסור להזכיר לאנוסים שחזרו היודע דבר על־אודותיה -יודיענו.
נשתמר ,אך הובאו כתקנות רבנו ליהדות את עברם )במקורות מעטים
גרשום בספרות הרבנית של המאה ה( חובת המיעוט להיכנע בכל תקנה
ה 11-וה .12-בסך הבל ,לדעת פינקלש- בלבד(. שהיא לרצון ״רוב טובי העיר״.
טיין ,אפשר ליחס בוודאות לרבנו
בכמה מן המקורות יש תקנות נוספות. ו( איסור לעכב ספרים שניתנו כפיק
גרשום אחת-עשרה תקנות. החוקרים חלוקים ביניהם על תקנות דון בשל תביעה כלשהי.
פרופ׳ יצחק בער השיג אף על ייחוסן אלו :האם כולן של רבנו גרשום או אולי
של חמש התקנות הראשונות לרבנו רק את קצתן חידש ואחרות משל ז( חובה לשלם מסים לקהילה מייד
גרשום .לדעתו ,הן תוקנו במאה ה12- עם תביעתם ,ורק לאחר מכן ניתנת
וזאת משני טעמים עיקריים :א( מקצת אחרים הן ונתלו בשמו .הדעות בעניין למשלם הזבות לערער בפני בית־דין אם
התקנות הובאו על-ידי הפוסקים בלי
שייחסו אותן לרבנו גרשום; ב( המצי זה חלוקות מן הקצה אל הקצה .לדעת לדעתו נעשה לו עוול.
אות ההיסטורית ,החברתית והתרבותית ההיסטוריון לואיס פינקלשטיין רק חמש ח( זבותם של בני הכפרים ,הבאים
העולה מתקנות אלה הולמת לדעת התקנות הראשונות הן שלו .חמש התק ביום הכיפורים לקהילות ,להניח את
פרופ׳ בער את המצב בחברה היהודית
והנוצרית במאה ה ,12-ולא את סוף נות האחרות שבקובץ ״תקנות רגמ״ה.״ נרותיהם בבית״הכנסת.
המאה ה 10-וראשית המאה שלאחריה. לא יצאו לדעתו מידיו והן הוספה מאוח ט( יש לשלם את הנדרים באותה עיר
עם זה ,הסכים בער ,כי האיסור לשאת רת .אולם ספק אם ראיותיו בעניין זה
משכנעות ,שכן בכל המקורות שהגיעו שבה נדרום בעת התפילה.
שתי נשים הוא מתקנות רבנו גרשום. י( חובת השתתפות עוברי אורח
עם כל חשיבותן של טענות אלה ,אין לידינו מנויות גם התקנות האחרות יחד
בהם כלל כדי להכריע .גם אם ייחסו עם הראשונות .אמת היא כי חמש התק במעות פורים המחולקות לעניים.
תקנות אלו לרבנו גרשום ,אין פירוש במקורות רבים נוספו תקנות אלו:
הדבר כי הוא לבדו תיקנן .רבנו גרשום נות האחרונות אינן בעלות חשיבות י״א( •איסור יציאה מבית״הכנסת
היה כנראה המכוון והמזרז ,אם על-ידי עקרונית ומקיפה כחמש הראשונות ,אך לאחר תחילת התפילה אם המניין מצומ
פעולת בית דינו במגנצא ,אם על-ידי דווקא הן מתאימות לתקופת רבנו
כנס של כמה מנהיגי קהילות ,וכדי צם הוא.
להדגיש את אופיין המחייב ,בחרו כמה גרשום שבה קמו קהילות קטנות שטרם י״ב( איסור לשאת שתי נשים.
מן הראשונים להביאן דווקא כתקנות התבססו ותלויות היו בעניינים שונים י״ג( איסור לגרש אשה על בורחה.
של קהילות .ואשר למציאות ההיסטו בחברותיהן הוותיקות והגדולות יותר. י״ד( איסור קריאה במכתב ששלח
רית ,הנה שלא כדעת בער ,בידינו לעומת זאת ,הוסיף פינקלשטיין לתקנו-
עדויות ברורות של בני המאה ה11- אדם אחר לחברו.
עצמם ,על מציאות היסטורית ההולמת ט״ו( איסור שבירת בית של גוי
את שלוש התקנות ,מתוך החמש שבער
שוללן .ההנחה שיש להצמיד את
ההתפתחות התרבותית והחברתית של
היהודים לזו של הסביבה הנכרית
הסובבת אותה ,איננה תופסת תמיד.
עוד רבים המשיגים ומעירים על
התקנות .יש מי ששולל מרבנו גרשום
אף את התקנה שלא לשאת שתי נשים
ומאחרה למאה ה ,12-ולעומתו יש מי
שמונה שלושים ושש תקנות של רבנו
גרשום .למעשה כל החוקרים הלבו
בדרך אחת :בדיקת טיבן וזמנן של
המסורות השונות המייחסות את התק
נות לרבנו גרשום .דרך זו -עם כל
חשיבותה -איננה מאפשרת פתרון חד
משמעי ,שהרי עברו דורות רבים עד
לגיבושן הספרותי של התקנות ,כפי
שהן באו לידי ביטוי ביצירותיהם של
חכמי אשכנז המאוחרים ,בעוד ששלש
לת מסירתן ,מקורה וגלגוליה ,נעלמה
מאתנו .נראה שיש ללבת גם בדרך
נוספת :בדיקת המציאות ההיסטורית
העולה מן המקורות בבל הנוגע למידת
מימושן של התקנות הללו בקהילות
אשבנז ובייחוד במגנצא במאה ה.11-
אין בכוחה של בדיקה זו ללמד אם רבנו
גרשום עצמו תיקן אותן תקנות או
קצתן ,וכן לא לשחזר את הנוסח המקו
רי שלהן ,אך יש בה כדי לתרום לדיון
