Page 8 - etmol 98

‫היה בשנת ‪ :1930‬הוא הוזמן לכהן‬ ‫‪n iF . MORRIS I.OFR SERIES‬‬
‫כפרופסור באוניברסיטת קולומביה‪.‬‬
‫ב״‪ 1937‬פירסם את ספרו הראשון על‬ ‫‪THE JEWISH COMMUNITY‬‬
‫ההיסטוריה החברתית והדתית של‬
‫היהודים ומאז הקדיש את כל זמנו‬ ‫‪n s HISTORY AND STRUCTURE TO‬‬
‫לחיבור ספריו על תולדות היהודים‪.‬‬ ‫‪THE AMERICAN REVOLUTION‬‬
‫הוא תפס מעמד חשוב באוניברסיטה‬
‫ובהרצאותיו הרשים את מאות תלמידיו‪,‬‬ ‫‪SAIX> W m M A y F .R BARON‬‬
‫‪.s c .n ,. n»w.i‬״ ‪jur.D., rh .n ., r 1‬‬
‫יהודים ולא יהודים‪ ,‬ובזכותו זכה חקר‬
‫תולדות ישראל להכרה ככל תחום‬ ‫•»ו‪0‬ו‪07‬דו‪««7‬וו‪mnrMtnii 0r;itwfsMH»r0KV, utvtAiuif amH‬‬

‫היסטוריוגרפי אחר‪.‬‬

‫שעד ספרו בעברית‬ ‫הרצאותיו היו מסודרות בקפדנות‬ ‫‪VOLUME ONE‬‬
‫ובסדר הגיוני‪ ,‬אף שלא השתמש ברשי­‬
‫נן בקפדנות לתפקידו וסקר מעל דוכן‬ ‫מות‪ .‬הוא היה מפסיק את הרצאתו אף‬ ‫‪r 111t.A1)R m !!A‬‬
‫‪,‬העדים את מצבם של יהודי אירופה‬ ‫באמצע משפט‪ ,‬כדי לענות על שאלות‬
‫לפני השואה ולאחריה‪ .‬הופעתו היתה‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬ואחר‪-‬כך חזר בדיוק לנקו­‬ ‫‪5702THE JEWISH runUCATfON SOCIETY OF AMERICA‬־‪1942‬‬
‫דה שבה הפסיק‪ .‬מעולם לא היה חריף‬
‫מרשימה והיה לה הד רב‪.‬‬ ‫בביטויו ולא קרה שזילזל בתלמיד‪ .‬הוא‬ ‫שער הספד על החברה היהודית‬
‫בשנת ‪ 1963‬פרש לגמלאות‪ ,‬אך‬ ‫עודד את תלמידיו לבחור בנושאים‬
‫המשיך בהרצאות ובעבודתו הגדולה על‬ ‫מקיפים ולא לעסוק בדיונים מצומצמים‪.‬‬ ‫ונושאו ״ההיסטוריוגרפיה של גרץ״‪.‬‬
‫ספריו‪ .‬עם פרישתו בילה כמחצית‬ ‫מבית מדרשו יצאו עבודות רבות‬ ‫שלוש שנים אחר״כך פירסם מחקר על‬
‫מחודשי השנה בביתו הכפרי במרחק‬ ‫לתואר דוקטור‪ .‬הוא עודד סטודנטים‬ ‫השאלה היהודית בקונגרס של וינה‬
‫כ‪ 150-‬קילומטר מביתו בניו‪-‬יורק‪ .‬שם‬ ‫לחקור נושאים חדשים‪ .‬נושא מעין זה‬ ‫וזכה לשבחים מפי דובנוב‪ .‬הוא פירסם‬
‫היה מסתגר בצריף על גדות הנהר‬ ‫היה הסוציולוגיה והדמוגרפיה של‬ ‫מאמרים נוספים ולימד בבית״המדרש‬
‫הסמוך בשעה ‪ 7.30‬בבוקר‪ ,‬עובד ללא‬ ‫היהודים‪ .‬בארון האמין בכל לבו בעתי­‬ ‫העברי למורים בוינה מיסודו של הרב‬
‫הפסקות עד ‪ 3‬אחר‪-‬הצהריים‪ ,‬ועם ערב‬ ‫דה של יהדות ארצות‪-‬הברית‪ ,‬סייע‬ ‫צבי פרץ חיות‪ .‬כעורך״דין הוא עבד‬
‫היה שב לעבודתו עד לשעה מאוחרת‬ ‫בהתלהבות לחקור את תולדותיה ואף‬ ‫בשביל ועדה של חבר״הלאומים‪ ,‬שתפ­‬
‫בלילה‪ .‬הוא ביקר בארץ פעמים רבות‪,‬‬ ‫קידה היה לפקח על ביצוען של אמנות‬
‫למן שנת ‪ 1937‬ועד לשנת ‪ .1985‬בשנה‬ ‫תרם לכך בעצמו‪.‬‬
‫זו נערך לכבוד יום הולדתו התשעים‬ ‫בשנות הארבעים כבר היה בארון‬ ‫בין־לאומיות שדנו בזכויות המיעוטים‪.‬‬
‫מושב מיוחד של הקונגרס העולמי למד­‬ ‫אחד ההיסטוריונים הדגולים ביותר‬ ‫בשנת ‪ 1926‬הוזמן בארון על׳ידי‬
‫עי היהדות בירושלים‪ .‬הוא הכיר את‬ ‫בדורו‪ ,‬והוא זכה להכרה כמורה לכל‬ ‫הרב סטיפן שמואל וייז להצטרף לסגל‬
‫המציאות הישראלית‪ ,‬הן הכלכלית והן‬ ‫העוסקים במקצוע זה בארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫ההוראה של המכון היהודי לדת‪,‬‬
‫המדעית‪ ,‬אולם ביצירתו הוא לא שלל‬ ‫אבל לא חסרו לו יריבים ומתנגדים‪ .‬בין‬ ‫שבראשו עמד‪ .‬זה היה בית״מדרש‬
‫את הגלות‪ ,‬יתר על כן‪ ,‬הוא העלה על‬ ‫ההיסטוריונים היהודיים והמומחים‬ ‫לרבנים בגישה רפורמית־עברית‪-‬‬
‫נם את גדולתה ועצם קיומה‪ .‬בארון לא‬ ‫הביבליוגרפיים‪ .‬היו שמצאו ליקויים‬ ‫ציונית‪ .‬בארון הפליג לאמריקה ומאז חי‬
‫העמיד את ארץ‪-‬ישראל ולא את הכיסו­‬ ‫ושגיאות בעבודתו והיו שלא קיבלו את‬ ‫שם את חייו במשך יותר משישים שנה‪.‬‬
‫פים לגאולה או את הרעיון המשיחי‬ ‫היומרה לכתוב את תולדות ישראל‬ ‫הוא פירסם מאמרים רבים על נושאים‬
‫במרכז מחקריו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הוא‬ ‫יהודיים היסטוריים ובשנת ‪ 1928‬פירסם‬
‫הדגיש את הגורמים הכלכליים והחבר­‬ ‫כולן‪ ,‬על צדדיהן וחוויותיהן‪.‬‬ ‫מאמר בשם ״גיטו ואמנציפציה״ ודן‬
‫תיים ואת השילוב של ההיסטוריה הכל­‬ ‫בארון מילא תפקיד מרכזי באירגונים‬ ‫במעמדם של היהודים בחברה שלפני‬
‫לית וההיסטוריה היהודית‪ .‬גישה זו לא‬ ‫יהודיים בארצות‪-‬הברית‪ ,‬בעיקר‬ ‫האמנציפציה‪ .‬מסקנתו היתה שמעמדם‬
‫תאמה את הזרם ההיסטוריוגרפי שנתג­‬ ‫בגופים בעלי אופי מדעי ותרבותי‪ .‬הוא‬ ‫של היהודים אז עלה על המעמד של רוב‬
‫בש בארץ‪-‬ישראל‪ .‬החוקרים בארץ‬ ‫היה שנים רבות נשיא האקדמיה האמ­‬ ‫התושבים שאינם יהודים‪ ,‬וברוב הזמן‬
‫העריכו את בארון‪ ,‬אך השפעתו כאן‬ ‫ריקנית למדעי היהדות‪ .‬בארון קרא‬ ‫חיו היהודים בבטחון יחסי‪ .‬רעיונות‬
‫היתה מוגבלת בהשוואה להשפעתו‬ ‫לאחריות כלל‪-‬ק‪.‬זילתית לחינוך יהודי‬ ‫אלה של היסטוריון צעיר‪ ,‬עוררו בשע­‬
‫ויצא נגד המנהיגים ובעלי המאה המת­‬ ‫תם פליאה‪ ,‬כי עמדו בניגוד גמור‬
‫בארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫בוללים שהתייחסו לחינוך היהודי‬ ‫למושגים המקובלים על סבל אין‪-‬סופי‬
‫כשנפטר בנובמבר ‪ - 1989‬הלך‬ ‫כמשימה פרטית המוטלת על כתפי‬ ‫של היהודים וכפי שבארון כינה זאת‬
‫לעולמו אחד מגדולי ההיסטוריונים‬ ‫״התפיסה הבכיינית של ההיסטוריה‬
‫היהודים ושמו נוסף לרשימה המפוארת‬ ‫ההורים המעוניינים בלבד‪.‬‬ ‫היהודית״‪ .‬באותו מאמר הוא גם העריך‬
‫מחדש את הגורמים לאמנציפציה היהו­‬
‫של כותבי תולדות עם ישראל‪.‬‬ ‫לאחר תום המלחמה הקים את מפעל‬ ‫דית בעת החדשה‪ ,‬וגילה אותם לא‬
‫״אוצרות הגולה״ כדי לטפל בהחזרת‬ ‫בהשכלה או באידיאולוגיות אחרות‪,‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬סאלו ויטמאיר בארון ‪ -‬א‪.‬‬ ‫אוצרות התרבות היהודיים שגזלו‬ ‫אלא במהפכות האירופיות‪ .‬לדעתו הן‬
‫הנאצים‪ .‬באפריל ‪ 1961‬נקרא להעיד‬ ‫שהביאו קץ על עידן הפריבילגיות ובכך‬
‫גרטנר‪ ,‬ציון שנה נ״ה‪ ,‬ג תש״ן‪.‬‬ ‫במשפט אייכמן‪ .‬כחודשיים לפני המש­‬ ‫ביטלו את השוני בין היהודים לבין‬
‫פט יצא מארצות‪-‬הברית ולא סיפר‬
‫לאיש מהי מטרת נסיעתו‪ .‬בארון התכו‪-‬‬ ‫שאר התושבים‪.‬‬
‫צעד מכריע בחייו של שלום בארון‬

‫‪8‬‬