Page 10 - etmol 98

‫שמצא בהם‪ .‬בתארו את חיי המסחר‬ ‫קריקטורה של אימבר בעתון אמריקאי‬ ‫נלווה אל אוליפנט בביקוריו השונים‪.‬‬
‫בעיר בשנות השמונים של המאה שעב­‬ ‫הוא התלהב מפגישותיו עם החלוצים‬
‫רה‪ ,‬סיפר על המנהג של הימים ההם‬ ‫האדון לורנסו אוליפנט הידוע‪ .‬פה חיבר‬ ‫וחיבר שירים לכבוד המושבות ראשוך‬
‫להדפיס דברי שיר על עטיפת פנקס‬ ‫מר אימבר ספר שיריו בשם ׳ברקאי'‪,‬‬ ‫לציון‪ ,‬עקרון‪ ,‬גדרה‪ ,‬ראש״פינה‪ ,‬פתח־‬
‫הניירות ששימש לצורך סיגריות‪ .‬יעקב‬ ‫המכיל את השירים ׳התקוה׳‪ ,‬׳השופר׳‪,‬‬ ‫תקוה ומשמר־הירדן‪ .‬הוא הזדהה עם‬
‫הרצשיין הזמין מאת המשורר את השיר‬ ‫המתיישבים ועודדם להמשיך בעבודתם‬
‫״משמר הירדן״ לצורך זה והוא היה‬ ‫׳משמר הירדן׳ ועוד‪.‬״‬ ‫הלאומית על אף הקשיים שנערמו על‬
‫שיר מתחרה לשיר הגרמני ״די וואכט‬ ‫שיר ארוך הקדיש אימבר לגדרה‬
‫אום ריין״‪ ,‬שהודפס על עטיפת פנקסי‬ ‫ולאנשי ביל״ו שהתיישבו בה‪ .‬השיר‪,‬‬ ‫דרכם‪.‬‬
‫הניירות על‪-‬ידי יבואן מגרמניה‪ ,‬בריי‪-‬‬ ‫שתאריכו כ״ו בניסן תרמ׳׳ח )‪,(1886‬‬ ‫עוד בקיץ תרמ״ג פירסם אימבר שיר‬
‫מתאר את התנאים הקשים שבהם‬ ‫ששמו ״מה אכתוב״ על המושבה‬
‫שר שמו‪.‬‬ ‫התגוררו המתיישבים‪ :‬״וחונים באה­‬ ‫שמרין‪ ,‬היא זכרון״יעקב‪ ,‬שהיתה נתונה‬
‫בין השאר סיפר עוד כהנוב על נטיי­‬ ‫לים‪ ,‬ובאין למו בתים‪ / ,‬מבלי יכולת‬ ‫במשבר‪ :‬״אכתוב ‪ -‬ורוחי הומיה ‪/‬‬
‫תו של אימבר לטיפה המרה ועל חלקו‬ ‫מקומם לרשת‪ / ,‬גדר מזה ‪ -‬חוקים‬ ‫שמרין תיתן קול ‪ /‬אוי ‪ -‬קול עניה ־‬
‫במחלוקת שפרצה בין פרומקין לבן‪-‬‬ ‫ומשפטים‪ / ,‬וגדר מזה ‪ -‬פקודות‬
‫יהודה בדבר הברון רוטשילד‪ .‬הוא‬ ‫אפס כסף וכול‪.‬״‬
‫הוסיף עוד‪ ,‬כי אף‪-‬על‪-‬פי שהמשורר‬ ‫מפחות‪-‬פלשת‪.‬״‬ ‫על שיר אחר שכתב אימבר בהשראת‬
‫כתב נגד המסיון‪ ,‬הוא לו הדיר את‬ ‫בשנת תרמ׳׳ג התוודע אל התימנים‬ ‫זכרוךיעקב‪ ,‬סיפר אחיו שמריהו ב״קו*‬
‫רגליו מביתו של פרידלנדר‪ ,‬ראש‬ ‫בירושלים‪ ,‬שבאו בעליה הראשונה‪.‬‬ ‫רות חייו״‪ ,‬שהקדים להוצאה המקובצת‬
‫המסיון‪ .‬כהנוב תיאר גם את מלבושו‬ ‫בשירו ״התימנים״ הביע את אכזבתו‬ ‫של שירי המשורר‪ .‬פעם אחת בא‬
‫הדל של אימבר ואת חדרו הצר בירוש­‬ ‫למראה דלותם‪ .‬תקוותו לבואם של בני‬ ‫לביקור במושבה עם אוליפנט ומצא את‬
‫לים‪ ,‬שגר בו לאחר שעזב את אוליפנט‪.‬‬ ‫רכב )יהודי כיבח‪ ,‬הגיבורים האגד‪-‬‬ ‫האיכר אפרים פישל אהרנסון חורש יחד‬
‫כל ארבעת הקירות היו מכוסים בחרו­‬ ‫תיים‪ ,‬נתבדתה‪ .‬הוא כתב‪ :‬״לא לכם‬ ‫עם בנו הקטן אהרן‪ ,‬שלימים נתפרסם‬
‫זים ובקטעי דברים שרשם עליהם‪.‬‬ ‫אחי התימנים ‪ /‬לא לכם ציפינו בעיניים‬ ‫כאיש מדע וראש חבורת ניל״י‪ ,‬שריג­‬
‫כהנוב מסר גם על שיר גדול שכתב‬ ‫נשקפות ‪ /‬שלמה באתם אחי הנאמנים ‪/‬‬ ‫לה למען האנגלים במלחמת העולם‬
‫אימבר לכבוד רבי יוסף מויאל כשנתמ­‬ ‫הראשונה‪ .‬המשורר נתעורר לכתוב‬
‫נה לקונסול של פרס‪ .‬בשכר זה קיבל‬ ‫באתם שים לעוני נוספות‪.‬״‬ ‫שיר ששמו ״דגל המרד של בר*‬
‫המשורר נפוליאון זהב‪ ,‬ששוויו היה‬ ‫מימי שהותו של אימבר בארץ נשתמרו‬ ‫כוכבא״‪ ,‬שלא נדפס אבל היה ידוע בין‬
‫עוד כמה עדויות‪ .‬איטה ילין‪ ,‬בתו של‬ ‫המתיישבים‪ .‬לפי שיר זה‪ ,‬יצא בר‬
‫עשרים פרנק‪.‬‬ ‫יחיאל מיכל פינם‪ ,‬שנישאה לדוד ילין‪,‬‬ ‫כוכבא מקברו בביתר החרבה‪ ,‬וביקש‬
‫מאיר טובנהאוז היה מארח את‬ ‫סיפרה בספר זיכרונותיה ״לצאצאיי״‪,‬‬ ‫למסור את חרבו ואת דגלו לבאים‬
‫אימבר בביתו בצפת ונלווה אליו‬ ‫כי אימבר היה מן הצעירים שהיו מבק­‬ ‫אחריו‪ .‬הוא התפעל מן המחזה של אב‬
‫בביקוריו במושבות‪ .‬בספר שהקדיש‬ ‫רים בביתה כדי להתייעץ עם אביה‪ .‬וכך‬ ‫ובנו בעבודתם הקשה‪ ,‬ומסר לאב את‬
‫אפרים טובנהאוז לאביו הוקצה פרק‬ ‫כתבה‪ :‬״כחיה ניצבת לפני התמונה‪:‬‬ ‫חרבו ולבן את דגלו‪ .‬אימבר הקדיש‬
‫מיוחד לאימבר‪ ,‬שבו נמסרו זיכרונותיו‬ ‫בפינת הספה‪ ,‬על יד אבי‪ ,‬ישב המשורר‬ ‫לזכרון‪-‬יעקב שיר מיוחד‪ ,‬״משא שומ­‬
‫מחבר שירי ציון כשה‪ :‬א קורא לפניו‪ ,‬נד‬ ‫רון״ שמו‪ ,‬שבו השתמש שוב במוטיב‬
‫של האב על המשורר‪.‬‬ ‫פעם בפעם‪ ,‬קטע מיצירותיו‪ ,‬בהדגישו‬ ‫של בר‪-‬כוכבא המופיע לפני אנשי‬
‫בין השאר מספר טובנהאוז על הצלת‬ ‫במבטא גליצאי כל ביטוי שעלה על‬
‫אימבר מטביעה באגם מי‪-‬מרום‬ ‫רוחו הטובה אותה שעה‪ .‬רוח השירה‬ ‫המקום‪.‬‬
‫שביסוד‪-‬המעלה‪ .‬אימבר‪ ,‬שהיה שתוי‪,‬‬ ‫היתה מפעמת בו תמיד לאחר שתיית‬
‫התחיל טובע בבוץ ורק הודות לעזרה‬ ‫כוס יין משומר‪ ,‬מעשה ידיה של אמי‬ ‫במאמר ״מסע מצרים״ שפירסם בעתון‬
‫שהוגשה לו נמשה מן האגם‪ .‬מסופר עוד‬ ‫הירושלמי ״חבצלת״ בשנת ‪ ,1886‬מסר‬
‫שטובנהאוז גולל לפני המשורר את‬ ‫להתפאר‪.‬״‬ ‫כי מאז שבתו בחיפה דאב לבו על מצבם‬
‫פרשת סבלם של איכרי ראש‪-‬פינה‬ ‫עדות אחרת על ימי אימבר בארץ‬ ‫הדחוק של המתיישבים בזכרון‪-‬יעקב‪.‬‬
‫ושיחד אתו השפיע על אוליפנט לבקר‬ ‫היא של פייבל כהנוב‪ ,‬שהיה אז בעל‬ ‫הוא הביע את סיפוקו על שקם למוש­‬
‫במקום ולתמוך במתיישביו‪ .‬כן נאמר‬ ‫״אפותיקה״ )בית‪-‬מרקחת( בירושלים‪.‬‬ ‫בות מושיע‪ ,‬הוא הנדיב הידוע‪ ,‬שהוא‬
‫שבביתו של טובנהאוז השמיע אימבר‬ ‫הוא סיפר‪ ,‬שאימבר היה נכנס אליו‬ ‫קורא לו ״זרובבל השני״‪ .‬לימים היפנה‬
‫את הבית הרביעי של ״התקוה״‪ ,‬שחי­‬ ‫שתיים‪-‬שלוש פעמים בשבוע‪ ,‬וקורא‬ ‫את חיצי ביקורתו נגד הפקידות של‬
‫בר בהשפעת ביקורו במשמר‪-‬הירדן‪:‬‬ ‫לפניו ולפני שמעון רוקח את שיריו‬ ‫הברון במושבות‪ .‬בהמשך דבריו תיאר‬
‫״כל עוד מי הירדן ‪ /‬מלא גדותיו ייזלו ‪/‬‬ ‫לפני הדפסתם‪ .‬כמה מן השירים היו‬ ‫את ביקוריו באלכסנדריה‪ ,‬בקהיר‬
‫ולים כנרת השאון ‪ /‬בגיל המולה ייפולו‬ ‫למורת‪-‬רוחו‪ ,‬על שום ״דברי הכפירה״‬ ‫ובמוף ואת פגישותיו עם התושבים‬
‫היהודים‪ .‬במצרים נפל למשכב ונעזר‬
‫‪ /‬עוד לא אבדה תקותנו‪...‬״‬ ‫בימי מחלתו בפרופ׳ פאול וירני ובד״ר‬

‫בתקופתו הארץ‪-‬ישראלית היה‬ ‫יוהאנס לפסיום‪ ,‬שאתם נסע וסייר שם‪.‬‬
‫אימבר מעורב בפרשת המריבות‬ ‫לראשון‪-‬לציון הקדיש אימבר שני‬
‫בראשון‪-‬לציון עם פקידות הברון‬ ‫שירים‪ ,‬שבהם הצביע על חריצותם של‬
‫רוטשילד‪ .‬הוא היה עד להתמרמרותם‬ ‫המתיישבים ועל שמחתם בשעת בציר‬
‫של המתיישבים על פקידות הברון‬ ‫הענבים‪ .‬עדות לימי שבתו של אימבר‬
‫ולהתמרדותם נגד המנהל‪ .‬הוא עמד‬ ‫בראשון‪-‬לציון מסיוון תרמ״ג מסר אהרן‬
‫מקרוב על המצב במושבה והאשים‬ ‫משה פריימן‪ ,‬שסיפר‪ :‬״צעיר אחד מר‬
‫אחר‪-‬כך את פקידות הברון ביחס עוין‬ ‫נפתלי הירץ אימבר מגליציה ישהה פה‬
‫למתיישבים‪ .‬גם בימי שבתו בלונדון‬ ‫חודשים אחדים‪ ,‬והוא נסמך מאחד‬
‫הוסיף לשמור טינה לפקידות ופירסם‬ ‫מחסידי אומות העולם ואוהב ישראל‪,‬‬

‫סו‬